עיט זהוב

על עיט זהוב:

מידע נוסף:

העיט הוא עוף דורס, והוא מרשים בדאייתו וביכולת הציד שלו. הוא נמנה על דורסי היום, מהמשפחה הכוללת בזים, עיטים, נשרים, דיות, זרונים ועקבים. העיט הזהוב הוא הנפוץ ביותר מכל מיני העיט. הוא יציב בארץ אך נדיר.

הוא נפוץ בשטחים הרריים חסרי עצים, במדבר ובאיזורי גבעות.

העיט הזהוב מסוגל לעוט על טרפו ממרומי השמים ולדרוס ברגליו החזקות ארנבות, שועלים ועופות שונים.

קודקודו ועורפו המוזהבים בולטים. צבע זה הוא שהקנה לעיט את שמו "עיט זהוב".

המקור חזק ואנקולי ומפתח הפה גדול. כנפיו גדולות והרגליים מכוסות נוצות.

העיט הזהוב מעדיף לחיות בנופים חשופים למחצה - מדרונות הרים, מרגלות צוקים ועמקי נהרות.

רוב אוכלוסיות העיט הזהוב יציבות. העיטים חיים כל ימות השנה זוגות-זוגות בתחומי מחיה מוגדרים. בתוך הטריטוריה נמצא מקום הלינה שלהם ובתחומיה נבנים הקנים.

העיט דואה בתחום המחיה שלו במשך שעות מדי יום ותר אחר טרף. משהוא מבחין בטרף, העיט עט עליו במהירות עצומה, ועשוי להגיע עד ל-210 קמ"ש בצלילה.

העיט יכול לשאת תוך כדי תעופה טרף במשקל של עד חמישה ק"ג.

הוא ניזון מיונקים שונים ועופות. בארץ-ישראל נוהג העיט להרים צבים אל האוויר ולשמוט אותם על-גבי מצוקים וסלעים כדי לפצח את שריונם ולאכול את בשרם.

העיט הזהוב נוטה לרוב לדגור בצוקים, בין סלעים או על עצים.

הקשר בין בני הזוג ממושך ונמשך כנראה כל החיים, אבל אם מת אחד מבני הזוג, משתדך הפרט הנותר מחדש.

החיזור בין בני הזוג נמשך כל השנה וגובר לקראת ההטלה. הוא מתבטא בעיקר במעופי-ראווה, תוך צלילות ונסיקות.

בהטלה אחת יש לרוב שתי ביצים. הדגירה נמשכת 42-45 יום. הנקבה דוגרת רוב הזמן, אך הזכר עוזר ומאכיל את הנקבה. הגוזלים עוזבים את הקן כשהם בני 65-75 ימים.

בגיל שש מגיעים הגוזלים לבגרות מינית.

עיט זהוב ויקיפדיה.