ההיסטוריה – כמו המציאות – משלבת תחומים שונים ועוסקת במכלול החיים האנושיים. התודעה ההיסטורית מהווה מרכיב מרכזי בשייכות של האדם והחברה אל עצמם, אל החברה, המדינה והמוסר ומעל לכל אל ממדי העבר, ההווה והעתיד.
הידע ההיסטורי הופך מכשיר לשם קיום וקידום עמדות, אינטרסים ומאבקים בהווה. הידע על העבר לא זו בלבד שבא להסביר את ההווה על יחודו אלא אף לשפוט אותו.
ההתבוננות ההיסטורית היא מעין דיאלוג, דו שיח של ההווה עם העבר. העיון ההיסטורי מחייב תמיד התמודדות עם הבלתי נודע והשונה מאיתנו.