אבינדב בגין
3.4.2013
באותו השבוע הייתי נוכח-נפקד ביום העיון שארגן עזרא ברנע בנושא אלונים. הספקתי לשמוע רק הרצאה וחצי שהיו מעניינות, אחת מהן של מיכאל אבישי שלימד אותי בזמנו וראייתו תמיד שופעת פרטים ובעלת הומור. עזרה העלה אותה ליו-טיוב יחד עם הרצאה נוספת שלו עצמו, ההרצאות דורשות מעט עריכה אך לבעלי הסבלנות יש בהן ערך רב. מלבדם דיבר גם ניר הר על יחסי הגומלין בין אלוני התבור לכיסי האדמה במה שמכונה "יער פארק" מתוך ההתפתחות הגאולוגית ב20 מיליון השנים האחרונות (!) מסתבר שתוואי נוף הצומח הוא דבר שמורכב לא רק מהלומת קורנס התחרות על לב השמש אלא בעל הקשר לתנועת לוחות היבשה, אידוי המים מים הטתיס הקדום ושאר פעולות כימו-פיזיקליות הנקשרות לפלנקטון הקדום. אכן עולם מופלא.
עזרא הוא בן ברית אמיץ לגינון ים-תיכוני, גישתו מאוד מעניינת ביחסו להתפתחות נוף העץ והוא רואה בגידול עצים ישרים כסרגל כמעשה בנאלי ושטחי. הצורה בה משתלות ואחר כך אנשים פרטיים כמו גם שטחים ציבוריים ופארקים מגדלים עצים כמו "סנדות" מעקרת מן האורגניזם המרשרש בעל אורך החיים של תרבויות שלמות את סוד חיינו. מובן שיש עצים שיש להם נטייה פנימית לגידול ישר כסרגל אך בפרספקטיבה ים-תיכונית זהו דבר נדיר ביותר, רובם גדלים כעצים רב-גזעיים ומפותלים בכיוונים שונים. עוצמת הרוח, כיוונה, הצללות שונות מעצים סמוכים או מתלול, אלו גורמים בתהליך איטי לעץ להתפתח ליצירה מפוסלת של ממש, אלונים, אלות, חרוב, קטלב, עוזרר, לכולם מראה פיסולי חד פעמי ולא קרש מפס יצור.
חשיבותו של עזרא היא רבה משום שהוא אינו "רק" גנן אלא שתלן. בגישתו הוא מחזיר לעץ הוויה של מקצב פנימי עם זיקה ליחסי הגומלין הכבירים המקיפים אותו, משתלתו היא ערב רב של אלונים אשר עיצובם הוא על מתח מתמיד בין הטבע ליד התרבות המזמרת אותם. באמת תאווה לעיניים.
לאלו שעומדים לבוא בטענות על הצורך ביצירת שלד גבוה לצורך שתילה בסמוך לכבישים זאת אכן טענה בעלת משקל אך גם היא אינה הכרחית, אלון ארוך עוקצים לא חייב להיבנות על גזע ישר גם אם גיזומו יחל בגובה 2.5 או אף 3 מטרים. זאת תרבות חסרת סבלנות והאזנה ששואפת ליישר את כל מה שבא תחת מכבשה, תשומת לב יכולה לייצר רב גוניות אין סופית יחד עם פרקטיקה ודיוק.