מחזור 2: העליות הראשונות

מה מביא אנשים פשוטים- כמוני וכמוך לקום יום אחד בהיר, לעזוב הכל וללכת לארץ לא נודעת?

מאיזה "חומרים" עשויים האנשים האלו? האם היו באמת כמונו או אחרים?

מה הטריד אותם? מה העסיק אותם? את מי הם פגשו? מה הוביל אותם לקום ולעזוב או לקום ולהתחיל מחדש במקום רחוק ולא מפותח ששמו ארץ ישראל.

כדי לענות על השאלות הללו נלמד על האנשים האלה שיעשו את ההיסטוריה שלנו ביומיום שלהם.

בדרך כלל כשלומדים על העליות הראשונות מתמקדים בדמות "היהודי החדש" המגיע לארץ ישראל להקים את מולדתו. אך, היכן "היהודיה החדשה"?

במרחב נכיר את דמות החלוצה, את אופיה, ואת מעמדה לצד הגברים שעימם הגיעה להקים בית לאומי לעם היהודי.

יצחק קומר הגיע בעקבות חלומותיו לארץ ישראל, איזה מן ארץ מצא כאן? את הארץ המובטחת? או שמא ארץ אוכלת יושביה? במרחב נשוטט יחד עם יצחק קומר, גיבור ספרו של ש"י עגנון "תמול שלשום". נפגוש את נופי הארץ ואת אנשיה, נגע בחלומות האדם ובמציאות התקופה.

בסיפורם של אנשי העלייה הראשונה והשנייה מצוי כל מה שמחזה טוב שואף אליו: דמויות מעניינות, מערכות יחסים סבוכות, אידיאות ורעיונות. כל אלה טבולים בנוף היסטורי והווי מקומי.

במהלך השנים, מחזאים ישראלים חזרו אל אותם הסיפורים והחיו את העליות בפני קהל משתאה.

ב 1942 עלה המסך על "האדמה הזאת" מאת אהרון אשמן. זו לא היתה עוד הצגה, אלא ארוע תרבותי חיברתי בחיי היישוב. אשמן הציג את ירקיה, היא חדרה, או ליתר דיוק מקום שהוא סמל כללי למושבות העלייה הראשונה.

ב 1961 עלה מחזהו הראשון של נתן אלתרמן "כנרת, כנרת". המחזה מתרחש ב 1912 בדגניה א' ומתאר את המהות של אותה תקופה ייחודית.

במרחב נצלול אל תוך שתי היצירות ודרכם נכיר לעומק את אנשי שתי העליות, את הצדדים ההירואים ואת אלה שפחות.

האתוס הציוני נוהג לקדש את תנועות החלוציות הצעירות, שהיו בשיאן בתקופת העליות הראשונה והשנייה. חלוציה וחלוצותיה של העליות הראשונה והשנייה היו לפרזנטורים הראשיים של ההסברה הציונית והציגו חזות ערכית ומוסרית, אולם בשולי החברה היהודית בארץ ישראל היו גם מי שלא זכו ליהנות מאור הזרקורים. במרחב זה נכיר את פרשת גירוש יהודי תימן שהתיישבו באזור הכנרת, על ידי החלוצים הסוציאלסיטים מקימי המושבה כנרת. תוך צפייה בסרט: "דקל שפל צמרת" נלמד על הפרשה, ונתמודד עם השאלות הבאות: מי ומי היו המתיישבים בכנרת? מה היה החזון של אנשי העלייה השנייה וכיצד הביטו ביהודי תימן? באילו נסיבות גורשו היהודים התימנים מהמושבה? כיצד אירועים אלו הובילו לשסע העדתי בישראל? מה עלינו כחברה ללמוד מפרשה זו?

אם נאמין לכל הסיפורים שסיפרו עליו, אז יוסף טרומפלדור היה לא פחות מגיבור פעולה, ולתפקיד הראשי בסרט על חייו היו צריכים ללהק לפחות את ג'ון סינה (אבל כיוון שהוא לא דובר עברית, אז היינו מסתפקים גם בליאור רז).

תל חי הייתה רק נקודת התיישבות קטנטנה של אנשי העלייה השנייה באצבע הגליל הרחוקה והנידחת, ואין ספק שהקרב על הגנתה היה דרמטי, מדמם וקשה. אבל האם הוא זכה בצדק למעמדו המיתולוגי? מדוע דווקא הקרב הזה הפך לסמל, ומדוע היה דווקא טרומפלדור לסופר-גיבור היהודי האולטימטיבי?

במרחב נצפה בסרט "הקרב על תל חי". נבין את הנסיבות שהביאו קבוצה של אנשים לחיות דווקא במקום המרוחק והמסוכן הזה, וגם ננסה להכריע - עד כמה שאפשר - מה ההבדל בין הסיפור לבין המציאות.