על אבנון מגושם:
דגי גרם.
אבנוניים.
ים.
ים סוף.
אוקיינוסים וימים.
שחיה.
טורף.
שעות יום, שעות לילה.
מחלקה:
משפחה:
סביבת חיים:
תפוצה בישראל:
תפוצה עולם:
תנועה:
תזונה:
שעות פעילות:
מידע נוסף:
האבנון המגושם הוא דג ארסי ממשפחת האבנוניים. הוא נפוץ בעיקר באוקיינוס ההודי והשקט. בארץ אפשר למצוא אותו במפרץ אילת, סמוך לקו החוף.
אורכו של דג ארסי זה מגיע ל-40 ס"מ. בצבעו ובצורתו הוא דומה לאבנים, שביניהן הוא שוכן. צבעו חום, ובליטות בצבע אדום מכסות את גופו ומסוות אותו. על פני גופו דבלולי עור, ראשו גדול, ופיו ממוקם לא בתחתית הראש, כמו אצל רוב הדגים, אלא במקום עליון יותר. הפה גדול מאוד - לרוחב כל הראש. עיניו קטנות ובולטות כלפי מעלה. סנפירי החזה שלו נראים כמו רגליים. קוצי הגב ארסיים ביותר, ובבסיסם כיס ארס. גם הגבשושיות המכסות את כל גופו הן ארסיות. כשהוא מותקף, הוא זוקר את סנפיר הגב כלפי מעלה. הארס שלו מסוכן ביותר.
האבנונים המגושמים חיים בקרקעית הים, בסדקי סלעים או בין אבנים כמעט ללא תנועה. מדי פעם הם מזנקים לתפוס את טרפם.
עיקר המזון של האבנון המגושם הוא דגים, שהוא טורף כשהם חולפים לידו ואינם מבחינים בו הודות להסוואתו. כשהטרף קרוב מספיק, הוא פוער במהירות את פיו ושואב כמות גדולה של מים. עם המים נשאב גם הדג הנטרף.
לבני משפחת האבנוניים תהליך התנשלות המיוחד רק להם. תהליך זה מתרחש מדי חודשיים-שלושה. ההתנשלות הדרגתית, ואזורים על פני הגוף, שהעור מתקלף מהם, נראים כמו גידולי אצות, המשווים לו את המראה בעל הדבלולים.
נקבת האבנון מטילה פעם בשנה כ- 200,000 ביצים. מאלה מתפתחות פגיות שוחות, בעלות סנפירים פעילים. כאשר הפגיות גדלות, הסנפירים מקבלים את הצורה האופיינית של הדג הבוגר.