על המחקר
במסגרת תכנית המחקרים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות הכין ד"ר יעקב לופו סקירה הבוחנת את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב
שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגייה זו ובכך מכבידים על יוצאי המזרח לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.
מבוא
כבר מתחילת המאה ה 20- החלו יהודים ממוצא מזרחי לסגל לעצמם את אורח החיים החרדי בנוסח המזרח-אירופי. עם זאת, החרדיות הספרדית
חדרה לתודעה הציבורית כתופעה קבוצתית, בעלת ממד פוליטי, בעיקר מאז התארגנות ש"ס כרשימה לבחירות לכנסת ה 11- (בשנת 1984 ). חרדיות זו איננה מסתפקת במסר התרבותי המתמצה בקריאה ל"החזרת עטרה ליושנה" – שאיפתה המוצהרת היא לפעול בכל התחומים במטרה לקדם את מעמדם הכלכלי והחברתי של יוצאי עדות המזרח. ואכן, במשך עשרים השנים האחרונות ש"ס פועלת נמרצות ליצירת הרושם שהיא מעצבת חרדיות ספרדית חדשה-ישנה ומחזירה עטרה ליושנה.
טענתי היא שש"ס נכשלה בהשגת יעדים אלה. היא לא חוללה כל שינוי במצב ההיסטורי הבסיסי המאפיין את החרדיות הספרדית, והוא: השליטה הליטאית בעולם הדת בישראל והכפפת הספרדים לאורח החיים הליטאי. הספרדים החרדיים השתלבו בקרב הקהילות הליטאיות בבני ברק, ירושלים, נתיבות, קירית ספר או ביתר-עילית. ש"ס אף תורמת להמשך עיצובם של הספרדים החרדיים כבני דמותם של החרדים הליטאיים. דבר זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהימנעות משילוב לימודי חול עם לימודי הקודש, בקרב תלמידים ספרדיים בגילאי החינוך העל יסודי לאחר שסיימו את מסלול הלימודים ברשת החינוך של ש"ס ובזניחת המאבק האמיתי במישור הכלכלי-חברתי. אסטרטגיה זו איננה מובילה ל"החזרת עטרה ליושנה" משום שמסלול החינוך ש"כולו קודש" זר לתרבות הספרדית; יתר על כן, אימוץ גישה זו בחינוך הוא הגורם הישיר לעוני במגזר החרדי בכלל ובקרב בני התורה הספרדיים בפרט. התוצאה היא כישלונם של החרדים הספרדיים לחדש את הזיקה לדת ולמסורת בדפוסים התרבותיים המוכרים להם מארצות מוצאם. במקום זאת, דיוקנו של החרדי בן עדות המזרח מעוצב בדמותו של החרדי האשכנזי: חסר כל כישורים להשתלב במשק הכלכלי המודרני ותלוי לחלוטין במשאבים ציבוריים, שאותם ניתן להשיג רק באמצעות פוליטיקה מגזרית.
בעבודה זו יוגדרו יוצאי ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה כ"ספרדים", "בני עדות המזרח", "מזרחיים", "יהודי המזרח" וכיו"ב – הכל לפי העניין וההקשר. בחירה אסטרטגית זו של ש"ס מתמיהה ביותר, שכן מאות אלפי בני עדות המזרח שהצטרפו לתנועה או תמכו בה ציפו ממנה להיאבק על השגת משאבים לקידום ההשכלה של ילדיהם, ולא להסתפק בייצוג ערכי דת ומסורת. אוכלוסייה זו, המגדירה את עצמה כמסורתית, מסתייגת מאידאל ההסתגרות בעולם הישיבות והכוללים, והיא מבקשת גם להבטיח את עתידם הכלכלי של הצאצאים. ואמנם, רוב בוחרי ש"ס אינם חרדים מובהקים. בסקר שנערך בשנת 2000 , לאחר שמנהיגי ש"ס הכריזו על "המהפכה הספרדית", (בסדרת כתבות בעיתון 'ידיעות אחרונות' שציינו 15 שנים להקמת ש"ס) נעשה ניסיון לשרטט פרופיל של תומך ש"ס טיפוסי.
בסקר נמצא כי 94% מבוחרי ש"ס הגדירו את תפקידי תנועתם על מערכת צירים דתית-עדתית; עיקר עניינם התמקד בחיזוק הדת, בחיזוק כוחה וגאוותה של יהדות ספרד וביצירת גשר בין דתיים לחילונים. 57% מבוחרי ש"ס מגדירים את עצמם כדתיים ומסורתיים, 30% מגדירים את עצמם כחרדים ו 13%- מגדירים את עצמם כחילונים. מנתונים אלה עולה כי 70% מבוחרי ש"ס אינם רואים את עצמם כחרדים, ומן הסתם אינם שואפים לנהל אורח חיים חרדי ואינם דוגלים בחינוך במסלול של קודש בלבד. יתר על כן, יש להניח שגם רבים מהמגדירים את עצמם כחרדים היו מאמצים מודל המשלב "תורה עם דרך ארץ" (לימודי חול לצד לימודי קודש), אילו הוצעה להם אלטרנטיבה כזו. מודל זה מיושם בהיקף משמעותי בקרב הקהילה היהודית הספרדית בצרפת ומופעל גם במספר ישיבות במדינת ישראל. אנשי ציבור מזרחיים ופעילים של ש"ס טוענים שש"ס זיהתה מצוקה תרבותית והציגה פתרונות. האומנם? האם הצליחה המפלגה לעצב זהות ספרדית-חרדית חדשה-ישנה? אין ספק שהרב עובדיה יוסף פעל רבות ועודנו פועל בתחום זה: ראויים לציון מפעלו ההלכתי המקיף, יכולתו לפסוק בסוגיות חדשות וקשות המתעוררות לפרקים, תוך הפגנת ידע מעמיק בש"ס ופוסקים, ומאבקו בפוסקי ההלכה האשכנזיים. אולם האם כל אלה אכן ממלאים את החסר בתרבות התורנית הרחבה של יהדות המזרח, תרבות
שאינה מוגבלת רק בתחומי הפסיקה ההלכתית? מה קורה בתחומי הלמדנות התורנית הספרדית? מה קורה בתחומי הפיוט והשירה, הספרות והאגדה? והיכן במערכת החינוך החרדית-ספרדית בא לידי ביטוי השילוב של "תורה ומדע"?
כיום מנסים גורמים שונים בחברה החרדית לפרוץ את מצור העוני ולהתיר, אף כי בצמצום ותחת פיקוח, לימודי חול אשר יכינו את הבנים לחיי פרנסה. אולם גם כיום לא נמצא בחוגי ש"ס העוז לפנות אל מנהלי מוסדות החינוך התורני כדי שיעודדו את בוגריהם להצטרף ללימודי הכשרה מקצועית. עד קיץ תשס"ד נותבו פניות מסוג זה אך ורק למנהלים של מוסדות חינוך לבנות. ואם אין בכוחו של הרב עובדיה יוסף להתייצב לעומת הליטאים ולשנות את המסלול המייעד את הבנים ללימודי קודש בלבד – מי מלבדו מסוגל לעשות זאת?
לאחר הקמת ש"ס ניהל הרב עובדיה יוסף מאבק נגד ההגמוניה הליטאית ומרד בסמכותו של הרב שך. שיאו של המרד היה בשעה שהצטרף לממשלת יצחק רבין בשנת 1992 בניגוד לעמדתו המפורשת של הרב שך. מרידתו הצליחה בתחום הפוליטי, אך כשלה בתחום התרבותי, כיוון שלא חוללה כל שינוי בעולם הישיבות הספרדיות, שם נמשכת עד היום השליטה הליטאית ללא עוררין. במובן זה החמצתה של ש"ס בולטת לעין ולא נראה שבעתיד היא ניתנת לתיקון, משום שהמפלגה לא השכילה להקים אלטרנטיבה לעולם הישיבות הליטאי.
יובל שנים חלף מאז שנות העלייה הגדולה מארצות האסלאם, תקופה שבמהלכה חל שינוי דרסטי בתפיסות תרבותיות וערכיות בחברה הישראלית. בעבר רווחו תיאוריות שהתבררו כמוטעות בדבר עליונותה של התרבות המערבית על מורשת יהדות המזרח, והחברה הישראלית משלמת עד היום על משגי העבר. עם זאת, הלקח נלמד במידה רבה, ובעקבות זאת באה לידי ביטוי גם ההודאה בטעות באמצעות ריטואל "בקשות הסליחה לדורותיהן" מצד מנהיגים ואנשי ציבור אשכנזיים.
מחאת עדות המזרח פרצה בשנת 1959 במאורעות ואדי סאליב, עלתה על סדר היום הציבורי בהפגנות "הפנתרים השחורים" בתחילת שנות ה 70- ובאה לידי ביטוי במהפך הפוליטי בשנת 1977 , כאשר הליכוד עלה לשלטון לראשונה בישראל וערער את ההגמוניה של המערך שנמשכה עד אז. בעקבות המהפך החלה גם דעיכתה של גישת הפער התרבותי כמסבירה את הפער הבין-עדתי במדינת ישראל – הן בתחום התודעה החברתית והן בתחום המחקר האקדמי. בימינו גוברת ההכרה שמעמדם הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל, ובתוכם גם יוצאי ארצות המזרח, הוא פונקציה של נגישות לחינוך ולהשכלה או להכשרה מקצועית-טכנולוגית נאותה. אלה הם הגורמים העיקריים המאפשרים קיום ניעות חברתית. גם מערכת החינוך משילה בהדרגה את התפיסות הקודמות. בעבר הוגדרו אוכלוסיות שלמות כ"טעוני טיפוח", "ישראל השנייה" או "עדות", והוקמו עבורן מסגרות חינוך
נפרדות במטרה מוצהרת לקדם אותן. אך כיום גוברת ההכרה כי מסגרות אלה הנציחו למעשה את הפער. השיח הציבורי משתנה: כיום אף קבוצת מוצא אינה מוגדרת כבעלת "יכולת לימודית נמוכה" או "מחסומים מנטליים". השיח הציבורי משתנה והתובנות של המומחים לחינוך משפיעות גם על הזירה הפוליטית. במאי 2004 הוקם על ידי שרת החינוך "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" (ועדת דברת, מאי 2004 ).
הוועדה התבקשה להציע רפורמה מקיפה בחינוך, לאור הישגיהם הירודים של תלמידי ישראל במבחני הישגים בינלאומיים. בדו"ח שחיברה הוועדה (ואשר הממשלה אישרה ביום שבו הוגש) ניתוח הגורמים למצב זה כבר אינו מתמקד בפער התרבותי בין יוצאי עדות שונות – שכן לדעת המחברים שורש הבעיה מצוי בעיקר במישור הכלכלי-חברתי: "במציאות החברתית-כלכלית בישראל, על מערכת החינוך לצמצם פערים שמקורם ברקע החברתי-כלכלי של תלמידיה במוצאם העדתי או במקום מגוריהם...". ובמקום אחר בדו"ח מדובר על "חסך חינוכי" כמקור להבדלים בהישגים:
"מערכת חינוך איכותית מעניקה הזדמנות אמיתית לכל ילד למצות את הפוטנציאל החבוי בו ולצמצם את השפעתם של חסכים חינוכיים יחסיים הנובעים ממצב משפחתו, מתנאי מגוריו ומאופי הקהילה אליה הוא משתייך. מדינת ישראל אינה עומדת במבחן זה בכבוד". בין היתר נאמר בדו"ח כי הפערים בין "ישראל הראשונה" לבין "ישראל השנייה" נובעים מסיבות כלכליות, דהיינו, ממידת השליטה על משאבים ואמצעים. משרות ותפקידים
במערכות השלטון הם חלק מהשלל שחולקות ביניהן קבוצות הכוח; ניתן אפוא לחולל תמורות חברתיות באמצעות שינויים בשליטה על משאבים ובנגישות אליהם (לא רק באמצעות תהליכי מודרניזציה וגישור על פערים תרבותיים).
תהליכים הפוכים לחלוטין מאלה שתוארו לעיל מתרחשים במגזר החרדי: אף כי החרדים הספרדיים אימצו את הנורמות ואת אורח החיים של עולם התורה הליטאי, הסטיגמה שלהם כ"פרענקים" שרירה וקיימת, והם נתפסים כנחותים. כמו כן, מערכת החינוך החרדית העל-יסודית (לבנים) אינה מאפשרת נגישות ללימודי חול. בחירה תרבותית זו – ההימנעות מלימוד מתמטיקה, מדעי המחשב, אנגלית ועברית כהלכתה – היא היא הגורם לנחשלות ולעוני השוררים במגזר זה. מדיניותה של ש"ס תומכת בהימנעות מלימוד מקצועות אלה, על כן היא פוגעת קשות בסיכויים ל"החזרת עטרה ליושנה".
לקריאה נוספת