על צלופח אירופאי:
דגי גרם.
צלופחיים.
נהר / נחל
מרכז הארץ.
המזרח התיכון.
זחילה.
טורף.
שעות היום ושעות הלילה.
מחלקה:
משפחה:
סביבת חיים:
תפוצה בישראל:
תפוצה עולם:
תנועה:
תזונה:
שעות פעילות:
מידע נוסף:
למרות צורתו הנחשית, הצלופח הוא דג הנמנה על משפחת הצלופחיים שבסדרת הצלופחאים. בעמוד השדרה שלו יש מאות חוליות (מספרם מגיע עד 260).
בנחלי הארץ הנשפכים אל הים התיכון, ניתן למצוא מין אחד: צלופח אירופאי.
בגלל זיהומם של נחלי הארץ, נותרו בהם מעט מאוד צלופחים.
לרבים מהצלופחים רוק ארסי ונשיכתם רעילה. קשקשיו של הצלופח חבויים ולכן המקרא מונה אותו בין הדגים הטמאים.
הצלופחים שוכנים על קרקעית הים וניזונים מטרף חי. הם מטילים ביצים רבות, שמהן מתפתח זחל קטן דמוי עלה שהופך עם הזמן לדג בוגר שצורתו נחשונית.
הצלופח הצעיר צף בעיקר על פני נהרות ונחלים וניזון מטרף חי. בגיל 15 שנים הצלופח הבוגר עושה דרכו בחזרה לים. במהלך הנדידה, גופו עובר שינוי: עיניו נעשות בולטות, צבע גופו משתנה לכסוף ומערכת העיכול שלו מתנוונת.
בים מטילה כל נקבה כמיליון ביצים. הזכרים מפרים אותן ומיד לאחר מכן מתים.
הזחלים הבוקעים מן הביצים שוחים חזרה אל הנהרות.
צלופחי אירופה וישראל שוחים שלוש שנים עד שהם מגיעים לנחלי החוף ולנהרות וחודרים לתוכם. מרבית הזחלים נטרפים בדרכם הארוכה אך רבים מגיעים וחיים בנהרות ובנחלים במשך שנים רבות.
הצעירים ששרדו ניזונים מחסרי חוליות קטנים והבוגרים טורפים דגים.
הצלופח נחשב דג משובח ורבה חשיבותו המסחרית. באירופה מרבים לצוד את הצלופחים בעיקר בעזרת מלכודות.
היבול העולמי של הצלופחים מגיע למאות אלפי טון בשנה.