משמעות והשפעה של תמונה

המסע בצופים – נספחים

שכבת ח' – מסלול 1 – האם אני מודע למשמעות ולהשפעה של תמונה שאני מצלם ומפרסם? – נספחים 1+2

נספח 1: תמונות

תמונה 1  

תמונה 2

תמונה 3

חלק שני -  הסיפורים מאחורי התמונות:

תמונה 1: התמונה היא מפרשת 'קו 300'. בשנת 1984 מחבלים מרצועת עזה חטפו אוטובוס שנסע מתל אביב לאשקלון. בני הערובה שוחררו בפעולה צבאית, והמחבלים נתפסו ונחקרו בבסיס של השב"כ. לאחר תום החקירה, הנחקרים הוכו בראשם עד למותם. בניסיון לכסות על אנשי השב"כ שהרגו באופן לא חוקי את המחבלים, השב"כ פרסם הודעה ולפיה המחבלים נהרגו בפעולת השחרור. לאחר הודעה זו, התפרסמה התמונה ובה רואים את אחד המחבלים מורד מהאוטובוס חי ומובל למעצר. התמונה מסמלת את משבר האמון שנוצר בין הציבור והממשלה לשב"כ, והביאה לפיקוח רב יותר על פעילותו של השב"כ.

תמונה 2: התמונה נלקחה בזמן מלחמת וייטנאם, לאחר הפצצה של כפר באמצעות נשק לא חוקי, על ידי הצבא האמריקאי. התמונה הביאה את השלכות המלחמה המזוויעות בפני הציבור האמריקאי והפכה לסמל של זוועות אלה, בקריאתו של הציבור האמריקאי להוציא את צבא ארה"ב מווייטנאם ולסיים את המלחמה.

תמונה 3: התמונה מתארת בית שימוש בארה"ב בתקופה בה עוד הייתה הפרדה גזעית בין שחורים ולבנים. מעל הכיור הימני מופיעה כתובים "צבעוניים" (כלומר שחורים), ומעל לכיור השמאלי "לבנים". לאחר תום עידן זה, הפכה התמונה לסמל של הגזענות האמריקאית והיוותה תזכורת לעם האמריקאי לאיזה תהומות הוא יכול להגיע.

נספח 2: סיפורים

בשנת 2010 סטודנט בשם טיילר קלמנטי, מאוניברסיטה בניו ג'רזי, צולם על ידי שותפיו לחדר, אשר טמנו בו מצלמה סודית, בזמן שהוא מתנשק עם סטודנט אחר. השותפים העלו את הסרטון לרשת, והתבדחו על נטייתו המינית (שאותה למעשה חשפו, כיוון שקלמנטי לא הצהיר עליה בפומבי). מעשה כזה, של חשיפת נטייתו המינית של אדם ללא רצונו נקרא "אאוטינג", כלומר הוצאה (כוחנית) מהארון, ונחשב למעשה אלים ולא לגיטימי. הסיפור נמשך כאשר מספר סטודנטים אחרים תיכננו לצפות בסרטון באירוע חברתי תוך כדי לעג נוסף לקלמנטי. החדירה לפרטיותו ותשומת הלב השלילית סביבו הכריעו את קלמנטי, ומספר ימים לאחר מכן, גופתו התגלתה מתחת לגשר ג'ורג' וושינגטון. קלמנטי קפץ מהגשר והשאיר אחריו מכתב התאבדות.

ב2012 תלמידת תיכון אמריקאית בשם אמנדה טוד ניהלה שיחת צ'אט עם אדם זר ושלחה לו תמונה חושפנית של עצמה. אותו אדם לאחר מכן פרסם את התמונה הזו והיא הועברה בין תלמידים ומכרים שלה. כתוצאה מהרגשת ההשפלה והמתח הנפשי בו שרתה טוד ומשפחתה עברה לעיירה אחרת והיא התחילה ללמוד בבית ספר חדש. לרוע המזל גם לבית הספר הזה הגיעה התמונה, ואחד התלמידים יצר משתמש בפייסבוק אשר השתמש בתמונה שלה כתמונת פרופיל. טוד ניסתה להביע את מצבה הנפשי הרעוע בסרטון יוטיוב, (אפשר למצואו בלינק זה: http://www.youtube.com/watch?v=ej7afkypUsc, מומלץ לצפייה על ידי המדריך) אך הדבר לא עורר את תשומת ליבם של בני גילה, והיא התאבדה.

למרבה הצער סיפורים כאלה לא מתרחשים רק בארה"ב אלא גם כאן בישראל. מספר לא מועט של נערים ונערות חוו את 'כווייתה' של חשיפת פרטיהם האישיים או תמונה פרטית שלהם על גבי הטלפון הסלולרי או ברשתות החברתיות.

הערה למדריך: ייתכן והמדריך ואפילו החניכים נתקלו בסרטונים כאלה בעצמם. חשוב להבין כי ברובם הגדול של המקרים, האדם אשר תמונתו או הסרטון המתעד אותו מופץ סובל מנזק נפשי רב, ולפעמים בלתי הפיך. גם שיתוף של אדם אחד בתמונה פרטית כזו עלול לתרום לנזק זה. ברגע זה של הפעולה, על המדריך לראות שלא מתפתחת אווירה של 'צחוקים' שמזלזלת בחשיבות המסר.