מאת: יאיר פרבי 09/12/2007
בעשרה באוקטובר 2007 הכריז "ארגון המורים העל יסודי" על שביתה ללא הגבלת זמן. זאת לאחר שבמהלך שנת הלימודים תשס"ז ניסו חברי הארגון להגיע להסדר כלשהו עם משרדי האוצר והחינוך תוך הפעלת עיצומים והשבתה חלקית של המערכת. לשביתה שהחלה בקול תרועה רמה היו תגובות רבות ושונות, תגובות במגוון רחב שנעו מתמיכה עיוורת ועד ולבוז מוחלט. בין המצדדים והמתנגדים לה, היו שפסחו על שני הסעיפים. "שביתהמוצדקת אך לא על חשבון ילדינו". לאחר כשבועיים החליטו המורים כי לא ניתן לשבת בחיבוק ידיים וכי יש צורך לצאת להראות ולהראות, כך קם "מטה מאבק" ירושלים.
כיום, לאחר שעברו כחמישים ימים של שביתה ובצילם הכבד של צווי המניעה, הגיע הזמן לעשות רפלקציה על משמעותה ועל הישגיה של השביתה, אם היו בכלל. איני מתכוון כאן העלות את תוכן המאבק, את הדיונים המרתוניים או את הפסיקות המשפטיות. במאמר זה אני דן בצד המתוקשב של השביתה. במהלך תקופה ארוכה זו הועלו לרשת האינטרנט כחמישה אתרים של מורים לשרות מורים. נפתחו כעשרה בלוגים והחוג לחינוך באוניברסיטה העברית העמיד לרשות המורים מקום בפלטפורמה השיתופית של הוויקי.
מיליוני הודעות דוא"ל הועברו בתקופה זו, בינם אינפורמטיביים, ובינם כאלה שקראו להתייצב במקומות שונים ובזמנים שונים בשם המאבק. תא הדואר האלקטרוני החליף את התקשורת הטלפונית ואת שירות המסרונים (SMS). בכל יום בו היה דיון בבית הדין לעבודה הועברו עשרות אלפי הודעות דוא"ל מכתובות שנות ברחבי הארץ בכדי לקרוא לעוד ועוד מורים ותומכים לעמוד ברחוב קרן היסוד בירושלים בזמן דיוני בית הדין לעבודה. בכל ערב הועברו לאלפי אנשים עדכוני ערב של מטה המאבק הירושלמי, החיפאי, התל אביבי, ומטות נוספים ברחבי הארץ. בתחילת כל שבוע פורסם לו"ז לאיוש אוהל המחאה, ההפגנות המתוכננות, ההרצאות, הדיונים והכנסים השונים. הודעות דוא"ל אלה הועברו ברשימות תפוצה כה גדולות עד כי היה צורך לפתוח כתובות חדשות, רק בכדי לעמוד בלחץ המשלוחים.
מורות ומוריי ישראל הוכיחו כי הם נמצאים ונוכחים במאה העשרים ואחת ופניהם אל המאה העשרים ושתיים. הם הפגינו יכולת למידה מדהימה מתוך ידיעה כי הם לא יכולים להמשיך ללא כתובת דוא"ל עדכנית. שירות הדוא"ל הפך לחיוני על מנת להתעדכן. ובתוך זה, למדו לצרף קבצים, למיין, לסנן ולהעביר אינפורמציה חיונית. מורות ומורים שפגשתי העידו בפני כי בעבר אם היתה להם בכלל כתובת דוא"ל, הם היו מעבירים רק קטעים מצחיקים, אולם כיום בעקבות המאבק הם הבינו את השימוש האמיתי של הדוא"ל ככלי עבודה וככלי תקשורת.
אין ספק, לזכות מורות ומוריי ישראל תעמוד הנקודה החיובית הזו: בכל הנוגע בתקשוב ומיומנויותיו, הם עלו כיתה. הם למדו על בשרם, אולי מתוך חוסר ברירה, מהי אוריינות ממוחשבת.
גם היום, בצאתי לחופשת חנוכה עם חששות כבדים, חוסר ידיעה וחוסר החלטה בנוגע לצווי המניעה, אני יודע כי במהלך החנוכה יוצפו תיבות הדוא"ל בתעמולה רבה, בהודעות אלקטרוניות, בכתבות ובתגובות בעד ונגד צווי המניעה. הצעות על קיומם ואי קיומם, הדיון הוירטואלי – אמיתי הלגיטימי יהיה כה ענף, ומורות ומורים ישנו את דעתם חדשות לבקרים.
מורי ישראל יכולים להתגאות בהישג אדיר אחד של השביתה ושל המאבק על העלאת מעמדם, הם יצאו גדולים בכל הנוגע בתקשוב, מחשוב ותקשורת. ואני שמח וגאה להיות חלק מקבוצה כל כך איכותית.