מתכונת ראשונה 8/6

מבנה השאלון ומפתח ההערכה

זמן הבחינה

10:00- 13:30 (כולל תוספת זמן)

את הבחינות יש להגיש עד לשעה 13:30


בשאלון זה ארבעה פרקים

עליכם לבחור ארבע שאלות משלושה פרקים בלבד: פרק 2, פרק 3, פרק 4.

!יש לענות על מינימום שתי שאלות מקור!

פרק 1: בית שני או ערים וקהילות - שאלה אחת (1*20)- 20 נקודות- לא עונים!

פרק 2: לאומיות וציונות- שתי שאלות (2*25)- 50 נקודות

פרק 3: בונים מדינה- שאלה אחת (1*25)- 25 נקודות

פרק 4: סוגיות נבחרות- שאלה אחת (1*25)- 25 נקודות

סה"כ 100 נקודות

התאמות

הקראה- האזינו לקובצי השמע המוטמעים בתוך השאלון

בע"פ- בחינה בע"פ דרך הזום החל מהשעה 14:00

מותאם- בוחרים ארבע שאלות, לא מחויבים בשאלות מקור.

הנחיות מענה

יש לציין בצורה ברורה בראש הקובץ את שמכם ואת שם המורה.

יש לציין בצורה ברורה את מספר הפרק, מספר השאלה ומספר הסעיף.

יש לענות בקובץ וורד/ דוקס ולשלוח למורים במייל.

חומר מותר לשימוש: אין!

הבחינה היא אישית! אנא שמרו על טוהר הבחינות!

פרק ראשון- 20 נקודות

בפרק זה ענה על שאלה אחת בנושא שלמדת:

בית שני (שאלות 1-3)

או

ערים וקהילות בימי הביניים: בגדד (שאלות 4-6 ) או פראג (שאלות 7-9)

ממדינת מקדש לעם הספר — בית שני (20 נקודות)

אם למדת נושא זה, ענה על אחת מן השאלות 1-3.

ערים וקהילות בימי הביניים (20 נקודות)

ענה על שאלה אחת בנושא שלמדת: בגדד (שאלות 4-6 ) או פראג (שאלות 7-9)

לא עושים

!!!!!!!!!!!!!!!!

פרק שני- לאומיות וציונות (50 נקודות)

ענה על שתיים מן השאלות 13-10 (לכל שאלה- 25 נקודות)

10. מקור — התפתחות היישוב היהודי בארץ־ ישראל בשנים 1914-1882 לחץ להקראה

א. לפניך קטע ממאמר של ההיסטוריון דן גלעדי, העוסק בפעילות של הברון רוטשילד בארץ־ישראל.

מה היה חלקו של הברון רוטשילד בהתפתחות ההתיישבות היהודית? [...] הברון השקיע יותר מפי עשרים מכל הסכומים שגויסו על ידי התנועה העולמית של "חיבת ציון", רכש את רוב האדמות שנקנו על ידי יהודים בארץ־ישראל, וסייע לרוב רובן של המושבות שהוקמו על ידו וביוזמתו או שנתמכו על ידו. יתֵ ר על כן, לולא התערבותו המיידית אין ספק שהניסיון לחדש את היישוב החקלאי בארץ־ישראל בראשית שנות השמונים היה נידון לכישלון. [...] הנחת היסודות להתחדשותו של היישוב היהודי הכפרי בארץ־ישראל, שהחלה בזכותם של חלוצי העלייה הראשונה והתנועה הלאומית שהפיחה בהם רוח — לא הייתה הופכת לממש ולמציאות היסטורית בת קיימה לולא פעילותו הנמרצת של הברון.

פעילותו של הברון רוטשילד לא הִ תמצתה רק בהצלתן של המושבות הראשונות ובעזרה לביסוסן של מושבות אחרות (כמו פתח תקוה, יסוד המעלה ועוד)

בגל העלייה השני 91/1890 , נוסדו המושבות רחובות וחדרה, ביוזמת המתיישבים עצמם ובמימון עצמי, ולכן נקראו "המושבות העצמאיות", להבדילן מהמושבות שכבר נמצאו תחת חסותה של פקידות הברון. אולם האם הגיעו מושבות אלו לביסוס ללא עזרת הברון? חדרה נושעה [ניצלה] ממגפת הקדחת, שהפילה חללים רבים מקרב תושביה, שגילו גבורה עילאית בדבקותם במקום, בזכות ניקוז הביצות ונטיעת יערות האקליפטוס, מפעל שמּומן כולו על ידי הברון. גורלה של רחובות שָ פר [היה טוב] בהרבה. זו הייתה המושבה היחידה בארץ־ישראל שזכתה, מרגע ייסודה על ידי אנשי "מנוחה ונחלה" (בהנהגת לוין־אפשטיין), למִנהל מסודר ותקין ולא ידעה משברים רציניים. אבל ביסוסה הכלכלי נבע, לא פחות מאשר במושבות האחרות, מן העובדה שהיקב של הברון בראשון לציון שילם מחיר גבוה לאיכרי המושבה עבור יבול כרמיהם (הגפן הייתה הגידול החקלאי היחיד במושבה!) שהעניק לאיכרי רחובות הכנסה נאה.

מעובד על פי ד' גלעדי, "הבארון, הפקידות והמושבות הראשונות בארץ־ ישראל — הערכה מחדש", קתדרה, 2 ,תשל"ו, עמ' 61, 63.

- הסבר על פי הקטע את עמדתו של מחבר המאמר בנוגע לסיוע של הברון רוטשילד למפעל ההתיישבות בארץ־ישראל. בסס את תשובתך על שתי עובדות היסטוריות מן הקטע

- על פי מה שלמדת, הצג עובדה היסטורית אחת המנוגדת לעמדתו של מחבר המאמר.

(13 נקודות)

ב. הצג שתיים מן הפעולות של אליעזר בן יהודה לביסוס השפה העברית, והסבר כיצד סייעו פעולות אלה לטיפוח הלאומיות היהודית. (12 נקודות)

11. מקור — השפעת הלאומיות, הצהרת בלפור (25 נקודות) לחץ להקראה

א. הצג שני שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה, והסבר שינוי אחד שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת (12 נקודות)

ב. לפניך הנוסח של הצהרת בלפור ושלוש מן התגובות שהיא עוררה.


הצהרת בלפור

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל ותעשה את מיטב מאמציה להקל הגשמת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר, העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא־יהודיות, הקיימות בארץ־ישראל, או בזכויות ובמעמד המדיני, שמהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת.

)ש' קולת ]עורכת[, הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך א', תל, תשמ"ה, עמ' 171)

התגובות

1. דוד בן גוריון (ניו יורק, נובמבר, 1917): "הפלא הגדול קם ויהי".

(ש' קולת ]עורכת[, הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך א', תל, תשמ"ה, עמ' 173)

2. הוועד הפועל הערבי (מברק ללורד בלפור, 1925): "מדיניות הכרזת בלפור היא מוות לאומה הערבי". (דֹאר היום, פברואר 27 ,1925)

3. ה' ברקוביץ, מ' סניור, מ' יסטרוב (הצהרה שניתנה לנשיא ארצות הברית וילסון, 1919)*:

"לדעתנו חשד לנאמנות כפולה משתמע בהכרח [...] מהקמת מדינה ריבונית ליהודים בארץ־ ישראל".

154. p, 1919, Company Macmillan The, Palestine of Future the and Zionism, Jastrow. M

--------------------------------------------------------------------------------------

*מחברי הצהרה הם אישים יהודים אמריקנים אנטי ציונים.


- בחר בשתיים מן התגובות, והסבר לאילו מן הדברים הנאמרים בהצהרת בלפור מתייחסת כל אחת מן התגובות שבחרת (13 נקודות).


12. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית — גורמים לצמיחה ומנהיגות (25 נקודות) לחץ להקראה

א. הסבר גורם אחד המשותף לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה ולצמיחת התנועה הלאומית היהודית, וגורם אחד ייחודי לצמיחת התנועה הלאומית היהודית. (12 נקודות)

ב. הצג את המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19 , והסבר כיצד שניים מן המאפיינים האלה באו לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פעילותו של הרצל, מנהיג התנועה הציונית. (13 נקודות)


13. מטרות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים (25 נקודות) לחץ להקראה

א. בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.

הסבר את מטרת המאבק של התנועה שבחרת, והסבר כיצד עיכבה אחת מן המעצמות מאבק זה או כיצד סייעה אחת מן המעצמות למאבק זה. (13 נקודות)

ב. הצג את מטרת המאבק של התנועה הציונית בשנים 1882-1914 , והסבר כיצד עיכבה אחת מן המעצמות מאבק זה או כיצד סייעה אחת מן המעצמות למאבק זה בתקופה שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. (12 נקודות)


פרק שלישי- המאבק על הקמת מדינת ישראל (25 נקודות)

ענה על אחת מן השאלות 16-14.

14. מקור — מלחמת העצמאות (25 נקודות) לחץ להקראה

א. הסבר כיצד שניים מן המאפיינים של מלחמת העצמאות באים לידי ביטוי בקטע שלפניך. בסס את תשובתך על שלוש דוגמאות מן הקטע (דוגמה אחת לפחות לכל מאפיין). (14 נקודות)


הודעת מפקד ההגנה במחוז ירושלים לתושבי העיר

ביום הפסקת האש 48.6.11

תושבי ירושלים

הנני פונה אליכם עתה, ביום בו נפסק רעם התותחים במבואות ירושלים, שעה שאתם יכולים לצאת לחּוצֹות העיר ללא הידיעה הברורה כי מאחורי החומה אורב לכם צלף ערבי וכי בכל רגע צפויים אתם וקרוביכם לסכנת פגיעה של פגז, וביתכם לפצצת תבערה.

בשמי ובשם כל חברַ י לנשק, הנני רוצה לברך אתכם היום, תושבי הבירה [...] כחיילים כתושבים, נלחמים את אותה המלחמה. במערכה משותפת זו עמדתם ללא רתיעה, בכבוד ובעקשנות. נשאתם בראש מורם את מכות הגורל כשההרעשה [ההפגזה] הברברית של האויב קצרה את קצירּה האיום [גרמה לאבדות] בין הנפשות היקרות לכם מכול, סבלתם בשקט את הלילות ללא שינה, את המחסור במים ואת מנות האוכל הקצובות.

בעמידתכם האיתנה אִפשרתם לכוחות הלוחמים למלא את חובתם בשקט ובבִטחה בקווי החזית הקדמיים. לא ביישתם את כּור מחצבתכם. הראיתם לעולם איך נלחם עם עתיק, עם קשה עורף, על ביתו ועל נחלתו.

היום הגענו לסיומו של פרק במערכה. לפני כשעה הופסקה האש. אולם עלי להזכירכם כי היא הופסקה ל־4 שבועות בלבד. עלי להזהירכם כי אין זה סוף המלחמה. המלחמה תימשך. היא תימשך על מדינת ישראל והיא תימשך על ירושלים.


ב. הצג את המניעים של מדינות ערב לפלוש למדינת ישראל במאי 1948.

-הסבר נקודת חוזק אחת ונקודת חולשה אחת של צבאות ערב בזמן הפלישה למדינת ישראל. (11 נקודות)

15. שאלת ארץ־ ישראל באו"ם (25 נקודות) לחץ להקראה

א. יש הטוענים כי לאינטרסים של המעצמות בזמן המלחמה הקרה הייתה השפעה מכרעת על ההצבעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר, 1947). אחרים טוענים כי לפעולות הדיפלומטיות של היהודים הייתה השפעה מכרעת על הצבעה זו. הצג את עמדתך בעניין זה ונמק אותה. בתשובתך התבסס על שתי עובדות היסטוריות. (13 נקודות)

ב. הצג את החסרונות של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 , מנקודת המבט של היישוב היהודי. הסבר מדוע למרות חסרונות אלה תמך בה רוב היישוב. (12 נקודות)


16. מחלוקות פוליטיות־ אידאולוגיות בשנים 1945-1948 (25 נקודות) לחץ להקראה

א. הצג את שתי העמדות במחלוקת בין היישוב המאורגן ובין "הפורשים", בנוגע לדרך המאבק בבריטים. הסבר נימוק אחד לעמדתו של כל אחד מן הצדדים במחלוקת (סך הכול שני נימוקים). (13 נקודות)

ב. הצג פעולה אחת מתחום ההעפלה ופעולה אחת מתחום המאבק הצבאי שנקט היישוב היהודי בשנים 1945-1947 , והסבר כיצד כל אחת מן הפעולות שהצגת קידמה את מטרות התנועה הציונית. (12 נקודות)

פרק רביעי- סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל (25 נקודות)

ענה על אחת מהשאלות 20-17.

17. מקור — עלייה וקליטה (25 נקודות) לחץ להקראה

א. לפניך קטע המתאר את ההתלבטויות של ההנהגה בישראל בנוגע למדיניות העלייה של יהודי מרוקו, בעקבות התגברות המאבק לעצמאות במרוקו בשנות החמישים.

עם ההתגברות המפתיעה של העלייה עלתה על סדר היום שאלת ממדיה. גיורא יוספטל* חשש שהיענות מלאה לביקוש לעלייה עלולה להוריד לטִמְיֹון את תוכנית ההתיישבות, ודרש להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה [..] וברוח זו התקבלה החלטת המוסד לתיאום: "עלייה חדשה זו יש לכוְונה ברובה הגדול להתיישבות ולאזורי פיתוח בארץ. לשם כך יש לכוון את קצב העלייה לפי תוכנית הקליטה". זו לא הייתה אמירה סתמית. בשל קשיים תקציביים שהממשלה והסוכנות היו נתונות בהם התנהלו ההכנות לקליטת העולים במגורי קבע בעצלתיים [באיטיות] והדבר הגביל מאוד את יכולת הקליטה ומשום כך גם את ממדי העלייה. למרות הביקוש הרב מצד יהודי צפון אפריקה התנהלה העלייה לאיטה, והגבלת ממדיה נשמרה בתקיפות.

[...]

את מלוא עוצמת החרדה ליהודי מרוקו ביטאה [גולדה] מאיר**: אני רוצה ששולחן זה [המשתתפים בישיבה] יראה את עצמו יום אחרי שיוכרז במרוקו שאף יהודי אינו יכול לצאת משם [...] איש מאיתנו אינו יודע מתי. [...] כבר קרו לנו אסונות כאלה. [...] אני מודה ומתוודה — ואינני מתביישת מזה ולא צריכים להתבייש בזה שעלייתם של יהודי מרוקו איננה נותנת לי מנוח [...] מה אני אישית אעשה אחרי שתיסגר העלייה ממרוקו ומתוניס ותהיה לי הרגשה שיכולתי לעשות ולא עשיתי? [...] יודעת אני שמבחינת השכל הקר אין זה אלא אבסורד לדבר עכשיו על עלייה גדולה עם כל הכרוך בזה. יחד עם זה, נדמה לי שאנו עומדים ללא אפשרות להגיד ליהודים הללו: לא ניקח אתכם

. (א' פיקאר, עולים במשורה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2013 .עמ' 241 ,285)

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* גיורא יוספטל — גזבר הסוכנות וראש מחלקת הקליטה

** גולדה מאיר — שרת העבודה בתקופה זו. דבריה נאמרו בישיבה משותפת של הממשלה ושל הנהלת הסוכנות.


-הסבר על פי הקטע את ההתלבטות של ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה שיש לנקוט. בתשובתך הבא שניים מן השיקולים שהועלו בקטע. (12 נקודות)

ב. הסבר את הקשיים של העולים למדינת ישראל בשנות החמישים בתחומים שונים, והצג דרך אחת שנקטה המדינה כדי להתמודד עם הקשיים שהסברת. (13 נקודות)


18. הדה־קולוניזציה, גורל היהודים בארצות האסלאם (25 נקודות) לחץ להקראה

א. — מהו תהליך הדה־קולוניזציה? בתשובתך התייחס לתופעה, לזירת ההתרחשות ולתקופה.

— הסבר שני מאפיינים של תהליך הדה- קולוניזציה.

(13 נקודות)


ב. הסבר מהו לדעתך הגורם העיקרי שהשפיע על יציאת היהודים מאחת מארצות האסלאם שלמדת עליה. בסס את תשובתך על שתי עובדות היסטוריות. (12 נקודות)

19 . מלחמת ששת הימים (25 נקודות)

לא עושים!!!!!!!!


20 . מלחמת יום הכיפורים (25 נקודות) לחץ להקראה

א. לפני מלחמת יום הכיפורים התבססו קובעי המדיניות בישראל על הנחות מוטעות, ולכן הופתעו כאשר פרצה המלחמה. הצג את ההנחות האלה, והסבר את הקשר בינן ובין העובדה שישראל הופתעה כאשר פרצה המלחמה. (13 נקודות)

ב. הסבר את השפעתה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום הפוליטי, ואת השפעתה על יחסי החוץ של מדינת ישראל. (12 נקודות)