בס"ד
"ומצאתי כתוב בספר כתר מלכות כתב יד, טוב שיאמר היתום בלחש הן בתוך י"ב חודש הן ביום יארצייט בכל שנה קודם קדיש זה (שקודם עלינו לשבח) פסוקים מאלפ"א בית"א המתחילים באותיות שם אביו או אמו שאומר קדיש זה בעדם, וכנגד כל אות משמותם יאמר פסוק אחד דוקא בלחש, וערב לי טעמו, וכן ראוי לעשות, דמסתברא מלתא, ואין בזה הפסד."
[בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי, נדפס בכתר מלכות (סאלם) אות ריט]
אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַ֝הֹֽלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְיָֽ׃
בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֭עַר אֶת־אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ׃
גְּמֹ֖ל עַל־עַבְדְּךָ֥ אֶֽחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ׃
דָּֽבְקָ֣ה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃
הוֹרֵ֣נִי יְ֭יָ דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃
וִֽיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְיָ֑ תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֗֝ל אֲשֶׁ֣ר יִֽחַלְתָּֽנִי׃
חֶלְקִ֖י יְיָ֥ אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ׃
ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑ יְ֝יָ֗ כִּדְבָרֶֽךָ׃
יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃
כָּֽלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָֽתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃
לְעוֹלָ֥ם יְיָ֑ דְּ֝בָֽרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃
מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תֽוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִֽׂיחָתִֽי׃
נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי׃
סֵֽעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃
עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי׃
פְּלָא֥וֹת עֵֽדְו͏ֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֗֝ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃
צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְיָ֑ וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְיָ֗ חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה׃
רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֝מִדְּבָֽרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי׃
תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְיָ֑ כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃
הזכרת הצדיק או ההורים ביום פטירתם
"כל צדיק וצדיק שאתה יודע היום שנפטר בו, תזכיר שמו אותו היום. דרך משל יום שבעה באדר שבו נפטר משה רבנו עליו השלום תאמר אותו היום בפיך "משה רבנו עליו השלום זכרונו לברכה וטובה", וכן שאר צדיקים ... תראה שם הצדיק, אם הוא שלש אותיות תכפול בפיך זכרונו לברכה בלשון הנזכר שש פעמים, ואם הוא ארבע אותיות, תאמר עשרים וארבע פעמים, ואם הוא חמש אותיות, תאמר מאה ועשרים פעמים, וכן על זה הדרך. וכן ביום פטירת אביך בכל שנה ושנה תאמר כך "אבי פלוני זכרונו לברכה וטובה, תהי נשמתו צרורה בצרור החיים", ותכפול דברים אלו כפי אותיות שמו על דרך שכתבתנו, וכן תעשה ביום פטירת אמך בכל שנה ושנה וזה מכלל כבוד אב ואם."
[ממו"ר הבא"ח בכתר מלכות (סאלם) סימן רה]
אָבִי ________ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְטוֹבָה, תְּהִי נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
אִמִּי ________ זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה וְטוֹבָה, תְּהִי נִשְׁמָתָהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
לשם בן 2 אותיות יאמר כן 2 פעמים,
לשם בן 3 אותיות יאמר כן 6 פעמים,
לשם בן 4 אותיות יאמר כן 24 פעמים,
לשם בן 5 אותיות יאמר כן 120 פעמים.
מצוה גדולה להתענות ביום שמת בו אביו או אמו מעלות השחר עד צאת הכוכבים בכל שנה ושנה ויזהר לקבל את התענית בפיו מבעוד יום בסוף תפילת מנחה שקודם היארצייט לפני שיעקור רגליו, ואם חל יום השנה בערב שבת או בערב יום טוב, ומתכונן להתפלל ערבית בפלג המנחה יכול לקבל לכתחילה את התענית עד תפילת ערבית ולא עד צאת הכוכבים כדי שיוכל לקדש מבעוד יום, ומימלא נוסח קבלת התענית של ג"ע הרחיד"א במורה באצבע קכז הוא "עד אחר תפילת ערבית".
נוסח קבלת התענית ע"פ מרן הבא"ח בלשון חכמים ח"ב סימן יט (בשילוב הלשון ממרן החיד"א).
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי כְּיוֹם מָחָר שֶׁהוּא יוֹם ... לְחֹדֶשׁ ....
נִפְטַר (עַבְדְּךָ) אָבִי ... בֶּן ...
נִפְטְרָה (אֲמָתְךָ) אִמִּי ... בַּת ...
מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹנְךָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל־חַי. וְעַתָּה הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ עַל תְּנַאי בְּתַעֲנִית נְדָבָה (הנוסח המקורי של הבא"ח: הִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי לְהִתְעַנּוֹת לְפָנֶיךָ) לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (ואם חל בע"ש ורוצה להתפלל מוקדם ולקדש ולאכול לפני צאת הכוכבים, יאמר במקום זה: עַד לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית), כַּאֲשֶׁר תִּקְנוּ עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַנּוֹת הַבֵּן בְּיוֹם הַפְּטִירָה שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ. וְאִם לֹא אוּכַל אוֹ לֹא אֶרְצֶה כְּשֶׁאוֹמֵר מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי אוּכַל לְהַפְסִיק וְלֹא יִהְיֶה בִּי שׁוּם עָווֹן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֵּן-לִי כֹּחַ וִיכֹלֶת לְהִתְעַנּוֹת לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּתַעֲנִית זֶה. וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁמִּתְמַעֵט בְּתַעֲנִיתִי לְמָחָר, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל-מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ, וְתִרְצֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתָחוּס וְתַחְמוֹל עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל
(עַבְדְּךָ) אָבִי ... בֶּן ... וְיָבוֹא זִכְרוֹנוֹ לְפָנֶיךָ לִבְרָכָה וְטוֹבָה וּלְשָׁלוֹם וּתְלַוֶּה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם
(אֲמָתְךָ) אִמִּי ... בַּת ... וְיָבוֹא זִכְרוֹנָהּ לְפָנֶיךָ לִבְרָכָה וְטוֹבָה וּלְשָׁלוֹם וּתְלַוֶּה אֵלֶיהָ הַשָּׁלוֹם וְעַל מִִשְכָּבָהּ יִהְיֶה שָׁלוֹם
וּתְבַטֵּל כֹּחַ כָּל־הַמְקַטְרְגִים וְתִסְתֹּם פֶּה כָּל־הַמַּשְׂטִינִים, וְתַגְבִּיר חֲסָדֶיךָ עַל מִדַּת הַדִּין, וְיִתְמַתְּקוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת עַל-יְדֵי פֶּלֶא הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר הוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים.
רצוי לגלות בדעתו שאין רצונו להתענות תענית יארצייט בכל שנה ושנה כדי שלא יהיה עליו כנדר אם נהג כך שלוש פעמים.
וַהֲרֵנִי מְגַלֶּה דַּעְתִּי שֶׁהַתַּעֲנִית שֶׁאֶתְעַנֶּה בְּעֶזְרַת ה' עַל
(עַבְדְּךָ) (אָבִי) עָלָיו הַשָּׁלוֹם
(אֲמָתְךָ) (אִמִּי) עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם
יִהְיֶה בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי הִתְחַיְבוּת לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת.
יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝יָ֗ צוּרִ֥י וְגֹֽאֲלִֽי׃
טוב להדליק נר תוך י"ב חודש בביהכ"נ למנוחת הנפטר וכן בכל שנה ביום היארצייט מדליקין נר בעבור הנאת הנפש (של הנפטר) והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פב"פ ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה יגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק, וכ"ש אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש [שו"ת תורה לשמה סימן תקכ].
עדיף להדליק את הנר על המצבה או בבית הכנסת. מ"מ נהגו להדליק בבית.
קודם הלימוד ידליק נר נשמה ויאמר:
הֲרֵינִי מַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַזֶּה לִמְנוּחַת וּלְעִלּוּי נֶפֶשׁ
לנפטר: (עַבְדְּךָ) (אָבִי) ... בֶּן ...
לנפטרת: (אֲמָתְךָ) (אִמִּי) ... בַּת ...