נמייה מצויה

על נמייה מצויה:

מידע נוסף:

נמייה היא יונק קטן וזריז והיא משתייכת למשפחת הגחניים שבסדרת טורפי היבשה. רגליה קצרות, זנבה ארוך ופרוותה ארוכה. היא נפוצה באירופה, באסיה ובאפריקה, פרט למדבר סהרה. בישראל היא נפוצה בחבל הים התיכון ובחרמון - בשטחים פתוחים, בקרבת יישובי אדם, ביער ובחורש, במקווי מים ובנאות מדבר.

הנמייה פעילה ביום ובלילה, היא בעל חיים חברתי והיא משפחתית - חיה במשפחות המורכבות מזכר יחיד ושתיים עד שלוש נקבות וגוריהן.

הנמייה חיה בסבכי צמחים, בוואדיות, בפרדסים, במישורים ובקרבת יישובים. היא מעדיפה קרבת מים ואיזורים מושקים.

מזונה מגוון מאוד: חרקים, עופות, דגים, דו-חיים, חסרי חוליות, פרי, ירקות, מכרסמים ונחשים. טריפת נחשים על ידי נמיות מהווה בארץ גורם חשוב בוויסות אוכלוסיית הצפעים.

חושיה של הנמייה מפותחים, בעיקר חוש הריח. כאשר נמייה מנסה לאתר מרחוק גוף נע, היא נעזרת בעיקר בחושי הריח והשמע. גם התקשורת בין הפרטים נעשית בעיקר בעזרת חוש הריח.

הנמייה פעילה ביום, אולם באזורים מיושבים היא פועלת בלילה.

היא חיה במאורות שנחפרו על ידי בעלי חיים אחרים או בנקיקי סלעים ובסבכי צמחים.

זכר הנמייה מחזר אחרי הנקבה ובעקבות החיזור מתבצעות הזדווגויות אחדות. ההריון נמשך כ-60 יום ולאחריו נולדים בין גור אחד לארבעה.

כשהם בני חודשיים וחצי מתחילים הגורים להתלוות אל ההורים ולחקות את מעשיהם. כשהם בני שנה הם מגיעים לגודל של בוגר ולבגרות מינית. הטיפול בצאצאים נעשה על ידי כל הנקבות במשפחה.

תוחלת החיים בשבי מגיעה עד ל-14 שנים.

לעתים מזיקות הנמיות לחקלאים: הן חודרות ללולים וטורפות אפרוחים או תרנגולות.

לעומת זאת, הן מועילות בהשמדת עכברים, חולדות ונחשים ארסיים.

בגלל התועלת הזאת מגדלים נמיות במצרים ובהודו.

הנמיה נחשבה לבעל חיים קדוש במצרים וניתן למצוא מקדשים המכילים ציורים של נמיות בדמות אדם.

נמייה מצויה בויקיפדיה.