Embedded Files
הקדמה
השנה סיימתי את לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית במסלול היסטוריה והוראתה. הקורס האחרון שהשתתפתי בו היה: "אנטישמיות במערב אירופה וארצות האיסלם" שהועבר על ידי פרופסור רוברט ויסטריך. במהלך הקורס היתה התייחסות לתופעת האנטישמיות מאז סוף המאה ה19 ועד ימינו כפי שהי באה לידי ביטוי במדיומים השונים. תופעה זו מדאיגה במיוחד מכיוון שיש אלה החושבים שהיא פסה מן העולם, אולם ההפך הוא הנכון, התופעה לא רק שלא נעלמה אלא יש עדויות כי בשנים האחרונות היא עולה יותר ויותר.
בחרתי לכתוב עבודה זו כעבודה לקורס מכיוון שהתופעה כפי שבאה לידי ביטוי באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט אין לה מספיק מקורות כתובים בעברית. אמנם ישנם אתרים אחדים המדווחים על מקרים של גילויי אנטישמיות בעולם, אך כאשר מדובר נקודתית על אירועים המופיעים באינטרנט וברשתות החברתיות שבו, קיים אתר אחד המדווח על מקרים אלה והוא אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה JCPA ולדעתי, למרות עבודה הרבה והמבורכת של המרכז, זה מעט מדי כדי להגיע לתודעת הציבור הרחבה.
מכיוון שאני רואה בנתונים המובאים בעבודה דברים הראויים פרסום, החלטתי לפרסם את העבודה באתר המאמרים שלי למען קריאה ציבורית. אני רוצה להודות לדר' אברום רותם על הערותיו והארותיו הממקדות שהביאו לפרסום העבודה באינטרנט. אני מקווה כי לאחר קריאת העבוה/מאמר תהיה מודעות ציבורית גבוהה יותר לנושא. אין הכוונה כאן להרתיע אנשים מלהשתמש בפייסבוק - נהפוכהו, בעידן בו נעשה שימוש גדל והולך בפייסבוק יש צורך בהפגנת נוכחות וערנות גבוהות יותר מתמיד.
מבוא
החל משנת 2004 חל שינוי אדיר באינטרנט עם גיבוש רעיון ה- Web 2.0 * אשר במרכזו עומד רעיון שהאינטרנט אינו רק מקור לצריכת מידע חד כיווני, אלא שלמשתמשים יש אפשרות להיות פעילים בהעלאה ושיתוף מידע. תפיסה זו יצרה בשנת 2006 את הרשת החברתית שהיא רישות חברתי בין בני האדם מרחבי כל העולם באמצעות שירות ייעודי לכלל הציבור, כדוגמת פייסבוק – Facebook, מייספייס – Myspace, טוויטר – Twiter ועוד.
רשתות חברתיות מקוונות אלה איפשרו ליצירת קשרים חברתיים בין בני אדם שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים, בקלות רבה, במרחב מקוון באינטרנט. במרחב זה נוצרות 'חברויות' בין משתמשים, 'קבוצות חברתיות' סביב עניין משותף, פרסום והעברת מידע במגוון מדיות: טקסטואלי, חזותי וקולי בין כלל המשתמשים.[1]
מטבע הדברים, בין התכנים שהועלו החלו לעלות גם תכנים גזעניים שונים, ביניהם תכנים אנטישמיים, תכנים אנטי ישראליים, תכנים של הכחשת שואה ודברי הסתה. כל התכנים הללו נכנסים תחת קטגוריה רחבה המוגדרת כ- Syberbulling בריונות/פוגענות ברשת וכוללת בתוכה, פוגענות אישית, קבוצתית, הסתה, השמצה, גזענות, איומים, החרמות וכו'.
תופעה זו באה לידי ביטוי רב וצומחת על כר פורה בעיקר בשירותי המדיה החברתית ברשתות החברתיות השונות זאת מכיוון שאתרי אינטרנט מקבלים חשיפה מוגבלת יחסית לחשיפה שמקבלות רשתות חברתיות, זאת עקב מספר המשתמשים / הגולשים הרב בהן. האתר הנצפה ביותר בעולם כיום הוא פייסבוק עם מעל מיליארד דפי משתמשים.[2]
עבודה זו עוסקת ברשתות חברתיות במיקוד בפייסבוק, ובשימוש של קבוצות שנאה ברשתות החברתיות לשם הפצת המסר האידיאולוגי שלהן. נבדוק כיצד הנהלת פייסבוק התמודדה בעבר ומתמודדת כיום עם הבעיה וכיצד מטפלים ארגונים שונים בתופעה זו, כגון: Online Hate Prevention Institute" OHPI" וכן קבוצת "Jewish Internet Defense Force" – JIDF.
פייסבוק
פייסבוק היא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם והיא זמינה ביותר מ-70 שפות. נכון לאוגוסט 2013 יש בפייסבוק 1.15 מיליארד משתמשים, 699 מיליון משתמשים פעילים, 50 מיליון דפי פייסבוק, 150 מיליון חיבורים חברתיים, 141.5 חברים בממוצע לכל משתמש. 4.5 מיליארד סימוני אהבתי-Like בממוצע ליום.[3]
הרשת החברתית הוקמה בפברואר 2004 באוניברסיטת הרווארד והיתה פתוחה תחילה לשימוש הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, בתוך כחודש יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בה חשבון משתמש. באפריל 2004 היו רשומים בה הסטודנטים מכל אוניברסיטאות ליגת הקיסוס כמעט במלואה.[4] בספטמבר 2006 כאשר נפתחה פייסבוק לציבור כולו, היו חברים בה סטודנטים מכ-2000 אוניברסיטאות מהמדינות דוברות האנגלית[5]. במאי 2012 הונפקה פייסבוק בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר.
כל משתמש פייסבוק יכול לבחור באיזה במעגל חברתי להשתתף, מעגל התלוי לדוגמה מקום לימודים, אזור גיאוגרפי, או כל מאפיין אחר. פייסבוק אינה גובה תשלום עבור חברות ורווחי החברה נצברים על ידי פרסומות בצד המסך המותאמות לפרופיל המשתמש. המשתמש יוצר פרופיל אישי, שיכול לכלול תמונות אישיות ועוד פרטים. ניתן ליצור קשר עם משתמש באופן פרטי ובאופן פומבי. ניתן גם ליצור קבוצות חברים סגורות המאפשרות רק למשתמשים מאותה קבוצה לצפות בפרופיל האישי.
בנוסף לפרופיל משתמש פייסבוק מאפשרת יצירת "דפים" המרוכזים סביב נושאים מסוימים, או קבוצות המרוכזות סביב תחומי עניין משותפים, כגון: מקום ישוב, כיתה או תפיסה אידיאולוגית. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי – Like" של הדף ובכך להירשם אליו ולקבל עדכונים. הרשמה מעין זו היא חד צדדית ומנהלי הדף לא יכולים לראות את נתוני הגולשים שנרשמו.
מנהלי הדפים והקבוצות יכולים להפעילם כשם שמפעילים פרופיל, ניתן לכתוב עדכונים, להעלות תמונות ועוד. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מכיוון שהדפים לא מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד יש הרבה חברות המשתמשות בדפים לקביעת נוכחות ברשתות חברתיות ולפרסום מוצרים.
במהלך השנים, צברה פייסבוק צברה יותר ויותר משתמשים והפכה ליותר ויותר פופולארית החלו נבחרי ציבור לעשות שימוש רב יותר ויותר ברשת חברתית זו כבמה לפעילותם. למשל ברק אובמה הינו אחד מנבחרי הציבור המפורסמים ביותר שעשה שימוש בחשבון הפייסבוק שלו כדי להגיע לקהל הבוחרים וזמן קצר לאחר בחירתו לנשיאות ארה"ב נפתח עמוד הפייסבוק של הבית הלבן. בצרפת השתמשה בו השרה לפיתוח הכלכלה הדיגיטלית, נטלי קושצ'ושקו-מוריזה. גם בישראל משתמשים נבחרי ציבור בפייסבוק. בנימין נתניהו פתח עמוד בשנת 2012 ובבחירות האחרונות בשנת 2013 עשו נפתלי בנט, שלי יחימוביץ', ויאיר לפיד שימוש נרחב בפייסבוק.
לשימוש הציבורי הנרחב בפייסבוק יש גם צד שלילי. ככל שהפכה לפופולרית יותר, כך הוא הפכה פייסבוק למקור למעשים שליליים שונים, כגון: גניבת זהות, שליחת דואר זבל, גזענות ועידוד פשעי שנאה. בשנת 2008 הוסרו שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים. באותה שנה הוכרז על 20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" דבר שהביא לעשרות מקרי תקיפה של נערים ג'ינג'יים בבתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי ארה"ב וקנדה. בשנים 2011-2010 נפתחה קבוצה שקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל. וכן קבוצות ניאו נאציות, קבוצות מכחישי שואה וקבוצות שקוראות לדה-לגיטימציה ולהשמדה של ישראל ואף משוות את ישראל לגרמניה הנאצית.
קבוצות שנאה בפייסבוק
השימוש כיום ברשתות חברתיות לפרסום דברי שנאה, אנטישמיות והכחשת שואה הוא נרחב ומעורר בעיות רבות. אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות רבות כגון: MySpace, Twiter ופייסבוק משמשות במה פורייה לפרסום דברי השטנה שלהם ברשת. הרשתות החברתיות השונות מתמודדות או לא מתמודדות עם המצב בדרכים שונות. אך, כולן משתמשות בתנאי השימוש שלהן ולא בחוק בתור הרף הקובע אם הדברים מהווים בעייה או לא.
בשנת 2012 חלה עלייה חדה בציוצים אנטישמיים ברשת טוויטר בצרפת. ארגון 'אני מאשים' – J'accuse וארגון הסטודנטים היהודי דרשו כי הרשת תחשוף את זהות המשתמשים ששלחו את הציוצים האנטישמיים אולם טוויטר סירבה.
בצרפת יש איסור על ביטויי אנטישמיות וגזענות על פי חוק. זו הסיבה שטוויטר נדרשה לשתף פעולה עם הרשויות. אבל היא סרבה בטענה כי לשלטונות צרפת אין סמכות משפטית לדרוש מחברה זרה פרטים על לקוחותיה, סטפן לילטי עורך דין מטעם התובעים הסביר כי טוויטר "לא יכולה להתחבא מאחורי החוק האמריקאי כאשר היא פועלת בצרפת. ביטויים אנטישמיים אסורים על פי החוק הצרפתי".
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נדרשה טוויטר נדרשה להשיב על עניין של חוק מקומי מחמיר. באוקטובר 2011 הוכרחה טוויטר על ידי שלטונות גרמניה להתקין מסנן כנגד ציוצים של ארגון ניאו-נאצי בהנובר.[6]
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נדרשה טוויטר נדרשה להשיב על עניין של חוק מקומי מחמיר. באוקטובר 2011 הוכרחה טוויטר על ידי שלטונות גרמניה להתקין מסנן כנגד ציוצים של ארגון ניאו-נאצי בהנובר.[6]
במקרים רבים בהם פורסמו ומפורסמים דברי שטנה ניטש ויכוח האם הדברים שנכתבים מהווים איום, פגיעה או אפליה כנגד קבוצה או פרטים. בחלק זה אסקור מספר אירועים שעלו לכותרות עקב פרסום ציבורי. בחלק מהמקרים הסירה פייסבוק את התכנים ובחלק מהמקרים סירבה להסיר בטענה שאינם עוברים על תנאי השימוש של החברה וכי הם מוגדרים כרטוריקה ולגיטימיים במסגרת חופש הביטוי.
בנובמבר 2008 פרסמה רוייטרס כתבה תחת הכותרת "פייסבוק הסירה דפי קבוצה איטלקית ניאו-נאצית לאחר מחאה"[7] הדפים הוסרו לאחר שפוליטיקאים אירופאים האשימו את פייסבוק בכך שהיא משמשת כבמה לגזענות. מרטין שולץ, מנהיג הסוציאליסטים בפרלמנט האירופאי אמר כי הקיום של קבוצות מעיין אלה הוא דבר דוחה.
פייסבוק טענה כי הסירה שבעה דפי הקבוצה, מאחר שהפרו את תנאי המדיניות שלה. יחד עם זאת טענו דוברי פייסבוק כי למרות שפייסבוק תומכת בחופש הביטוי היא תסיר דפי קבוצה הקוראים לאלימות או איומים. עוד טענו כי יש להם צוות עובדים אשר עובר על כל דברים המועלים ומסנן אותם.
שמעון סמואלס ממרכז ויזנטל טען כי הדבר אינו אפשרי. כמות המידע העולה לרשת החברתית בשעה היא אדירה וצוות עובדים, גדול ככל שיהיה, לא יוכל לעבור על כל המידע ולסנן אותו כנדרש, לכן על פייסבוק ליצור טכנולוגיה אשר מסננת דברי שנאה באופן אוטומטי.[8]
בארי שניט
חודשיים לאחר מכן הבהיר דובר החברה בארי שניט - Barry Schnitt כי הנהלת פייסבוק אינה יכולה לנטר את כל החומר המועלה לרשת החברתית וכי היא סומכת על שיקול דעתם של הגולשים לסמן לחברה קבוצות או דפים שהם פוגעניים. המינוח הנכון הוא לנופף בדגל.
מקרה זה הוא כנראה המקרה הראשון בו הסירה פייסבוק דפי קבוצה גזענית לאחר מחאה ציבורית. אולם לא תמיד עזרו המחאות הציבוריות להסרת דפים הקוראים להסתה או לאלימות.
למעשה, על מנת שלא תאלץ להתמודד עם בעיות מסוג זה בעתיד, שינתה פייסבוק את מדיניות הפרטיות והשימוש מספר פעמים והפכה מדיניות זו למעורפלת ונתונה לפרשנויות רבות. עדות לכך היא המחאה התקשורתית הציבורית שעוררו קבוצות של מכחישי שואה בשנת 2009.
בתחילת שנת 2009 התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית רחבת היקף בעקבות סירובה של פייסבוק להסיר דפים של קבוצות מכחישי שואה. במאמרים ופוסטים רבים שנכתבו בעקבות זאת האשימו הכותבים את פייסבוק בכך שהיא מסייעת בהפצת שנאה וגזענות.[10] [11] הסירוב של פייסבוק להסיר את התוכן בא בעקבות ויכוח אם הכחשת שואה היא תוכן אלים או פוגעני זאת מכיוון שבמדיניות השימוש של פייסבוק מוצהר כי "משתמש לא יפרסם תוכן פוגעני".
מצד אחד טענו בארי שניט, דובר החברה ורנדי צוקרברג Randi Zuckerberg, מנהלת השיווק של פייסבוק ואחותו של מארק צוקרברג מייסד פייסבוק[12] כי מדיניות החברה דוגלת בחופש הביטוי ואינה יכולה להסיר דברים שמועלים מתוך דעה אידיאולוגית ולמעשה אינם קוראים באופן מוצהר לאלימות ו/או הסתה כלפי אדם או קבוצה. מצד שני טענו אנשי תקשורת כגון כריס מטיאשציק - Chris Matyszczyk ובריאן קובן - Brian Cuban כי הכחשת שואה שווה לאנטישמיות ולפעילות ניאו נאצית ולכן היא הסטה ודברי שטנה.[13]
רנדי צוקרברג
אנטוני ג'וליוס - Anthony Julius טען כי במאבק בהכחשת שואה יש להכיר בכך שהכחשת שואה היא סוג של גישה תוקפנית לכן יש להתייחס לטקסט המכחיש שואה שמועלה לאינטרנט באותה רצינות שמתייחסים לטקסט תוקפני אחר.[14]
דר' אנדרה אובולאר
לטענת אנדרה אובולאר – Andre Oboler, נראה כי פייסבוק אדישה הן לשנאה העמוקה שיש בתוך רעיון הכחשת השואה והן למאמצים הבינלאומיים כנגד גזענות. הוא מוסיף וטוען כי פייסבוק אינה מבינה את גודל האחריות החברתית שיש לה כרשת חברתית או שהיא שמה את הרווח הכלכלי מעל לאחריות המוסרית.[15]
במדינות רבות בעולם כיום הכחשת שואה אינה חוקית, במדינות אחרות ישנם חוקים האוסרים פגיעה או אפליה של קבוצות על רקע גזעי, צבע עור או מוצא. ישנן מדינות שאף יזמו חוקים המחרימות לחלוטין קבוצות המזוהות עם עקרונות פשיסטיים או גזעניים.
בכך שפייסבוק מאשרת פעילות של מכחישי שואה היא למעשה אינה מתייחסת להחלטת האו"ם משנת 2007 אשר קוראת למדינות החברות בארגון לדחות את הכחשת השואה כאירוע היסטורי הן בחלקו והן במלואו.
היא גם אינה מתייחסת לדרישת האיחוד האירופאי משנת 2005 ממדינות לחוקק חוק כנגד הכחשת שואה.
בריאן קובן בפוסט מעשרה במאי 2009 העלה את החשש כי המשך פעילות של קבוצות מכחישי שואה בפייסבוק יגרמו להתגייסות רחבה יותר של אנשים בעלי דעות דומות. הוא קרא לפוסט זה מכתב פתוח למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג[16]. למעשה הנוכחות של קבוצות מכחישי שואה בפייסבוק המחישה עד כמה קשה לרשתות חברתיות מקוונות למנוע העלאת דעות לאתריהן. כמו כן, הרב אברהם קופר - Rabbi Abraham Cooper ממרכז ויזנטל טוען כי הכחשת שואה בעולם המוסלמי היא דרך ביטוי לשנאה כלפי ניצולי השואה ובכך למעשה לקרוא לקבוצת אנשים שקרנים וזהו איום![17]
מצד שני ישנם עורכי דין ובעלי בלוגים אשר טוענים כי לפייסבוק יש את כל הזכויות להשאיר את הדפים על דבריהם באתר. דייויד ארדיה - David Ardia ומייקל ארינגטון - Michael Arrington. טענו כי כל עוד הקבוצות לא הפרו את תנאי השימוש של פייסבוק, אין החברה רשאית ו/או צריכה להסיר את הדברים שהועלו, קשים ומשלהבים ככל שיהיו.
למעשה אם אין הדברים נוגדים את חוקי מדינה כלשהי או אינם מפירים את תנאי השימוש של האתר, הנהלת האתר אינה ששה להוריד או לצנזר קבוצות אלה רק משום שהדעות שהן מפיצות משלהבות את הקוראים. עניין החוקיות ברשת האינטרנט הוא די סבוך, לכל אתר יש כתובת שהגולשים יכולים להגיע אליה דרך הדפדפן. מצד שני, השרת שהכתובת המקושרת אליו והחומר מועלה ונשמר יכול להיות פיזית בכל מקום בעולם. לכן, תלוי באיזו מדינה נמצא השרת על מנת לבחון אם החומר המועלה לאתר עובר על חוקי אותה מדינה.
בשנת 2009 היו יותר מ10,000 דפי אינטרנט בהם היה תוכן אנטישמי, היתה זו עלייה של 25% משנת 2008. על פי הדיווחים לפייסבוק היה החלק הארי מבין דפים אלה והיוותה למעשה 30% מתוכם. בשנת 2011 עלה מספרם ל-11,500 ומגמת העלייה נמשכת כל הזמן.[18]
פעולות נגד
כיום ישנם מספר גופים הפועלים כנגד אנטישמיות מקוונת, השניים הבולטים שבהם הפועלים בצורה אינטנסיבית במרחב המקוון הם: "המכון האוסטרלי למניעת שנאה מקוונת" – "Online Hate Prevention Institute" OHPI שאותו מנהל ד"ר אנדרה אובלאר. והשני הוא קבוצת הפייסבוק "כח ההגנה היהודי באינטרנט" – "Jewish Internet Defence Force" JIDF.
"המכון האוסטרלי למניעת שנאה מקוונת" - OHPI
מכון OHPI, נוסד בשנת 2012 על ידי אנדרה אובולאר, על מנת להילחם בשנאה מקוונת לסוגיה. המכון מנטר את כל דברי השטנה המועלים לאינטרנט בכלל ולרשתות חברתיות בפרט. הניטור מכסה חומרים המכוונים כלפי קבוצות או בודדים וכולל בריונות רשת הניטור נעשה על ידי גישות אנליטיות מתקדמות ועושה כל הניתן על מנת להביא להסרת דברי השטנה. כפי שד"ר אובולאר כתב: "המטרה היא לנסות ולנקות רשתות חברתיות. ואם נצליח בכך נוכל להתחיל לשנות ערכים חברתיים כך ששנאה תראה כדבר שאינו מקובל בחברה"[19]
OHPI
המכון לקח תחת חסותו את הפעילות נגד אנטישמיות מקוונת אותה החלה הפדרציה הציונית האוסטרלית וניהלה בין השנים 2009-2011. למרות שהמאבק בביטויי האנטישמיות המקוונת היא המטרה המרכזית של המכון, הוא גם בוחן גילויי שנאה מקוונים אחרים.
המכון לקח תחת חסותו את הפעילות נגד אנטישמיות מקוונת אותה החלה הפדרציה הציונית האוסטרלית וניהלה בין השנים 2009-2011. למרות שהמאבק בביטויי האנטישמיות המקוונת היא המטרה המרכזית של המכון, הוא גם בוחן גילויי שנאה מקוונים אחרים.
המכון הוקם לאחר שש שנות מאבק של אנדרה אובולאר באנטישמיות מקוונת. עבודה זו החלה עם אתר 'ציונות ברשת' – 'Zionism On The Web'. אתר שהוקם בשנת 2005 במטרה להאבק בשנאה מקוונת. עבודתו של אובולאר פורסמה על ידי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וזכתה לתודעה בינלאומית ועל בסיס עבודתו זו הפך לחבר בפורום העולמי למאבק באנטישמיות.
למכון יש תכנת ניטור תכנים שיתופית מקוונת בשם 'לחימה נגד שנאה' –'Fight Against Hate', תכנה זו הופעלה במסגרת פרויקט 'קהילה נוגעת באינטרנט' – Community Internet Engagement' של הפדרציה הציונית האוסטרלית וזכתה לתהודה ולהצלחה רבה באוסטרליה וניו זילנד.
תוכנה זו הביאה לתוצאות מרשימות לניטור תכנים של דברי שטנה בכלל ותכנים אנטישמיים בפרט ובסופו של דבר הביאה לפרסום דו"ח מקיף בנושא פרסומים אנטישמיים באינטרנט וברשתות חברתיות במיקוד על פייסבוק.[20]
בדו"ח לשנת 2013 של OHPI שפורסם בסוף מאי, מראה כי הרשתות החברתיות השונות ובראשן פייסבוק, הינן מרחב פורה למסרי שנאה, גזענות ואנטישמיות. על פי הדו"ח פייסבוק עדיין נמנעת מלהסיר סטטוסים אנטישימיים וניאו נאציים.[21]
בין יתר הדברים מובאות בדו"ח מעל ארבעים דוגמאות לסטטוסים פוגעניים שהתפרסמו ומתפרסמים בפייסבוק הממחישים אנטישמיות, שנאה וגזענות. אנדרה אובולאר, מנהל המכון, כתב בדו"ח כי הנהלת פייסבוק מקבלת הודעות על פרסומים אלה, אך נמנעת מלהסיר אותם, מלבד מקרים בודדים. אחד המקרים המצויינים הוא סטטוס עם תמונתו של מארק צוקרברג, שהוא עצמו יהודי, שתכתב היה הכיתוב 'מישהו צריך להוריד לו את הראש'. הדבר מטריד במיוחד כאשר חושבים על העיתונאי האמריקאי דניאל פרל, שראשו נכרת בפקיסטן רק בשל היותו יהודי.
בפייסבוק פועלות ללא הפרעה קבוצות אנטי ישראליות ואנטישמיות כגון: קבוצה ששמה Israel Is NOT A Country, Delist It from Facebook As A Country! שבפרסומי הקבוצה נכתב בין היתר, "לא רק למחוק אותה מפייסבוק אלא ממפת העולם אינשאללה". כמו כן קבוצה שעניינה "הפרוטוקולים של זקני ציון". בדברי ההסבר של הקבוצה נכתב כי מדובר ב"תוכנית היהודית לכבוש את העולם". עד פרסום הדו"ח זכתה הקבוצה ל-1,715 לייקים.
יש תיעוד של כל הפעמים בהם פנו להנהלת פייסבוק בתלונה על פרסומים פוגעניים, אך פייסבוק סירבה להוריד אותם. דוגמה לכך היא הפניה להנהלת פייסבוק כנגד משתמש שכינה עצמו "הורג יהודים" ופרסם סטטוסים אנטישמיים. דוברות פייסבוק השיבה כי העמוד אינו נוגד את מדיניות השימוש וחופש הפרסום.
כמו כן, מופיע תיעוד של תמונות אנטישמיות בפייסבוק שאינן נמחקות על ידי ההנהלה ואם הן מוסרות, זה נעשה על ידי המשתמשים שהעלו אותן. שלוש דוגמאות הן התמונה של היטלר ולצידה הכיתוב "Kentucky Fried Jo". תמונה נוספת של מקלדת עם כפתור 'Delete Israel' ומעל התמונה הכיתוב "הכפתור הנדרש". ותמונת אנה פרנק מחייכת ומעליה הכיתוב: "מה בוער? אההה, זו משפחתי". תמונה זו הוסרה בעקבות התלונות.
פייסבוק אינה מכירה באנטישמיות והכחשת שואה כצורות ביטוי של דברי שנאה ושטנה. תלונות של משתמשי פייסבוק על תוכן פוגעני או בלתי ראוי נדחים והתוכן נשאר בפייסבוק – גם אני פניתי וסימנתי דפים כפוגעניים ובלתי ראויים אולם עד היום לא קיבלתי אפילו תגובה מפייסבוק.
בדו"ח של OPHI יש הרבה דוגמאות לאנטישמיות באינטרנט וברשתות חברתיות שונות והגדולה שבהם, פייסבוק. דוגמאות לדברים שפייסבוק לא הסירה. הדו"ח מביא גם 14 המלצות לפייסבוק שמטרתן לסייע להנהלה להתמודד טוב יותר עם אנטישמיות וצורות אחרות של דברי שנאה בעתיד.[22]
יש לציין כי לאחר שהוצגה הטיוטה לדו"ח זה, הסירה פייסבוק הסירה כמחצית מהעמודים שמופיעים בדו"ח. במספר מקרים הסירה פייסבוק תוכן חלקי מהדפים אך לא את הדף כולו. במקרים אחרים הוסרה תמונה שנחשבה לפוגענית ו/או אלימה אך הדף או הקבוצה השארה יחד עם תוכן רב.
דף זה עדיין קיים בפייסבוק
"כח ההגנה היהודי באינטרנט " – JIDF
ארגוןJIDF נוסד בשנת 2000 סביב אירועי האינתיפאדה השנייה. מאז היו חמש נקודות מפנה עיקריות: תחילת האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000, פיגוע התאומים 9.11.2001, פינוי גוש קטיף בקיץ 2005, מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, והרצח במרכז הרב בירושלים בשנת 2008 שהביא להקמה רשמית של הארגון.
מאז הארגון שם לעצמו כמטרה להילחם באנטישמיות ופעולות טרור באינטרנט, לתאם בין פעילים נגד אנטישמיות ברחבי העולם ולעורר אהדת ישראל בעולם דרך האינטרנט. הארגון רואה עצמו כמייצג את הדור החדש של המנהיגים היהודיים המנהל מאבק נגד אנטישמיות בכלים החדשניים ביותר.[23]
מאז הארגון שם לעצמו כמטרה להילחם באנטישמיות ופעולות טרור באינטרנט, לתאם בין פעילים נגד אנטישמיות ברחבי העולם ולעורר אהדת ישראל בעולם דרך האינטרנט. הארגון רואה עצמו כמייצג את הדור החדש של המנהיגים היהודיים המנהל מאבק נגד אנטישמיות בכלים החדשניים ביותר.[23]
בשנת 2009, במסגרת קונגרס 'האיחוד העולמי של סטודנטים יהודיים' המייצג מעל מיליון וחצי סטודנטים יהודים ברחבי העולם, הציג הארגון לצד דובר צה"ל מטרות נוספות, כגון: העברת דיווחים באמצעות כלי מדיה שונים. חיפוש, חשיפה ודיווח של תכנים מקוונים הנוגדים את תנאי השימוש של אתרים שונים. העלאת קמפיינים תקשורתיים וציבוריים מקוונים כנגד בריונות רשת אנטישמית במטרה להסיר את התכנים הללו.
הארגון קיבל את ההכרה הראשונה שלו ביולי 2008 לאחר שקבוצת הפייסבוק Israel Is NOT A Country, Delist It from Facebook As A Country! עלתה לכותרות והביאה לדיון ציבורי נרחב. אולם הסערה העיתונאית האמתית החלה לאחר שארגוןJIDF פרץ לדף הפייסבוק של הקבוצה ב27 ביולי של אותה שנה, ולקח את השליטה בקבוצה.
מהרגע בו נפרצה הקבוצה עמלו סביב השעון לרוקן את הקבוצה מחברים, למחוק את קיר הקבוצה ולנטרל את כל אמצעי התקשורת של הקבוצה כלפי חוץ. יש לציין כי ברגע שקבוצה אינה מכילה חברים ניתן למחוק אותה בקלות מהפייסבוק.
למרות שהארגון פרץ לדף הקבוצה והשתלט עליו, לא היה בפעולה זו משהו לא חוקי או מעבר על תנאי השימוש של פייסבוק אולם, בעקבות פעולה זו קמו שתי קבוצות נגד JIDF. בראשון באוגוסט הוחזרה השליטה לקבוצה והתיאור האנטישמי הבעייתי של הקבוצה חזר.
למרות שהשליטה הוחזרה לקבוצת השנאה, JIDF הצליחה לסלק כמעט 60% מחברי הקבוצה, הנזק היה גדול ולמעשה הקבוצה לא התאוששה מאז. כל התוכן הפוגעני הוסר ולא הוחזר ולמעשה נכון להיום חברים בקבוצה רק 7 חברים. הפעולה של JIDF שנויה במחלוקת ככל שתהיה, היתה אפקטיבית ומוחצת.[24]
הארגון נקט בפעולות רבות שכללו חשיפת אנטישמיות וטרור מקוונים לעשרות עיתונים בארץ ובעולם ובכך עורר דיון ציבורי וחשף את הנושא לדעת הקהל העולמית. יזם את פעילות "צייץ למען שליט" ביום הולדתו ה23 של גלעד שליט והפך את ההאשטאג[25] #GiladShalit להיות המצויץ ביותר בעולם למשך 24 שעות.
בפעולה מיוחדת כנגד ארגון חיזבאללה, חשף JIDF דפים רבים וביניהם את הדף של חסן נסראללה. באותו זמן היו לדף כ 9000 אוהדים. JIDF יזם התראות פעולה והפיץ בקרב אלפי גולשים את המידע, ולאחר פעילות מאומצת ותוך שיתוף פעולה עם אבי דיכטר נעלם הדף של חסן נסראללה מפייסבוק.
הארגון פועל כיום בצורה מאומצת להסיר את דף המשתמש של ארגון חיזבאללה, זוהי קבוצת שנאת ישראל הגדולה ביותר הנמצאת כיום בפייסבוק ומונה מעל 90,000 חברים. למרות שפייסבוק נמנעת מלהסיר דפים המתנגדים לאנשים ומשטרים, על החברה להסיר דפים בהם יש ביטויי שנאה, גזענות והסתה. אולם החברה נמנעת מלעשות זאת ברוב המקרים.
אחת הפעולות המרכזיות של ארגון JIDF, היא הפעולה כנגד קבוצות מכחישי שואה בפייסבוק. הארגון חשף עשרות קבוצות של מכחישי שואה ואלפי אנשים המקדמים את הנושא הן בפייסבוק והן ביוטיוב. הארגון מציין בכל קבוצה ומקום אפשרי כי הכחשת שואה היא בניגוד לחוק ב13 מדינות. הארגון גם הצליח לגרום לפייסבוק לשנות את תנאי השימוש וגם להביא לכך שתוכן הכחשת שואה לא ייחשף באותן מדינות בהן זה לא חוקי.
אחת מפעולות המנע העיקריות היתה הקמת קבוצת הפייסבוק "מאוחדים כנגד הכחשת שואה", קבוצה המונה מעל 85,000 חברים אשר רובם מתנדבים פעילים הסורקים את הרשת החברתית והאינטרנט במטרה למצוא ולחשוף תכנים אנטישמיים המכחישים שואה.
ארגון JIDF יכול להתגאות בהישגים שלו. הוא גרם לכך שחברות מסחריות שהפרסום שלהן הופיע על גבי דפים של קבוצות אנטישמיות ומכחישי שואה הפסיקו לפרסם בפייסבוק. הביא להורדת אלפי ערוצים של משתמשים אנטישמיים וקבוצות טרור. הביא להסרה מפייסבוק של משתמשים אנטישמיים ומאות קבוצות אנטישמיות וטרור, קבוצות שמנו מאות אלפי חברים.
הקים את קבוצת המחאה הגדולה ביותר באינטרנט כנגד טרור ואנטישמיות ואת קבוצת הפעולה הגדולה ביותר מסוגה באינטרנט. מאז דף הפייסבוק של הארגון קיבל מעל 56,000 תגובות LIKE ולאתר יש כ18,000 עוקבים.
סיכום
כיום קיימות בפייסבוק קבוצות שנאה רבות, ישנם יותר מדי דפי משתמש המלאים בתכנים פוגעניים. תכנים של בריונות, הסתה, אלימות, גזענות, הכחשת שואה ואנטישמיות מועלים מדי יום לפייסבוק מעל מיליארד משתמשים, החשיפה לדברים אלה היא רבה, רבה מדי.
התירוץ היחיד שיכול להצדיק את ההחלטה של פייסבוק לא להסיר דפים בהם מועלים תכנים המכחישי שואה הוא אי ידיעה כי הכחשת שואה היא מעשה פוגעני, אלים ואנטישמי. על מנת שהדבר ישתנה יש צורך להביא לכך שהגוף המנטר ומסנן מידע לא ראוי בפייסבוק יכיר בהגדרת אנטישמיות כפי שניסח אותה 'הפורום האירופאי לאנטישמיות'.
בהגדרת הפורום נכתב בין היתר כי קיים איסור ל: "הכחשת העובדה, ההיקף, המנגנון (כלומר תאי הגזים) או רצח העם היהודי בידי הנאצים, תומכיהם ועוזריהם בזמן מלחמת העולם השנייה (השואה)"[26] אם הכחשת שואה היא עבירה ב13 מדינות ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית, מדוע אין זה מספיק טוב לפייסבוק?
אם חברות כמו פייסבוק נמנעות מלעשות פעולות מנע על תכנים לא ראויים, יתכן שיש צורך לווסת תכנים באינטרנט ממש כפי שמווסטים סרטים, משחקי מחשב וטלוויזיה. כך תהיה התערבות ממשלתית בתכני אינטרנט.
על חברות פרטיות לעשות מאמץ כדי להילחם בבריונות רשת, שנאה וגזענות. התפשטות של רעיונות גזעניים ושנאה באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט אינה דבר של מה בכך ויש להילחם בתופעה בכל האמצעים על מנת שהיא תעלם.
באפריל 2013 התפרסמה באתר 'הפורום לתאום המאבק באנטישמיות' – CFCA, הודעה כי פייסבוק הסירה דף עם תוכן אנטישמי הכולל תמונה של גופות יהודים במחנה ההשמדה ברגן בלזן תחת הכותרת "יהודים עצלנים", הדף הוסר לאחר שנמסרה תלונה רשמית של מועצת המנהלים של הקהילה היהודית האוסטרלית. מיה גרליקMia Garlick , מנהלת התקשורת והמדיניות של פייסבוק בסידני, אישרה כי הדף כבר לא זמין.[27]
על מנת למגר את תופעת האנטישמיות והכחשת השואה מפייסבוק יש לעשות מספר צעדים, כגון: חיפוש, ניטור, התראה ופרסום של כל תוכן פוגעני מכל סוג המועלה לפייסבוק. לדווח על התכנים ולהפיץ את בשורת הדיווח כך שיותר ויותר משתמשים ידווחו. להביא כל אירוע של העלאת תוכן מעיין זה לתודעה הציבורית על ידי אמצעי המדיה הציבוריים והפרטיים, המקוונים והלא מקוונים. להציף את הבעיה ולגרום ליותר ויותר אנשים מכל המגזרים לדון בה. לפנות לגופים מסחריים אשר פרסום שלהם מופיע בדפים בעלי תוכן פוגעני להסיר את הפרסומים שלהם מפייסבוק.
מכיוון שכבודדים יכולת הפעולה היא מוגבלת, יש להתנדב לארגונים כגון JIDF או OPHI בפעילות ניטור ותגובות. ארגונים אלה העומדים בחזית המאבק ועבודת השטח האמיתית זקוקים ליותר ויותר תמיכה פעילה, בין אם בחיפוש אתרים, בין אם בהפצת המידע לרשתות התקשורת השונות, בין אם בהעלאת המודעות לתופעה אצל יותר ויותר אנשים, בין אם על ידי הצטרפות לקבוצות הפייסבוק שלהם ובין אם על ידי סימון אהבתי לדפים שהם מפרסמים.
כל אחת מהפעולות היא פעולה אפשרית וליגיטימית, כל אחת מהפעולות הללו היא פעולה חיונית. צריך להגיב ולעשות מכיוון שהדבר היחיד שגורם לרוע לגדול ולהתגבר הוא אדישות וחוסר מעש של טוב.
סמנו Like לדפים הבאים:
https://www.facebook.com/onlinehate
https://www.facebook.com/thejidf?fref=ts&rf=115077271838110
ביבליוגרפיה
1. Cuban Brian, Open Letter to Facebook CEO Mark Zuckerberg
http://www.briancuban.com/open-letter-to-facebook-ceo-mark-zuckerberg/
נצפה באתר בתאריך 10.5.2009
2. European Forum on Antisemitism, Working Definition of Antisemitism
http://www.european-forum-on-antisemitism.org/working-definition-of-antisemitism/english/
3. MacMillan Douglas, Facebook's Holocaust Controversy
http://www.businessweek.com/technology/content/may2009/tc20090512_104433.htm
נצפה באתר בתאריך 12.5.2009
4. Oboler Andre, The Online Hate Prevention Institute
https://www.facebook.com/onlinehate
5. Oboler Andre, Facebook gives hatred a hand
http://www.theguardian.com/commentisfree/2009/jul/13/facebook-holocaust-denial-groups
נצפה באתר בתאריך 13.7.2009
6. Oboler Andre, Facebook holocaust denial and Anti-Semitism 2.0
http://jcpa.org/article/facebook-holocaust-denial-and-anti-semitism-2-0/
נצפה באתר בתאריך 27.8.2007
7. Oboler Andre, Online Antisemitism 2.0 Social Antisemitism On the Social Web http://www.jewishjournal.com/bloggish/item/online_antisemitism_2_0_social_antisemitism_on_the_social_web
נצפה באתר בתאריך 18.3.2008
8. Oboler Andre, Recognizing hate speech anti-Semitism on Facebook
http://ohpi.org.au/reports/IR13-1_Recognizing_hate_speech_antisemitism_on_Facebook.pdf
נצפה באתר בתאריך 15.5.2013
9. Oboler Andre, The Rise and fall of a Facebook Hate Group
http://firstmonday.org/ojs/index.php/fm/article/view/2254/2048
נצפה באתר בתאריך 3.11.2008
10. Pomeroy Robin, Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry
http://www.reuters.com/article/2008/11/14/us-italy-facebook-racists-idUSTRE4AD3KZ20081114
נצפה באתר בתאריך 14.11.2008
11. Smith Craig, By the numbers: 39 amazing Facebook stats
http://expandedramblings.com/index.php/by-the-numbers-17-amazing-facebook-stats/
נצפה באתר בתאריך 4.8.2013
12. בנדר אריק, עלייה מתמדת בקידום אנטישמיות ברשת
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/126.html
נצפה באתר בתאריך 3.4.2013
13. הסגל אלון, Web 2 - המעבר מעולם המידע לעולם הידע
https://sites.google.com/site/vanola/alons-areas-of-knowledge/mhwtw-sl-hyd-bsbybh-hdygtlyt
נצפה באתר בתאריך 17.1.2007
14. הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, פייסבוק הסירה דפים המציגים תוכן אנטישמי
נצפה באתר בתאריך 8.4.2013
14. הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, פייסבוק – להכיר בכל צורות האנטישמיות ולהסיר אותן.
נצפה באתר בתאריך 3.4.2013
15. קאהאן רפאל, ארגונים יהודיים בצרפת תובעים מטוויטר 50 מיליון דולר עקב אנטישמיות
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3598618,00.html
נצפה באתר בתאריך 22.3.2013
[1] Online Antisemitism 2.0 Social Antisemitism On the Social Web
[2] לפי פינת הכלכלה בגלי צה"ל 24.04.2012
[3] By the numbers: 39 amazing Facebook stats
[4] ליגת הקיסוס – The Ivy League, התאחדות שנוסדה בשנת 1954 ומונה את שמונה האוניברסיטאות היוקרתיות הפרטיות בחוף המזרחי של ארצות הברית: אוניברסיטת הרווארד, ייל, פרינסטון, פנסילבניה, קולומביה, בראון, קורנל ודארטמות' קולג'.
[5] ארה"ב, קנדה, בריטניה, אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד ואיי הבתולה.
[6] ארגונים יהודיים בצרפת תובעים מטוויטר 50 מיליון דולר עקב אנטישמיות
[7] Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry
[8] שם
[9] Facebook's Holocaust Controversy
[10] Facebook gives hatred a hand
[11] Facebook's Holocaust Controversy
[12] Facebook, Holocaust Denial, and Anti-Semitism
[13] שם
[14]http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/guest_contributors/article1928865.ece
[15] Facebook gives hatred a hand
[16] Open Letter to Facebook CEO Mark Zuckerberg
[17] Facebook Holocaust controversy
[18] שם
[19] מתוך: דף הבית OHPI
[20] למכון OHPI יש פרסומים רבים העוסקים בשנאה וגזענות ברשת. עבודה זו אינה רחבה מדי על מנת להביא את כל הפרסומים, אך כדאי להירשם לעמוד הפייסבוק של המכון ולעקוב אחר דף הפרסומים באתר המכון לקריאה רחבה ומעמיקה יותר.
[21] http://ohpi.org.au/reports/IR13-1_Recognizing_hate_speech_antisemitism_on_Facebook.pdf
[22] פייסבוק – להכיר בכל צורות האנטישמיות ולהסיר אותן
[23] מתוך דף האודות של JIDF
[24] The Rise and fall of a Facebook Hate Group
[25] האשטאג הוא כתובת משתמש ברשת החברתית טוויטר ומסומן בסולמית ושם המורכב מאותיות ומספרים
[26] Working Definition of Antisemitism
[27] פייסבוק הסירה דפים המציגים תוכן אנטישמי
Page updated
Google Sites
Report abuse