יצחק רבין

סיפורו של שיר

"תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר

הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר.."

את המלים האלה כתב יענקלה רוטבליט ב-.1968, מפקד מחלקה צעיר שחזר מקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים בלי רגל.

שיר לשלום היה שיר אחר.-רוב השירים היו שירי נצחון ואילו השיר הזה, בביצוע להקה צבאית, קרא לשיר לאהבה ולא לנצחונות.

זה הביא לנסיונות, חלקם מוצלחים לאסור את השמעתו ואת הופעות הלהקה.

כמעט שלושים שנה אחרי שנאסר להשמעה, בעצרת האחרונה של יצחק רבין, הצטופפו הפוליטיקאים על הבמה בכיכר מלכי ישראל וזייפו את השיר.

שיר לשלום היה השיר האחרון ששר רבין (חוץ מהתקוה) הרמטכ"ל, שר הביטחון, איש הצבא, שר שיר לשלום.

האיש, שרוב חייו נלחם, שר: שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות, מתוך הדף עם מילות השיר. הדף הזה נמצא אחרי הרצח בכיסו של רבין עם כתמי הדם שלו.

שש עשרה שנים עברו. כיכר מלכי ישראל הפכה לכיכר רבין.

טקס זיכרון נערך היום בפניכם תלמידים, רובכם עוד לא נולדו כשרבין נרצח

ומה נשאר?

אולי זו הצוואה של האיש, מתוך השיר האחרון ששר...

אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום !