סדר הלימוד לבית העלמין

יברך ברכה זו רק אם לא היה 30 יום בבית העלמין או שהיה חידוש מת.

בכניסה לבית העלמין יעמוד חוץ לארבע אמות (2 מטר) מן הקברים ויברך ביראה ופחד וברעדה:

בָּרוּךְ אַתָּה [יְיָ אֱלֹהֵינוּ]* מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין, וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְהֲקִימְכֶם בַּדִּין לְחַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא, בָּרוּךְ [אַתָּה יְיָ], מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

אַתָּה – גִּבּוֹר לְעוֹלָם – אֲדֹנָי, מְחַיֵה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִיעַ.

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישְנֵי עָפָר, מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֵה וּמַצְמִיחַ יְשוּעָה וְנֶאֱמָן אַתָה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

* שו"ע רכ"ד סי"ב ובספר גדולות אלישע שם סקח"י. ועיין היטב בבא"ח פרשת עקב אות טו מה שדן על המנהג שלא לאומרו, ובהערות הגר"י הלל ע"ס מכתב מאליהו למהר"א מני זצוק"ל סימן מג.

יתפללו סמוך לקבר ויאמרו:

לזכר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מְנוּחָתוֹ שֶׁל (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ... (הַקָּבוּר פֹּה) בְּכָבוֹד, וּזְכוּתוֹ תַּעֲמֹד לִי (לָנוּ). [מהר"ש, כה"ח תקפ"א אות צב].

לנקבה: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מְנוּחָתָהּ שֶׁל (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ... (הַקְּבוּרָה פֹּה) בְּכָבוֹד, וּזְכוּתָהּ תַּעֲמֹד לִי (לָנוּ).

ישטפו את המצבה (לכבוד הנפטר).

דרך כבוד מנשקים את המצבה (י"א ע"י מפה או מטפחת, והמנהג שמנשקים ישירות בפה),

מניחים אבן על המצבה, ויש לסלקה בגמר הלימוד [כה"ח רכ"ד מ"א ושפתי צדיקים עמוד 22].

ישים יד שמאלו על הקבר עצמו ויאמר פסוק זה שיש בו ט"ו תיבות כנגד ט"ו פרקים שיש בכף יד האדם (עם שורש כף היד) וסגולתו לבקש רחמים על הנפטר, ויש בזה תועלת גם לַעושה כן עצמו. (יש אומרים זאת לפני הפרידה מן הקבר).

יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵֽלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹֽׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃

יבקש רחמים על המת ויאמר פסוקים אלו שיזכה להעלות נפשו מתוך הגהינם.

וְנָֽחֲךָ֣ יְיָ֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַֽחֲלִ֑יץ וְהָיִ֨יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃ וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מֽוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃

כתב מו"ר הרי"ח הטוב בשו"ת תורה לשמה סימן תקכ וז"ל: ועל כן בתוך השבעה ... וכן בכל שנה ביום היארצייט מדליקין נר בעבור הנאת הנפש (של הנפטר) והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פב"פ ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה יגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק, וכ"ש אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש [שו"ת תורה לשמה סימן תקכ].

אם א"א להדליק את הנר על המצבה עצמה שמא תכבה, ידליק במתקן שבצד.

כשמדליק הנר יאמר:

הֲרֵינִי מַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַזֶּה לִמְנוּחַת וּלְעִלּוּי נֶפֶשׁ

לזכר: (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ...

לנקבה: (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ...

יפריש צדקה לע"נ ויאמר:

הֲרֵינִי נוֹתֵן (מַפְרִישׁ) כֶּסֶף זֶה לִצְדָקָה עַל כָּל מֵתֵי יִשְׂרָאֵל

לזכר: וְעַל (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ... לִמְנוּחַת וּלְעִלּוּי נַפְשׁוֹ בְּגַן עֵדֶן.

לנקבה: וְעַל (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ... לִמְנוּחַת וּלְעִלּוּי נַפְשָׁהּ בְּגַן עֵדֶן.

לאחר מכן יאמר פסוק זה:

כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַֽחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְיָֽ׃

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיַּעֲלֶה לְרָצוֹן לִמּוּד זֶה שֶאֲנַחנוּ לוֹמְדִים לְשֵם נֶפֶש רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל

לזכר: (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ... עָלָיו הַשָּלוֹם

לנקבה: (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ... עָלֶיהָ הַשָּלוֹם*

[וְגַם לְעִלּוּי נִשְׁמַת כָּל־הַמֵּתִים הַקְּבוּרים כָּאן]. וּבִזְכוּת לִמּוּד זֶה, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, שֶתִּצְרֹר נִשְׁמָתוֹ* בִּצְרוֹר הַחַיִּים (וְתָשִׂים מְחִצָּתוֹ* בִּמְחִצַּת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְנֶהֱנִים מִזִּיו אוֹר פָּנֶיךָ, וְתִתֵּן לוֹ* מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ). וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר וְתִמְחֶה וְתִמְחֹק כָּל־מַה שֶּׁחָטָא וְעָוַה וּפָשַׁע* לְפָנֶיךָ, אוֹ עָשָׂה* דָּבָר שֶלֹּא כִרְצוֹנֶךָ. וְאַל תִּזְכּר לוֹ* שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וַעֲבֵרָה, אֶלָּא כָּל־הַמִּצְוֹת שֶעָשָׂה* תִּזְכְּרֵם לוֹ* לְטוֹבָה. וְרוּחוֹ* תַּרְגִּיעַ בְּחֵלֶק הַיּוֹשְבִים בְּגַן עֵדֶן, וְנִשְמָתוֹ* תִּתְעַדֵּן בַּטוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים וְתָשִׁיב בְּכָבוֹד מְנוּחָתוֹ,* וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמֹד* לְגוֹרָלוֹ*. וְיִלָּוֶה אֵלָיו* הַשָׁלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבוֹ* יָבֹא שָלוֹם, כְּדִכְתִיב יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם. הוּא* וְכָל־בְּנֵי* יִשְׂרָאֵל הַשּוֹכְבִים* עִמּוֹ* בִּכְלַל הָרחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝יָ֗ צוּרִ֥י וְגֹֽאֲלִֽי׃

* יש להמשיך את הבקשה בלשון נקבה.

סגולה לפתוח הלב ביראת שמיים, לקבלת התפלה ולבירור ניצוצי קדושה. לכן יש אומרים אותה לפני הלימוד.

ואם רוצים לומר קדיש יהא שלמא על פרקי התהילים שבלימוד, אפשר לאמר את פתיחת אליהו לאחר קדיש יהא שלמא, כך שיעלה קדיש על ישראל שעל המשניות והזוהר גם על פתיחת אליהו.

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַֽעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּֽוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּֽוֹנְנֵֽהוּ׃

פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל־עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל־סְתִימִין, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל. אַנְתְּ הוּא דְּאַפַּקְתְּ עֶשֶׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינָ לוֹן עֶשֶׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן, וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי נְשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְּקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן. וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו, כָּל־מָאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֶשֶׂר אִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּֽוּ אַפְרִישׁ בָּךְ. וְאִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אָזְלִין כְּסִדְרָן – חַד אָרִיךְ וְחַד קָצֵר וְחַד בֵּינוֹנִי. וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ, לָא לְעֵלָּא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל־סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן, דְּמִנַּיְהוּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נְשָׁא. וְכַמָּֽה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן, דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן. וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא:

חֶסֶד – דְּרוֹעָא יְמִינָא,

גְּבוּרָה – דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא,

תִּפְאֶרֶת – גּוּפָא,

נֶצַח וְהוֹד – תְּרֵין שׁוֹקִין,

יְסוֹד – סִיּוּמָא דְגוּפָא, אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ,

מַלְכוּת – פֶּה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרֵינָן לָהּ,

חָכְמָה – מוֹחָא, אִיהִי מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו,

בִּינָה – לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב: "הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַֽייָ֖ אֱלֹהֵ֑ינוּ".

כֶּתֶר עֶלְיוֹן – אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת, וַעֲלֵיהּ אִתְמַר: "מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַֽחֲרִ֔ית", וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְפִלֵּי. מִלְּגָאו, אִיהוּ אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א אוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א, דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת. אִיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי, כְּמַיָּֽא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהֽוּא שַׁקְיוּ:

רִבּוֹן עָלְמִין! אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהֽוּא נְבִיעוּ. וְהַהֽוּא נְבִיעוּ אִֽיהוּ כְּנִשְׁמְתָא לְגוּפָא דְְּאִֽיהוּ חַיִּים לְגוּפָא. וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיּוּקְנָא מִכָּל־מָה דִלְגָּאו וּלְבַר. וּבָרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאַפַּקְתְּ מִנְּהוֹן – שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְאַרְעָא – אִילָנִין וּדְשָׁאִין וְגִנְּתָא דְעֵדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָן וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְעִירִין וּבְנֵי נְשָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְהוֹן עִלָּאִין, וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִנָּךְ, לֵית יִחוּדָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל כֹּֽלָּא. וְכָל־סְפִירָן – כָּל־חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִיעַ, וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאֲכַיָּא, וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ, דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָל־שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְכֻלְּהוּ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלַּק מִנְּהוֹן אִשְׁתְּאָֽרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְלָא נִשְׁמְתָא. אַנְתְּ חַכִּים, וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. אַנְתְּ הוּא מֵבִין, וְלָאו מִבִּינָה יְדִיעָא. לֵית לָךְ אֲתַר יְדִיעָא, אֶלָּא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא תֻּקְפָּךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נְשָׁא, וּלְאַחְזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנְהִיג עָלְמָֽא בְּדִינָא וּבְרַחֲמֵי, דְּאִנּוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נְשָׁא. דִּין – אִיהוּ גְבוּרָה, מִשְׁפָּט – עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, צֶדֶק – מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, מֹאזְנֵי צֶדֶק – תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, הִין צֶדֶק – אוֹת בְּרִית. כֹּֽלָּא לְאַחְזָאָה אֵיךְ אִתְנְהִיג עָלְמָֽא, אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא – דְּאִיהוּ דִין, וְלָאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא – דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, וְלָאו מִכָּל־אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל.

קוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְּשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ, דְּהָא רְשׁוּתָֽא אִית לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל יְדָךְ, מָה דְלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר נָשׁ עַד כְּעָן:

קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר: "לְךָ֣ יְ֠יָ הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֨רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְיָ֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ". עִלָּאִין שְׁמָעוּ – אִנּוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן וְרַעְיָא מְהֵימְנָֽא – אִתְעָֽרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן! "הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹֽׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר" – אִלֵּין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְאִתְמַר בָּהּ "אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר", וְלָאו אִנּוּן מֵתִים. וּבְגִין דָּא אִתְמַר בְּהוֹן "הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹֽׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר". רַעְיָא מְהֵימְנָא, אַנְתְּ וַאֲבָהָן! הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ לְאִתְעֲרוּתָא דִשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי יְשֵׁנָה בְגָלוּתָא, דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻלְּהוּ דְּמִיכִין וְשִׁנְתָּא בְחוֹרֵיהוֹן. מִיָּד יָהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעְיָא מְהֵימְנָֽא, וְיֵֽימָא לֵיהּ: קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָֽא, דְּהָא עֲלָךְ אִתְמַר: "ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק" לְגַבַּאי בְּאַרְבַּֽע אַתְוָן דִּילֵיהּ, וְיֵֽימָא בְהוֹן: "פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יֽוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י", דְּהָא "תַּם־עֲו͏ֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ". "שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל" – מַאי "נִמְלָא־טָ֔ל"? אֶלָּא אֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אַנְתְּ חָשַׁבְתְּ דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא? לָאו הָֽכִי, דְּלָא עָאלְנָא כָּל־זִמְנָא דְּאַנְתְּ בְּגָלוּתָא. הֲרֵי לָךְ סִימָנָא: "שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל" – הֵ"א שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, שְׁלִֽימוּ דִילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ "טָל", וְדָא אִיהוּ אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו, וְאוֹת הֵ"א – אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּלָא מֵחֻשְׁבַּן טָ"ל אֶלָּא אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו — דִּסְלִיקוּ אַתְוָן לְחֻשְׁבַּן "טָל", דְּאִיהוּ מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִֽיעוּ דְּכָל־מְקוֹרִין עִלָּאִין. מִיָּד יְקוּם רַעְיָא מְהֵימְנָֽא וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ. עַד כָּאן רָזָא דְיִחוּדָא. "בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן":

שבעה פרקים אלו נהגו בהם האשכנזים כמובא בגשר החיים, ויקראו לפחות שיר של פגעים – להלן (פרק צא).

לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַֽייָ֑ נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַ לֽוֹ׃ כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃

פרק לג

רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽייָ֑ לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ הוֹד֣וּ לַֽייָ֣ בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃ כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְיָ֑ וְכָל־מַֽ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּֽאֱמוּנָֽה׃ אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝יָ֗ מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃ בִּדְבַ֣ר יְ֭יָ שָׁמַ֣יִם נַֽעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֗֝יו כָּל־צְבָאָֽם׃ כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֽוֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ יִֽירְא֣וּ מֵֽ֭יְיָ כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ יְֽיָ֗ הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃ עֲצַ֣ת יְ֭יָ לְעוֹלָ֣ם תַּֽעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְיָ֣ אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם ׀ בָּחַ֖ר לְנַֽחֲלָ֣ה לֽוֹ׃ מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְיָ֑ רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָֽאָדָֽם׃ מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃ הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃ אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃ הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭יָ אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃ לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּֽרָעָֽב׃ נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽייָ֑ עֶזְרֵ֖נוּ וּמָֽגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃ כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ׃ יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְיָ֣ עָלֵ֑ינוּ כַּֽ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃

פרק טז

מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֗֝ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃ אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭ייָ אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃ לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם׃ יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃ יְֽיָ֗ מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּֽוֹרָלִֽי׃ חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַֽ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃ אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭יָ אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃ שִׁוִּ֬יתִי יְיָ֣ לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃ לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃ כִּ֤י ׀ לֹֽא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִֽידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃ תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִֽינְךָ֣ נֶֽצַח׃

פרק יז

תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְיָ֨ ׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃ מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּֽחֱזֶ֥ינָה מֵֽישָׁרִֽים׃ בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַֽעֲבָר־פִּֽי׃ לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃ תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃ אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט־אָזְנְךָ֥ לִ֗֝י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃ הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקֽוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃ שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃ מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹֽיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃ חֶלְבָּ֥מוֹ סָּֽגְר֑וּ פִּ֗֝ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃ אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סְבָב֑וּנוּ עֵֽינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃ דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְרֹ֑ף וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃ קוּמָ֤ה יְיָ֗ קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י מֵֽרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃ מִ֥מְתִֽים יָֽדְךָ֨ ׀ יְיָ֡ מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעֽוֹלְלֵיהֶֽם׃ אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶֽחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמֽוּנָתֶֽךָ׃

פרק עב

לִשְׁלֹמֹ֨ה ׀ אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָֽתְךָ֥ לְבֶן־מֶֽלֶךְ׃ יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַֽעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃ יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה׃ יִשְׁפֹּ֤ט ׀ עֲֽנִיֵּי־עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִ֖ידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק׃ יִֽירָא֥וּךָ עִם־שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים׃ יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל־גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ׃ יִֽפְרַח־בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ׃ וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד־יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹֽיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃ מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ׃ וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ כָל־מְלָכִ֑ים כָּל־גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ׃ כִּֽי־יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃ יָ֭חֹס עַל־דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ׃ מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵֽחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃ וִיחִ֗י וְיִתֶּן־לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּֽעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל־הַ֝יּ֗וֹם יְבָֽרְכֶֽנְהוּ׃ יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃ יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮ יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃ בָּר֤וּךְ ׀ יְיָ֣ אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃ וּבָר֤וּךְ ׀ שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת־כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃ כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי׃

פרק צא

יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ אֹמַ֗ר לַֽ֭ייָ מַחְסִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹֽחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַֽהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָֽהֳרָֽיִם׃ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִֽימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְיָ֣ מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹֽא־יִקְרַ֥ב בְּאָֽהֳלֶֽךָ׃ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַֽאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּישֽׁוּעָתִֽי׃

פרק קד

בָּֽרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְיָ֥ יְיָ֣ אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ הַ֥מְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָֽׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַ֖עַמְדוּ מָֽיִם׃ מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָֽפֵזֽוּן׃ יַֽעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵֽרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃ גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ יַ֭שְׁקוּ כָּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃ עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵֽעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַֽ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃ מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַֽעֲבֹדַ֣ת הָֽאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֗֝חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃ יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְיָ֑ אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמֽוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ הַ֭כְּפִירִים שֹֽׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃ תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָֽסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עֽוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃ יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָֽעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃ מָֽה־רַבּ֬וּ מַֽעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽיָ֗ כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָֽלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃ שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃ תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃ תְּשַׁלַּ֣ח רֽ֭וּחֲךָ יִבָּֽרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃ יְהִ֤י כְב֣וֹד יְיָ֣ לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְיָ֣ בְּמַֽעֲשָֽׂיו׃ הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּֽהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ אָשִׁ֣ירָה לַֽייָ֣ בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ יֶֽעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָֽ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּֽייָֽ׃ יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּֽרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְיָ֗ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

פרק קל

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּֽעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְיָֽ׃ אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּֽהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּֽחֲנוּנָֽי׃ אִם־עֲו͏ֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַֽעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ קִוִּ֣יתִי יְ֭יָ קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּֽׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹֽׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְיָ֥ כִּֽי־עִם־יְיָ֥ הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֽ͏ֹנֹתָֽיו׃

קוראים את הפסוקים לפי אותיות שמו הפרטי של הנפטר, (ויש שמוסיפים את שם אמו: "פלוני בן פלונית" או "פלונית בת פלונית"), וכתב רבנו האריז"ל כי שמו של האדם הוא שורש נשמתו, ואותיות שמו הם הם הצינורות להמשכת השפע אליו, נמצא שיש באותיות שמו שפע חן וחסד ורחמים עליו. וכתב בספר עבר יבק – שפתי רננות פרק כ"ג שעיקר החיים והמות תלוי בשם האיש וגם במזל.

אם הזמן דחוק נראה שיכול לקרוא רק את הפסוק הראשון מכל אות ויהיה לתועלת (עיין בא"ח ויחי הלכה י"ב).

לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַֽייָ֑ נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַ לֽוֹ׃ כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃

אות א'

אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַ֝הֹֽלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְיָֽ׃ אַ֭שְׁרֵי נֹֽצְרֵ֥י עֵֽדֹתָ֗יו בְּכָל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ׃ אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד׃ אַֽ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ׃ אָ֥ז לֹֽא־אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל־כָּל־מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ אֽ֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ אֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד׃

אות ב'

בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֭עַר אֶת־אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ׃ בְּכָל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶֽחֱטָא־לָֽךְ׃ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְיָ֗ לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃ בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֗֝ל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ׃ בְּדֶ֖רֶךְ עֵֽדְו͏ֹתֶ֥יךָ שַּׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן׃ בְּפִקּוּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃

אות ג'

גְּמֹ֖ל עַל־עַבְדְּךָ֥ אֶֽחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ׃ גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ׃ גֵּ֣ר אָֽנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ גָּֽרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַֽאֲבָ֑ה אֶֽל־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכָל־עֵֽת׃ גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים הַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ גַּ֣ל מֵֽ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵֽדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃ גַּ֤ם יָֽשְׁב֣וּ שָׂ֭רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃ גַּֽם־עֵ֭דֹתֶיךָ שַֽׁעֲשֻׁעָ֗י אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי׃

אות ד'

דָּֽבְקָ֣ה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃ דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃ דֶּֽרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ דָּֽלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃ דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חָנֵּֽנִי׃ דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי׃ דָּבַ֥קְתִּי בְעֵֽדְו͏ֹתֶ֑יךָ יְ֝יָ֗ אַל־תְּבִישֵֽׁנִי׃ דֶּֽרֶךְ־מִצְו͏ֹתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃

אות ה'

הוֹרֵ֣נִי יְ֭יָ דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃ הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב׃ הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְו͏ֹתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃ הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵֽדְו͏ֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע׃ הַֽעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵֽרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃ הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ׃ הַֽעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃ הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃

אות ו'

וִֽיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְיָ֑ תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃ וְאֶֽעֱנֶ֣ה חֹֽרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי־בָ֝טַ֗חְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ׃ וְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי׃ וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָֽתְךָ֥ תָמִ֗יד לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָֽרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃ וַֽאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵֽדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃ וְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע בְּמִצְו͏ֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי׃ וְאֶשָּֽׂא־כַפַּ֗י אֶֽל־מִ֭צְו͏ֹתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ׃

אות ז'

זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֗֝ל אֲשֶׁ֣ר יִֽחַלְתָּֽנִי׃ זֹ֣את נֶחָֽמָתִ֣י בְעָנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָֽתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי׃ זֵ֭דִים הֱלִיצֻ֣נִי עַד־מְאֹ֑ד מִ֝תּ֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃ זָ֘כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵֽעוֹלָ֥ם ׀ יְיָ֗ וָֽאֶתְנֶחָֽם׃ זַלְעָפָ֣ה אֲ֭חָזַתְנִי מֵֽרְשָׁעִ֑ים עֹֽ֝זְבֵ֗י תּֽוֹרָתֶֽךָ׃ זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי׃ זָ֘כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּֽוֹרָתֶֽךָ׃ זֹ֥את הָֽיְתָה־לִּ֑י כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃

אות ח'

חֶלְקִ֖י יְיָ֥ אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ׃ חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל־לֵ֑ב חָ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ׃ חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָֽאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵֽדֹתֶֽיךָ׃ חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּ֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֗֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכָל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֝לְשֹֽׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ׃ חַסְדְּךָ֣ יְ֭יָ מָֽלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

אות ט'

ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑ יְ֝יָ֗ כִּדְבָרֶֽךָ׃ ט֤וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְו͏ֹתֶ֣יךָ הֶֽאֱמָֽנְתִּי׃ טֶ֣רֶם אֶֽ֭עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָֽתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי׃ טוֹב־אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃ טָֽפְל֬וּ עָלַ֣י שֶׁ֣קֶר זֵדִ֑ים אֲ֝נִ֗י בְּכָל־לֵ֤ב ׀ אֶצֹּ֬ר פִּקּוּדֶֽיךָ׃ טָפַ֣שׁ כַּחֵ֣לֶב לִבָּ֑ם אֲ֝נִ֗י תּוֹרָֽתְךָ֥ שִֽׁעֲשָֽׁעְתִּי׃ טֽוֹב־לִ֥י כִֽי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃ טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵֽ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף׃

אות י'

יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃ יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָֽרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי׃ יָדַ֣עְתִּי יְ֭יָ כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶֽ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי׃ יְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַֽחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָֽתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ׃ יְבֹא֣וּנִי רַֽחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃ יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃ יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ וְ֝יֹֽדְעֵ֗י עֵֽדֹתֶֽיךָ׃ יְהִֽי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃

אות כ'

כָּֽלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָֽתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃ כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ כִּֽי־הָ֭יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ כַּמָּ֥ה יְמֵֽי־עַבְדֶּ֑ךָ מָתַ֬י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בְרֹֽדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט׃ כָּֽרוּ־לִ֣י זֵדִ֣ים שִׁיח֑וֹת אֲ֝שֶׁ֗ר לֹ֣א כְתֽוֹרָתֶֽךָ׃ כָּל־מִצְו͏ֹתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עָזְרֵֽנִי׃ כִּ֭מְעַט כִּלּ֣וּנִי בָאָ֑רֶץ וַֽ֝אֲנִ֗י לֹֽא־עָזַ֥בְתִּי פִקֻּדֶֽיךָ׃ כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵד֥וּת פִּֽיךָ׃

אות ל'

לְעוֹלָ֥ם יְיָ֑ דְּ֝בָֽרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃ לְדֹ֣ר וָ֭דֹר אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּֽ אֶ֗֝רֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד׃ לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ עָֽמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ׃ לוּלֵ֣י ת֭וֹרָֽתְךָ שַֽׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֗֝ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי׃ לְ֭עוֹלָם לֹֽא־אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ כִּ֥י בָ֗֝ם חִיִּיתָֽנִי׃ לְֽךָ־אֲ֭נִי הֽוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃ לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵֽ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן׃ לְֽכָל־תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָֽתְךָ֣ מְאֹֽד׃

אות מ'

מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תֽוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִֽׂיחָתִֽי׃ מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְו͏ֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃ מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵֽ֝דְו͏ֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי׃ מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃ מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הֽוֹרֵתָֽנִי׃ מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי׃ מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֗֝ן שָׂנֵ֤אתִי ׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר׃

אות נ'

נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי׃ נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ נַֽעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝יָ֗ חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ׃ נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְיָ֑ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ נָֽתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי׃ נָחַ֣לְתִּי עֵֽדְו͏ֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה׃ נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַֽעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃

אות ס'

סֵֽעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃ סִתְרִ֣י וּמָֽגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃ סֽוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֝אֶצְּרָ֗ה מִצְו֥͏ֹת אֱלֹהָֽי׃ סָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָֽתְךָ֣ וְאֶֽחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי׃ סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד׃ סָ֭לִיתָ כָּל־שׁוֹגִ֣ים מֵֽחֻקֶּ֑יךָ כִּי־שֶׁ֗֝קֶר תַּרְמִיתָֽם׃ סִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לָ֝כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵֽדֹתֶֽיךָ׃ סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי׃

אות ע'

עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי׃ עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים׃ עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִישֽׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ׃ עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אֵֽדְעָ֗ה עֵֽדֹתֶֽיךָ׃ עֵ֭ת לַֽעֲשׂ֣וֹת לַֽייָ֑ הֵ֝פֵ֗רוּ תּֽוֹרָתֶֽךָ׃ עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְו͏ֹתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז׃ עַל־כֵּ֤ן ׀ כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי׃

אות פ'

פְּלָא֥וֹת עֵֽדְו͏ֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֗֝ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃ פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים׃ פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָֽאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְו͏ֹתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי׃ פְּנֵֽה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹֽהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃ פְּ֭עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כָל־אָֽוֶן׃ פְּ֭דֵנִי מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ׃ פָּ֭נֶיךָ הָאֵ֣ר בְּעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ׃ פַּלְגֵי־מַ֭יִם יָֽרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֗֝ל לֹֽא־שָׁמְר֥וּ תֽוֹרָתֶֽךָ׃

אות צ'

צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְיָ֑ וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵֽדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד׃ צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי׃ צְרוּפָ֖ה אִמְרָֽתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃ צָעִ֣יר אָֽנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ צִדְקָֽתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת׃ צַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְו͏ֹתֶ֗יךָ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃ צֶ֖דֶק עֵֽדְו͏ֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶֽחְיֶֽה׃

אות ק'

קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְיָ֗ חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה׃ קְרָאתִ֥יךָ הֽוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵֽדֹתֶֽיךָ׃ קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָֽאֲשַׁוֵּ֑עָה לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃ קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ׃ ק֭וֹלִי שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ יְ֝יָ֗ כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃ קָֽ֭רְבוּ רֹֽדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָֽתְךָ֥ רָחָֽקוּ׃ קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְיָ֑ וְֽכָל־מִצְו͏ֹתֶ֥יךָ אֱמֶֽת׃ קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם׃

אות ר'

רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃ רָח֣וֹק מֵֽרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ׃ רַֽחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְיָ֑ כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃ רַ֭בִּים רֹֽדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵֽדְו͏ֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃ רָאִ֣יתִי בֹֽ֭גְדִים וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָֽתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃ רְ֭אֵה כִּֽי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי יְ֝יָ֗ כְּֽחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי׃ רֹאשׁ־דְּבָֽרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֝לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ׃

אות ש'

שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֝מִדְּבָֽרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי׃ שָׂ֣שׂ אָֽ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב׃ שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַֽאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָֽתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃ שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֗֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹֽהֲבֵ֣י תֽוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל׃ שִׂבַּ֣רְתִּי לִישׁוּעָֽתְךָ֣ יְיָ֑ וּֽמִצְו͏ֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי׃ שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵֽדֹתֶ֑יךָ וָאֹֽהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃ שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ׃

אות ת'

תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְיָ֑ כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃ תָּב֣וֹא תְּחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃ תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ׃ תַּ֣עַן לְ֭שׁוֹנִי אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל־מִצְוֹתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק׃ תְּהִֽי־יָדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי׃ תָּאַ֣בְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְיָ֑ וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃ תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעְזְרֻֽנִי׃ תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

יש קוראים פסוקים לפי האותיות קר"ע שט"ן, ואינם חובה.

מוסיפים לקרוא פסוקים לפי אותיות נשמ"ה.

נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי׃ נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ נַֽעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝יָ֗ חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ׃ נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְיָ֑ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃ נָֽתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי׃ נָחַ֣לְתִּי עֵֽדְו͏ֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה׃ נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַֽעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃

שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֝מִדְּבָֽרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי׃ שָׂ֣שׂ אָֽ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב׃ שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַֽאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָֽתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃ שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֗֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃ שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹֽהֲבֵ֣י תֽוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל׃ שִׂבַּ֣רְתִּי לִישׁוּעָֽתְךָ֣ יְיָ֑ וּֽמִצְו͏ֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי׃ שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵֽדֹתֶ֑יךָ וָאֹֽהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃ שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ׃

מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תֽוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִֽׂיחָתִֽי׃ מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְו͏ֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃ מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵֽ֝דְו͏ֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי׃ מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃ מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הֽוֹרֵתָֽנִי׃ מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי׃ מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֗֝ן שָׂנֵ֤אתִי ׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר׃

הוֹרֵ֣נִי יְ֭יָ דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃ הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב׃ הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְו͏ֹתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃ הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵֽדְו͏ֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע׃ הַֽעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵֽרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃ הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ׃ הַֽעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃ הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃

מנהג אשכנזים לקרוא משניות נשמ"ה מסכת מקוואות פרק ז משניות ד-ז (מסודר להלן) ולאחריה אנא בכח ותפילת אל מלא רחמים וקדיש יתום.

מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭יָ שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַֽ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃ וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵֽיְיָ֑ מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃ וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְיָ֗ וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵֽ֭רְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃

יש אומרים נוסח "יהי רצון" זה לאחר קריאת מזמורי התהילים, ודי ביה"ר בתחילה הלימוד ובסופו.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן לִמּוּד וּקְרִיאַת הַתְּהִלִּים אֲשֶׁר לָמַדְנוּ וְקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ לִמְנוּחַת וּלְעִלּוּי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל

לזכר: (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ... עָלָיו הַשָּלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ

לנקבה: (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ... עָלֶיהָ הַשָּלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא נַפְשָׁהּ

צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים בִּמְנוּחַת צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

אָנָּא, בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה׃

קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא׃

נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם׃

בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם׃

חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ׃

יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ׃

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת׃

בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

לנפטר: אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פב"פ) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:

לנפטרת: אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פב"פ) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירָהּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ, ה' הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים הקהל אמן ויכוונו אמת וכיה"ר)

בְּעָלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

אות א' - מסכת שבת פרק טו - אלו קשרים

אות ב' - מסכת שבת פרק ד - במה טומנין

אות ג' - מסכת חולין פרק ז - גיד הנשה

אות ד' - מסכת סנהדרין פרק א - דיני ממונות

אות ה' - מסכת ברכות פרק ב - היה קורא

אות ו' - מסכת דמאי פרק ב - ואלו דברים

אות ז' - מסכת טהרות פרק ט - זיתים מאמתי מקבלין טמאה

אות ח' - מסכת שבת פרק כב - חבית שנשברה

אות ט' - מסכת זבחים פרק יב - טבול יום

אות י' - מסכת יומא פרק ח - יום הכפורים

אות כ' - מסכת ברכות פרק ו - כיצד מברכין

אות ל' - מסכת סוכה פרק ד - לולב וערבה

אות ל' - סוכה פרק ג - לולב הגזול

אות מ' - מסכת מועד קטן פרק ב - מי שהפך

אות נ' - מסכת שבת פרק כא - נוטל אדם

אות ס' - מסכת כריתות פרק ד - ספק אכל חלב

אות ע' - מסכת שביעית פרק א - עד מתי חורשין

אות פ' - מסכת פרה פרק ד - פרת חטאת

אות צ' - מסכת פרה פרק ט - צלוחית

אות ק' - מסכת מעילה פרק ד - קדשי המזבח

אות ר' - מסכת חולין פרק יא - ראשית הגז

אות ש' - מסכת שביעית פרק ו - שלש ארצות

אות ת' - מסכת ברכות פרק ד - תפילת השחר

אות א - מסכת ברכות פרק ה - אין עומדין

אות א - מסכת ביצה פרק ג - אין צדין

אות א - מסכת ברכות פרק ח - אלו דברים

אות א - מסכת בבא מציעא פרק ב - אלו מציעות

אות א - מסכת ראש השנה פרק ב - אם אינם מכירין אותו

אות א - מסכת ראש השנה פרק א - ארבעה ראשי שנים

אות ב - מסכת שבת פרק ה - במה בהמה יוצאה

אות ב - מסכת ביצה פרק א - במה ביצה

אות ב - מסכת מגילה פרק ג - בני העיר

אות ב - מסכת תענית פרק ד - בשלשה פרקים

אות ד - מסכת זבחים פרק יא - דם חטאת

אות ה - מסכת ערכין פרק א - הכל מעריכין

אות ה - מסכת ברכות פרק ט - הרואה

אות ה - מסכת סוכה פרק ב - הישן תחת המיטה

אות ה - מסכת סוכה פרק ה - החליל

אות ה - מסכת שביעית פרק ט - הפגם והיברוזין

אות ה - מסכת מגילה פרק ב - הקורא את המגילה

אות ה - מסכת מגילה פרק ד - הקורא את המגילה

אות ה - מסכת בבא מציעא פרק ב - המפקיד

אות ז - מסכת עוקצין פרק ב - זיתים שכבשן

אות י - מסכת ערכין פרק ג - יש בערכין

אות י - מסכת ראש השנה פרק ד - יום טוב

אות י - מסכת ביצה פרק ב - יום טוב

אות כ - מסכת שביעית פרק ז - כלל גדול

אות כ - מסכת שביעית פרק ח - כלל גדול

אות מ - מסכת שבת פרק יח - מפנין

אות מ - מסכת תענית פרק א - מאימתי

אות מ - מסכת ברכות פרק א - מאימתי

אות מ - מסכת ברכות פרק ג - מי שמתו

אות מ - מסכת מגילה פרק א - מגילה נקראת

אות ס - מסכת תענית פרק ג - סדר תעניות

אות ס - מסכת סוכה פרק א - סוכה שהיא

אות ס - מסכת תענית פרק ב - סדר תעניות

אות ע - מסכת פסחים פרק י - ערבי פסחים

אות ר - מסכת ראש השנה פרק ג - ראוהו בית דין

אות ש - מסכת ברכות פרק ז - שלשה שאכלו

טוב לקרוא את סוף האדרא זוטא בעניין פטירתו של רשב"י. וכל המצטער על אבדן הצדיקים ומזיל עליהם דמעה מתכפרים לו עוונותיו.

אָמַר רִבִּי אַבָּא, לָא סִיֵּם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְמֵימַר "חַיִּים", עַד דְּאִשְׁתְּכָכוּ מִלּוֹי, וַאֲנָא כַּתְבַנָא, סָבַרְנָא לְמִכְתַּב טְפֵי, וְלָא שְׁמַעְנָא. וְלָא זָקִיפְנָא רֵישָׁא, דִּנְהוֹרָא הֲוָה סַגִּי, וְלָא הֲוָה יָכִילְנָא לְאִסְתַּכָּלָא. אַדְּהָכִי אִזְדַּעְזַעְנָא, שְׁמַעְנָא קָלָא דְּקָרֵי וְאָמַר: "אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ". שְׁמַעְנָא קָלָא אַחֲרָא, "חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד".

אמר רבי אבא, לא הספיק לסיים המאור הקדוש (רשב"י) לומר מילת "חיים" (שבפסוק שהזכיר "כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭יָ אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָֽעוֹלָֽם"), עד שנשתתקו דבריו (בתיבת "ברכה"), ואני הכותב (רבי אבא), חשבתי (לשמוע עוד מדברי הרשב"י) ולכתוב עוד, אך לא שמעתי (ממנו יותר), ולא זקפתי את ראשי (לראות מדוע פסק רשב"י מלדבר), שהאור היה רב, ולא יכולתי להסתכל. בתוך כך נחרדתי, (כי) שמעתי קול שקורא (ומבקש על רשב"י שלא יפטר) ואומר "אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ", ולאחר מכן שמעתי קול אחר (שמשיב לו) חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ (כבר בְּפעם קודמת), אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד" (וכי אפשר שימשיך לחיות לעד)?

כָּל־הַהוּא יוֹמָא, לָא אַפְסִיק אֶשָּׁא מִן בֵּיתָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּמָטֵי לְגַבֵּיהּ, דְּלָא יָכִילוּ דִּנְהוֹרָא וְאֶשָּׁא הֲוָה בְּסוֹחֲרָנֵיהּ. כָּל־הַהוּא יוֹמָא נָפִילְנָא עַל אַרְעָא, וְגָעֵינָא.

כל היום ההוא, לא חדלה האש מהבית (שסבבה את רשב"י בשעה שגִּלה מסודות התורה), ולא היה (מבני החבורה) מי שיכל להתקרב אליו, שלא יכלו (לגשת אליו) מפני שהאור והאש היו סביבותיו. כל היום ההוא, נפלנו על הארץ וצעקנו (לפני הקב"ה שיתן לנו רשות להתקרב לרשב"י).

בָּתַר דְּאָזִיל אֶשָּׁא, חֲמֵינָא לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דְּאִסְתְּלַק מִן עָלְמָֽא, אִתְעַטָּף שָׁכִיב עַל יְמִינֵיהּ, וְאַנְפּוֹי חַיְיכִין.

לאחר שנסתלקה האש ראיתי את המאור הקדוש קדש הקדשים שהסתלק מן העולם, מעוטף (בטליתו), שוכב על ימינו ופניו שוחקות.

קָם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, נָטִיל יְדוֹי וְנָשִׁיק לוֹן, וַאֲנָא לָחִיכְנָא עַפְרָא דִּתְחוֹת רַגְלוֹי. בָּעוּ חַבְרַיָּא לְמִבְכֵּי, וְלָא יָכִילוּ לְמַלָּלָא. שָׁארוּ חַבְרַיָּא בְּבִכְיָה, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ נָפִיל תְּלַת זִמְנִין, וְלָא יָכִיל לְמִפְתַּח פּוּמֵיהּ. לְבָתַר פָּתַח וְאָמַר, אַבָּא, אַבָּא! תְּלָת הֲווּ, חַד אִתְחֲזַרוּ. הַשְׁתָּא תְּנוּד חֵיוְתָא, צִפֲּרָאן טָאסִין, מִשְׁתַּקְּעָן בְּנוּקְבָא דְּיַמָּא רַבָּא, וְחַבְרַיָּא כֻּלְּהוּ שַׁתְיָן דָּמָא.

עמד רבי אלעזר בנו, ולקח את ידיו (של אביו) ונשק אותם, ואני לחכתי את העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות ולא יכלו לדבר. (אחר שחזר להם כח הדבור) פתחו החברים בבכיה, ורבי אלעזר בנו נפל שלש פעמים (על פני אביו) ולא יכל (עדיין) לפצות את פיו. רק לאחר מכן פתח ואמר: אבא אבא! (יוסף הצדיק נפל פעם אחת על פני אביו, ואני) שלוש (פעמים) היו (שנפלתי על פניך), (כי) כפעם אחת נחשבות הם (הואיל ולא יכלתי לדבר רק עד לאחר הפעם השלישית). כעת תלך מכאן השכינה עם חיות הקדש, והצדיקים (שבאו לשמוע את דברי רשב"י) טסות ושבות לגן עדן, ו(אילו) החברים כולם ישתו דם (במקום מים חיים מפי הרשב"י – שבלעדיו ילמדו סברות משובשות).

קָם רִבִּי חִיָּא עַל רַגְלוֹי וְאָמַר, עַד הַשְׁתָּא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מִסְתַּכַּל עֲלָן. הַשְׁתָּא לָאו הוּא עִדָּן, אֶלָּא לְאִשְׁתַּדָּלָא בִיקָרֵיהּ. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא, נַטְלוּ לֵיהּ בְּטִיקְרָא דְּסִיקְלָא,

עמד רב חיא על רגליו ואמר, עד עכשיו היה המאור הקדוש מסתכל (ומשגיח) עלינו (ומלמדנו דרכי חיים), ועכשיו אין שהות (לבכות) אלא (חייבים) להשתדל (לעסוק) בכבודו (לקברו קודם שתשקע החמה). עמד רבי אלעזר ורבי אבא ונטלו אותו בכסא עץ (לחדר אחר לטהרו).

מַאן חָמָא עִרְבּוּבְיָא דְּחַבְרַיָּא, וְכָל־בֵּיתָא הֲוָה סָלִיק רֵיחִין. סְלִיקוּ בֵיהּ בְּפוּרְיֵיהּ, וְלָא אִשְׁתַּמַּשׁ בֵּיהּ, אֶלָּא רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא.

מי ראה את רבוי החברים (תלמידי החכמים) שבאו בערבוביה (לחלוק כבוד אחרון לרבי שמעון) וכל הבית היה מעלה ריחות (טובים מגן עדן). הוציאוהו במיטתו (לחצר). ולא התעסקו עמו (בטהרתו והולכתו) רק רבי אלעזר ורבי אבא.

אֲתוּ טְרִיקִין, וּמָארֵי תְרִיסִין דִּכְפַר צִפֳּרִי וַהֲווּ בְּנֵי מְרוֹנְיָא, צַוְחִין בִּקְטִירִין וְטָרְדִין בְּהוּ, דְּחָשִׁיבוּ דְּלָא יִתְקַבַּר תַּמָּן.

באו אנשי חיל ובעלי זרוע של כפר צפורי (לקחת את מיטת רשב"י לקבור אותו אצלם), והיו בני מירון צווחים עליהם כאחד ומגרשים אותם, שחשבו (בני מירון וטקסו עיצה) שלא יקבר שם (בצפרי).

בָּתַר דְּנָפַק פּוּרְיָא, הֲוָה סָלִיק בַּאֲוִירָא. וְאֶשָּׁא הֲוָה לָהִיט קַמֵּיהּ, שָׁמְעוּ קָלָא, עוּלוּ וֶאֱתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִלּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם.

לאחר שיצאה המיטה (מחצר הבית), פרחה באויר (דרך נס, כדי לשכך את המריבה) והאש היתה מלהטת לפניה. שמעו קול (הקורא בעיקר לבני צפורי שהתפזרו): הכנסו ובואו (שוב) והתקבצו לשמחה של רבי שמעון יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם (שראוי ביום פטירת הצדיקים להיות שלום ולא מריבות).

כַּד עָאל לִמְעַרְתָּא שָׁמְעוּ קָלָא בִּמְעַרְתָּא, זֶה הָאִישׁ מַרְעִישׁ הָאָרֶץ מַרְגִּיז מַמְלָכוֹת, כַּמָּה פִטְרִין בִּרְקִיעָא מִשְׁתַּכְּכִין בְּיוֹמָא דֵין בְּגִינָךְ, דְּנָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּמָארֵיהּ מִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ בְכָל־יוֹמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ לְעֵלָּא וְתַתָּא. כַּמָּה גְנִיזִין עִלָּאִין מִסְתַּמְּרָן לֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְמַר: וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמוֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.

כאשר נכנס למערה (מעצמו), שמעו קול מן המערה: זֶה הָאִישׁ מַרְעִישׁ הָאָרֶץ (כשטהר את העיר טבריה) מַרְגִּיז מַמְלָכוֹת (במעשה דבן תמליון), כַּמָה קטרוגים בשמיים משתתקים ביום זה בזכותך, זה הוא רבי שמעון בן יוחאי שהקב"ה משתבח בו בכל יום, אשרי חלקו למעלה ולמטה. כמה אוצרות עליונות גנוזים לו. עליו נאמר (כמאמר הפסוק) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמוֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.

 בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

אם יש עשרה אנשים יאמרו ר' חנניא וקדיש על ישראל

רִבִּי חֲנַנְיָא בֶן-עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ֥ חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים הקהל אמן ויכוונו אמת וכיה"ר)

בְעָלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל־תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קְדִישְׁתָא, די בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל־אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מַלְכֵּנוּ, מַצִּילֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ יוֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵנוּ, שֶתְּקַבֵּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לִמּוּדֵנוּ אֲשֶׁר לָמַדְנוּ לְפָנֶיךָ, לִזְכוּת וְּלִמְנוּחַת נֶפֶשׁ נִשְׁמַת

לזכר: (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ...

לנקבה: (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ...

וְיַעֲלֶה לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ שִׁפְעַת יִפְעַת אוֹרוֹת טַלֶּךָ, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לְגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן, לֵאוֹר בֵּאוֹר פָּנֶיךָ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ. וְתִהְיֶה לָהּ מְנוּחָה נְכוֹנָה – בְּגַן עֵדֶן מוֹשָבַהּ כָּל־הַיָּמִים בִּמְחִצָתָן שֶׁל צַדִּיקִים. וְיַעַמְדוּ עָלֶיהָ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדָהּ. וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֶיהָ. וּבִזְכוּת כָּל־הַשֵּׁמוֹת וְהַצֵרוּפִים וְהַסּוֹדוֹת הַיּוֹצְאִים וְהָרְמוּזִים וְהַמְּצֹרָפִים בַּלִּמּוּד שֶׁלָּמַדְנוּ תְּקַבְּלֶנָּה כְּקָרְבָּנוֹת וּמְנָחוֹת וְנִחוֹחִים, וּבְצֶדֶק תַּעֲנֶה נוֹרָאוֹת לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת. וְיִפְתְּחוּ לָהּ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְעַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלוּהָ וִילַוּוּהָ, וְיוֹשִיבוּהָ בִּמְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְיַסְתִּירוּהָ בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן, לְהַצִּילָהּ וּלְהוֹשִׁיעָהּ מִשָּׂטָן רָע וּמִמְּקַטְרְגִים רָעִים וְתִהְיֶה מְנוּחָתָהּ כָּבוֹד בִּמְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח. כְּדִכְתִיב יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ. עַד שֶׁתַּעֲמֹד לְגוֹרָלָהּ לְקֵץ הַיָּמִין. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: בִּלַּ֤ע הַמָּ֨וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְיִ֛ דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְיָ֖ דִּבֵּֽר. וְאַתָּה יְיָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֶל שַׁדַּי, תֹּאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי.

אָנָּא יְיָ מַלְּטָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלְטָה. וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאֹל וּלְקַבֵּץ שֶׂה פְזוּרָה. וּמְהֵרָה יָבֹא לְצִיּון גּוֹאֵל וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֶל אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַֽעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּֽוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּֽוֹנְנֵֽהוּ (ב"פ)׃ בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃ וַֽאֲנִ֤י תְפִלָּתִֽי־לְךָ֨ ׀ יְיָ֡ עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרָב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּֽאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝יָ֗ צוּרִ֥י וְגֹֽאֲלִֽי׃

יש בספרים תפילות מיוחדות על קבר אביו ואמו.

יש נוהגים לפני ההשכבה לומר:

ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּֽלְדֽוֹ׃ ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָֽאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְו͏ֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָֽאָדָֽם׃ יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃

הַמְרַחֵם עַל כָּל־בְּרִיֹותָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמֹל וִירַחֵם, עַל נֶפֶש רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶל (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ... רוּחַ יְיָ תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן, (וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּלוֹם וְעַל מִשְכָּבוֹ יִהְיֶה שָלוֹם כְּדִכְתִיב יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ), הוּא וְכָל־בְּנֵי יִשְרָאֵל הַשּוֹכְבִים עִמּוֹ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.

יש נוהגים לפני ההשכבה לומר:

אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝יָ֗ הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃ תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַֽלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃

הַמְרַחֵם עַל כָּל־בְּרִיּוֹתָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמֹל וִירַחֵם, עַל נֶפֶש רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶל (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ... רוּחַ יְיָ תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן, (וְיִלָּוֶה אֵלָיהָ הַשָּלוֹם וְעַל מִשְכָּבָה יִהְיֶה שָלוֹם כְּדִכְתִיב יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ), הִיא וְכָל־בְּנוֹת יִשְרָאֵל הַשּוֹכְבוֹת עִמָּהּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.

• עוזבים את הקבר בדרך כבוד לנפטר ומנשקים את הקבר.

• יסירו האבנים מן המצבה, ולא ישאירו עליה דבר. שכן כתוב בספר שפתי צדיקים למו"ר המקובל האלקי ח"ר סלמאן מוצפי זצוק"ל שבגמר הלימוד יסלק האבן מעל הציון כדי שהנשמה תחזור לצור מחצבתה ולא יצערנה. וכ"כ בסידור קול אליהו תפלות והלכות בית העלמין למרן הראשל"צ הגרמ"א זצוק"ל: כשעוזבים את הקבר מורידים את האבן מעל הציון, ואם רואה שיש קברים על יד ציון אביו או אמו שיש שם אבנים על הקבר מצוה לסלק את האבנים, כי בזה עושה חסד עם נשמות הנפטרים שיעלו למעלה.

• יטלו ידיים שלוש פעמים לסרוגין מחוץ לבית העלמין ולא ינגבום.

• יניח הכלי הפוך ולא יתנו לאחר.

• יש להזהר הרבה שלא ילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד.

בנסעם משם יש נוהגים לומר:

הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃ הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבֽוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃ הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

כתב במעבר יבק לומר מאמרים אלו כשנפטרים מבית החיים:

אָמַר רַבָּה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶנִּקְרָאִין עַל שְמוֹ שֶל הַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא, שֶנֶּאֳמַר: כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן "קָדוֹש", כְּדֶרֶך שֶאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא, שֶנֶּאֱמַר: וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַֽחַיִּ֖ים בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ וְנֶאֱמַר וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹֽהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃

ראוי לטבול במקווה כשחוזר מבית העלמין.