Embedded Files
דינמיקה קבוצתית
דינמיקה קבוצתית
דינמיקה קבוצתית היא תהליך מתפתח המקיף יצירת קשרים חברתיים, בניית תחושת שייכות בסיסית וקידום צמיחה אישית בתוך מרחב מוגן. התהליך כולל התמודדות עם אתגרי כוח, מתח וקונפליקטים, תוך פיתוח נורמות קבוצתיות שתומכות בוויסות רגשות ומשקפות את איכות היחסים הבין-אישיים. השלב הפורה ביותר מתאפיין בקרבה, הדדיות ושיתוף פעולה המאפשרים ביטוי חופשי וסובלנות לשוני, בעוד שהבנת דפוסי ההתקשרות האישיים קשורה ישירות ליכולת לנהל קשרים רגשיים בריאים.
למידה מיטבית
למידה מיטבית
מונחון למידה מיטבית.pdfלמידה מיטבית היא תהליך שהפרט מבצע, והיא מתרחשת כאשר הלומד פעיל ומעורב קוגניטיבית ורגשית בתהליך. התוצר של למידה מיטבית הוא יצירה של ידע אישי אשר יכול לבוא לידי ביטוי באופן גמיש הרבה מעבר להתנסות הייחודית שבה הוא נרכש.
למידה מיטבית מתרחשת כאשר הלומד פעיל ומעורב בתהליך, הן מבחינה קוגניטיבית (שכלית) והן מבחינה רגשית.
מודל הלמידה המיטבית מושתת על מיזוג שתי גישות ללמידה:
מטפורת הרכישה: רכישת ידע ספציפי ומוסכם (תוכן).
מטפורת ההשתתפות: למידה דרך נטילת חלק ואינטראקציה בקהילת ידע, שבה הלומד משתלב בהדרגתיות כשוליה של מומחה.
המסמך המצורף (קישור למסמך) מציג את המסגרת המושגית המנחה הוראה ולמידה מתקדמת, המכוונת ליצירת הבנה עמוקה וידע גמיש הניתן להעברה. המונחון מגדיר מהי הבנה (היכולת לחשוב ולפעול בגמישות באמצעות ידע ולבצע "ביצועי הבנה" מגוונים), מפרט את יסודות ההוראה ההתכוונותית (הכוללת מסירה הדרגתית של תפקודים מתקדמים ובירור מטרות הלמידה מנקודת מבט התלמיד ) ומדגיש את חשיבות הוויסות העצמי בתהליך הלמידה. כמו כן, המסמך מציג את "ליבת צורות הידע ושאלות היסוד" כליבה מתקדמת המשלבת את מטפורת רכישת הידע עם מטפורת ההשתתפות בקהילת ידע, במטרה לטפח הן בקיאות והן פיתוח אישי של הלומד
כלים תאורטיים להבנת תלמידים ולבניית הוראה מיטבית
כלים תאורטיים להבנת תלמידים ולבניית הוראה מיטבית
ברובריקה זו תמצאו שלושה כלים תאורטיים מרכזיים שעוזרים לנו להבין איך תלמידים חושבים ולמה הם לומדים כפי שהם לומדים. הרעיונות שמופיעים כאן – אינטליגנציה וקשרים, אינטליגנציות מרובות, וקונסטרוקטיביזם – נותנים מסגרת טובה לבניית הוראה שמתאימה יותר לשונות בין תלמידים, ומאפשרים לתכנן למידה שמחזקת משמעות, מעורבות והבנה עמוקה.
כל מצגת כאן מציעה נקודת מבט אחרת, וכל אחת יכולה לתמוך בתכנון שיעורים מדויק יותר ובהובלת כיתה לומדת.
המצגת עוסקת בנושאים הקשורים לאינטליגנציה וחיבורים, ומשלבת פעילויות רפלקטיביות עם מודלים תיאורטיים. בתחילתה, המצגת מציגה משימות בזוגות המוקצבות לזמן של 2 דקות לכל תחנה, ומעוררת דיון סביב נושאי הקושי והקלות בביצוע המשימות, ואילו מיומנויות נדרשו לשם כך.
לאחר מכן, מוצג הנושא המרכזי בשאלה "מהי אינטליגנציה?", ומפורטות 8 האינטליגנציות על פי גארדנר. אינטליגנציות אלה כוללות את הסוגים: מרחבית, מוסיקלית, לשונית, לוגית-מתמטית, נטורליסטית, תוך-אישית, בין-אישית, וגופנית-תנועתית.
המצגת מציגה ניגוד בין שני מודלים פדגוגיים: פדגוגיה של הפרדה (סגרגטיבית), אשר דוגלת במיון תלמידים לפי הישגים כדי להגביר את יעילות ההוראה והלמידה, לבין פדגוגיה של חיבורים (אינטגרטיבית). מודל החיבורים מעורר את הפרדיגמה של החינוך התעשייתי, וטוען כי הפרדה לפי הישגים מגבירה אי-שוויון ויוצרת למידה שטחית ומשעממת. לעומת זאת, הטרוגניות בקבוצה מייצרת הזדמנויות רבות ללמידה משמעותית עבור כולם.
בפדגוגיה האינטגרטיבית, מערכות היחסים נמצאות במרכז, והיא עוסקת בחיבורים בין מרכיבים שונים באישיות התלמיד (רגש, גוף, כישורים, חשיבה), בין תלמידים שונים, בין מורים ותלמידים לחומרי הלימוד, ואף בין החיים בבית הספר לעולם המבוגרים.
לבסוף, המצגת מציגה את נושא הפעלת הסמכות, תחילה באמצעות פרדיגמה מקובלת חד ממדית הנעה בין עריצות (כוח דורש) למתירנות (כוח תומך). המצגת מציגה לאחר מכן מודל דו-ממדי המשלב תמיכה והגבלה, ובו הרביע הנשאף הוא המחבר, המשלב סמכות ואחריות, כאשר הפעולה המומלצת היא "לעשות עם הילד/ה".
מיפוי אינטיליגנציות מרובות גרדנר.pdfהשאלון מציג סדרה של היגדים המתארים העדפות, נטיות ותחומי עניין של הלומד/ת בתחומים שונים כגון לוגיקה–מתמטיקה, מרחב, מוזיקה, תנועה, תקשורת בין־אישית, מודעות עצמית, טבע ולשון. כל אחד מהתחומים מייצג אינטליגנציה מתוך מודל "האינטליגנציות המרובות" של הווארד גרדנר. דרך בחירת ההיגדים המתאימים, הלומד/ת מקבלת תמונה ראשונית לגבי סוגי החוזקות שהכי מאפיינים אותה.
למה השאלון נועד?
המטרה המרכזית של השאלון היא מיפוי ראשוני של נטיות וחוזקות חשיבתיות, לא כדי לתייג תלמידים אלא כדי לפתוח חלון לשונות האנושית בלמידה. השאלון מסייע:
להעלות מודעות להבדלים בין תלמידים בדרכי ביטוי וחשיבה.
לזהות נקודות חוזק שאפשר לבנות עליהן בתכנון הוראה.
לעודד שיחה על למידה מותאמת ועל חשיבה רב-ממדית.
לאפשר לתלמידים להבין משהו על עצמם ועל דרכי הלמידה שנוחות להם.
חשוב להדגיש: השאלון איננו כלי אבחוני. הוא כלי רפלקטיבי שמטרתו לעורר מחשבה ולתת כיוון.
השאלון מועיל במיוחד עבור: מורים שרוצים להבין את השונות בכיתה ולתכנן פעילויות שנשענות על מגוון אינטליגנציות.
קונסטרוקטיביזם בחינוך.pptxהמצגת מציגה את עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, דרך השוואה בין תפיסות הוראה “מסורתיות” לבין תפיסות המעמידות את התלמיד במרכז תהליך בניית הידע. היא מדגישה את עקרונות היסוד של הגישה — למידה מתוך התנסות, חקירה, שיח ודיאלוג — ומציעה דרכים פרקטיות שמורים יכולים ליישם בכיתה: שימוש בחומרים אותנטיים, שאילת שאלות פתוחות, זיהוי תפיסות קודמות של תלמידים ויצירת תנאים ללמידה פעילה ומשמעותית.
בנוסף, המצגת מציגה את ההבחנה בין פדגוגיה “מפרידה” לפדגוגיה “מחברת”, ומדגישה את חשיבות ההטרוגניות, מערכות היחסים בכיתה, ורעיונות מרכזיים מעולם ה־PBL (למידה מבוססת פרויקטים). זוהי מצגת שמאפשרת למורים להבין לא רק את התיאוריה — אלא גם את המשמעויות המעשיות שלה בהוראה היומיומית.
למה חשוב להכיר את ששת כובעי החשיבה?
בתור אנשי חינוך, אנו ניצבים בפני האתגר המורכב ביותר: להבין את המוח שמאחורי הלומד ולבנות גשר שיוביל אותו מהידע הקיים אל הידע החדש. האם אי פעם הרגשתם שדיון בכיתה נתקע, שתלמיד "שבוי" בעמדה אחת, או שהחשיבה על פתרון מורכב נותרה לא מאורגנת?
באתר של ברנקו וייס תוכלו לקרוא מאמר, המתאר את "ששת כובעי החשיבה" של אדוארד דה בונו, כלי חשיבה ולמידה שנועד לארגן, להרחיב ולעשות סדר בתהליכי חשיבה ודיון. מטרת הכלי היא להנחות סוג אחד של חשיבה בכל פרק זמן נתון, ובכך לאפשר התייחסות שיטתית להיבטים שונים של העניין ולמנוע קיבעון בעמדה אחת.
ששת כובעי החשיבה של דה בונו אינם רק תיאוריה – הם כלי על שמעניק לכם את היכולת:
לפענח את התלמיד: להבין באיזה "מצב חשיבה" נמצא התלמיד כרגע (האם הוא ממוקד בעובדות? ברגשות? בביקורת?) ולכוון אותו למצבים נוספים.
היכרות עם הכובעים היא קניית "שפה סודית" חינוכית – שפה שמפשטת את המורכבות ומאפשרת לכם ולתלמידים להיות מודעים לתהליכי החשיבה עצמם (מטא-קוגניציה). זו לא רק דרך ללמד; זו דרך לחשוב טוב יותר, וזה המפתח ללמידה משמעותית.
השימוש בכובעים יכול להיות שיטתי או חלקי, בהתאם לצורך. אין סדר מחייב, והשימוש צריך להיות מותאם לעניין הנדון ולאנשים המעורבים.
דוגמאות למצבי שימוש יעילים: דיונים סוערים או לא מסודרים. כאשר רוצים לבחון נושא מורכב מנקודות מבט שונות (זמן, היבטים). תכנון מורכב (לפני, תוך כדי, וכרפלקציה). מתן משוב מאוזן ומקיף.
טיפים ליישום מוצלח: הכרה מוקדמת - חשוב להסביר ולהכיר את אופי החשיבה של כל כובע לפני תחילת העבודה. מנחה (בדיון קבוצתי) - מומלץ שאדם אחד יכוון את השימוש בכובעים."פריקת רגשות" - במקרה של עניין טעון רגשית, מומלץ להתחיל עם הכובע האדום. תיעוד - רישום הנקודות העולות בכל כובע עוזר לקבל תמונה רחבה ומלאה.
הערכה
הערכה
למה צריך הערכה?" – שינוי הגישה להערכה בחינוך
המצגת המצורפת, היא שיחה על איך אנחנו, כמורים, צריכים לחשוב מחדש על ציונים והערכות.
במקום שהערכה תשמש רק כדי למיין ולהפריד תלמידים (כמו שהיה נהוג בעבר), אנחנו רואים אותה כיום ככלי לבניית קשרים חזקים בבית הספר.
הרעיונות המרכזיים של המצגת:
המטרה האמיתית: המטרה העיקרית של הערכה היא לקדם את התלמיד בלמידה , לראות אותו, ולעזור לו לצמוח. היא מחברת בין מורה, תלמיד והורה, ומאפשרת לנו להיות מקצועיים ומדויקים יותר.
מודל הסמכות: הדרך שבה אנחנו מתייחסים לתלמידים חשובה: האם אנחנו פועלים באופן סמכותני (רק דורשים) או מתירני (רק תומכים)? אנחנו שואפים למצוא את הדרך המחברת , שבה אנחנו "עושים עם הילד/ה" – כלומר, גם מציבים סטנדרטים גבוהים (כוח דורש) וגם תומכים ומעודדים (כוח תומך).
הערכה לעומת ציון: צריך להשתמש בהערכה מעצבת. זו לא רק מניעת ציון בסוף, אלא דיאלוג מתמשך (משוב, רפלקציה והערכה עצמית) , שנועד לעורר שינוי חיובי ושיפור בתהליך הלמידה.
הערכה פותחת דלתות: הערכה צריכה להיות אישית (פרסונליזציה) , רב-ממדית (לא רק ציון אחד) , ולשתף את התלמיד באופן מלא בעיצוב התהליך.
Page updated
Google Sites
Report abuse