| בית | אודות | ניתוח התנהגות | פינת היועצת | מרחב מקצועי | חינוך חברתי | טיפול ריגשי | טפסים ומידע | מן העתונות | צור קשר |

ניתוח התנהגות

טלי וולף-צוקרמן, מנתחת התנהגות ומנהלת בי"ס "ארזים"

שיר גולדנברג, מנתחת התנהגות בי"ס "ארזים"

ניתוח יישומי של התנהגות (Apyh plied Behavior Analysis) הנו מדע העוסק בהבנת התנהגות האדם ובשיפורה. ייעודו של ניתוח התנהגות הוא בשיפור התנהגויות בעלות חשיבות חברתית, תוך הפגנת קשר מהימן בין ההליכים הננקטים לשיפור ההתנהגות, לבין תוצאות הליכים אלה.

הגישה ההתנהגותית מסבירה את כל התנהגויות האדם – פנימיות וחיצוניות, במונחים של קשרי הגומלין שלהן עם אירועים סביבתיים.

ניתוח יישומי של התנהגות כולל שורה של עקרונות והליכים לניתוח הנסיבות להתנהגות, להסבר הקשר בין המתנהג לסביבתו, ולשינוי ההתנהגות לאורך זמן ובמקומות שונים. חשיבות מרכזית מוקדשת לארגון הסביבה בצורה שתאפשר לתלמידים להגביר התנהגויות רצויות ולהפחית התנהגויות בלתי רצויות.

המערך השלם של נסיבות-התנהגות-תוצאה נקרא: "תלות משולשת".

נסיבות (הקשר)- גירוי המופיע מיד לפני התרחשות ההתנהגות. דוגמאות להקשרים להתנהגות בלתי נאותה: מצבי המתנה, דרישה לימודית, תסכול, התעלמות, הפסקת פעילות מהנה, מצב מאיים חברתי.

תוצאה (תגובה)- גירוי המופיע מיד בעקבות התרחשות ההתנהגות. דוגמאות לתוצאות להתנהגות בלתי נאותה: הענקת תשומת לב חיובית או שלילית להתנהגות, התעלמות מההתנהגות, נזיפה וסוגים אחרים של עשיה.

חשוב לזכור:

להתנהגות יש הקשר ויש תוצאה. את שניהם ניתן לנתח וניתן לשנות.

אבחון הנסיבות והתוצאות מהווה את הבסיס לכל תכנית התנהגותית.

ניהול תכניות התנהגותיות מלווה בהדרכה מקצועית, דורש שיתוף פעולה, אחידות ועקביות ביישום.

לאורך כל התכנית מתנהל מעקב ורישום לבדיקת השפעתה על תפקוד התלמיד.

שינוי התנהגות הוא תהליך. התהליך יכול להיות מתמשך אך תוצאותיו עשויות להיות בעלות משמעות רבה לפרט ולסביבתו.

"התלמיד תמיד צודק. הוא לא רדום, אינו חסר מוטיבציה, לא מתחלה ויכול ללמוד רבות, אם נספק לו את תנאי החיזוק המתאימים" (פרד קלר, 1968).