חזיר בר

על חזיר בר:

מידע נוסף:

חזיר הבר שייך למשפחת החזיריים, מסדרת מכפילי הפרסה. הוא בעל תפוצה רחבה ביותר בעולם: בעיקר באירופה, אסיה וצפון אפריקה. בארץ ישראל הוא נפוץ כמעט בכל הארץ.

הוא חי בחורשות ובפרדסים.

החזיר הוא הגדול בחיות הבר בארץ.

חזירי הבר חיים במסגרות משפחתיות המורכבות מאם וגוריה. לעתים מצטרפות כמה משפחות יחד ויוצרות יחידה גדולה יותר. בעדרים משפחתיים הנקבה עומדת בראש ההיררכיה. הזכרים הבוגרים חיים בבדידות.

הזכר טריטוריאלי ומסמן את נחלתו על ידי גללים ובהשמעת קולות.

לתנאי חייו של חזיר הבר ובעיקר למזונו, נודעת השפעה על גודלו.

חזיר הבר ניזון מן החי ומן הצומח (אוכל-כל). מזונו העיקרי: פרי, זרעים, פקעות, פטריות, חסרי חוליות, בעלי חוליות קטנים ופגרים. מזונו המועדף הם בלוטי אלון.

לחזיר הבר חסינות גבוהה בפני מחלות - הוא מסוגל לאכול מזון מזוהם ולשתות מים מזוהמים.

לחזירים כושר רבייה רב מאוד וכושר לימוד והסתגלות ולכן הם מסוגלים להרחיב את אזורי תפוצתם.

בעונת הרבייה מכריזים הזכרים על ייחומם בחפירת גומות ובהטלת מימיהם לתוכן. ההריון של נקבת חזיר הבר נמשך כארבעה חודשים. מספר הגורים נע בין שלושה לשמונה.

כשהגורים בני שבועיים הם מצטרפים לאם בחיפושיה אחר מזון. הצעירים הופכים לעצמאים בגיל שנה ועוברים לחיות בעדרי צעירים. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה וחצי.

תוחלת החיים בשבי - עד 20 שנה.

החזיר הזכר גדול מן הנקבה ובעל ניבים גדולים ומסוכנים.

על אף שאינו כשר למאכל לפי חוקי היהדות, משתמשים בו ברפואה, בהשתלות עור, למשל.

חזיר הבר פעיל בעיקר בלילה. כשהטמפרטורה עולה, הוא נוטה להתפלש בבוץ ובמים או להתחכך בעצים המכילים שרף על מנת לצנן את גופו.

חזיר הבר קל לביות וממנו בייתו את כל חזירי הבית. חזירי הבר גורמים נזקים קשים לחקלאות.

חזיר בר בויקיפדיה.