על המחקר
מאז שנת 1996, חל מפנה ביחסה של החברה החרדית להכשרה מקצועית וללימודים אקדמיים לגברים. מאותה שנה, השתנו והתרחבו גם תחומי ההכשרה המקצועית ולימודים אקדמיים לנשים. ברחבי מדינת ישראל קמו מוסדות לימוד גבוהים לחרדים ולחרדיות במתכונות מגוונות, בהתאם לצרכים של אוכלוסייה זו. במוסדות אלו לומדים ומכשירים את עצמם אלפי גברים ונשים לחיי פרנסה והשתלבות במשק. המחקר רואה אור במסגרת תכנית המחקרים על דת, חברה ומדינה, המתנהלת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות (ראה רשימת פרסומים בעמוד הבא). המחקר סוקר, מתוך פרספקטיבות אידאולוגיות והיסטוריות, חברתיות ופוליטיות, את המפנה שחל לאחרונה בחברה החרדית וממליץ גם על דרכים לביסוסו והרחבתו.
פתח דבר
כשסיפרתי לאחדים מידידיי שאני עוסק במחקר על הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים בחברה החרדית, נתקלתי בדרך כלל בהבעות של הפתעה ובשאלה שחזרה על עצמה: "מה, יש דבר כזה?!" תגובה זו מעידה על הסטיגמה השלילית שדבקה בציבור החרדי בנוגע ליחסו ללימודי חול, שהם הבסיס לרכישת מקצוע ולפרנסה. בהקשר זה ניתן להעלות שלוש טענות-נגד מרכזיות:
ראשית, נושא זה שנוי במחלוקת בחברה החרדית זה למעלה ממאה וחמישים שנה. במהלך ההיסטוריה התנסתה החברה החרדית בווריאציות מגוונות של שילוב לימודי חול עם לימודי קודש. בתקופות מסוימות ארעו פריצות דרך, ואילו באחרות נסיגה והסתגרות, כפי שקרה במדינת ישראל במהלך חמישים השנה הראשונות לקיום המדינה.
שנית, אמנם החברה החרדית בישראל לא התירה לימודים כלליים כהכנה לרכישת מקצוע בקרב הגברים, אך היא מקיימת מזה שנים רבות מערכת של לימודים כלליים, המכשירה את הנשים לחיי עבודה ופרנסה.
שלישית, מאז 1996 חל מפנה ביחסה של החברה החרדית להכשרה מקצועית וללימודים אקדמיים לגברים, ובמקביל הורחבו גם תחומי ההכשרה המקצועית לנשים, מעבר להקניית מקצוע ההוראה המסורתי.
מטרת מחקר זה לסקור את המתרחש כיום בחברה החרדית בישראל בכל הנוגע לשילוב בין לימודי קודש ללימודי חול, לאור תהליכים היסטוריים ואידאולוגיים בעיקר אלו שהתרחשו בעת החדשה. ככל שהעמקתי בחקר סוגיה זו הסתבר לי כי היא חובקת מגוון עמדות אידאולוגיות והלכתיות, וכי היא עוצבה על ידי שורה של אירועים היסטוריים. היחס של החרדים לנושא זה כיום מושפע מאוד מאורח החיים [פרידמן, מנחם (1998). חברה החרדית. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ] של חברת הלומדים כפי שהתגבש במדינת ישראל. ליחס זה יש נגיעה לאינטרסים כלכליים, לעמדות פוליטיות ולעמדות הלכתיות, בעיקר אלו של הרבנים "גדולי הדור".
עמדת החרדים בנוגע ללימודי חול היא הגורם המרכזי הקובע את מידת שילובם בחברה ובכלכלה בישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן נטו להשלים עם העובדה שמרבית הגברים החרדים אינם מועסקים בשוק העבודה, והיו נכונות לשלם את המחיר על כך. מצב זה נמשך עד השנים האחרונות; לאחר הבחירות לכנסת בראשית שנת 2003 נוצרו נסיבות פוליטיות חדשות, שאפשרו לממשלה לצאת בהצהרה ש"נגמר הכסף" לתמיכות ישירות בציבור רחב, ובתוך כך נפגעו תלמידי הישיבות והכוללים. כיום נמצאת סוגיה זו במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, והיא מעסיקה חילונים וחרדים גם יחד. מנהיגי החרדים חוששים ששילוב לימודי חול בלימודי קודש יחולל שינויים מרחיקי לכת באורח החיים החרדי. מצד שני, הם אינם יכולים להתעלם מהצורך בשינוי, עקב מצבם הכלכלי הירוד של בני קהילתם. כיום, רובם מקבלים בהשלמה מסויגת את המגמה לעידוד ההכשרה המקצועית והלימודים האקדמיים במגזר החרדי, ובמקביל מנסים לקיים פיקוח ובקרה על תהליך זה.
במחקר זה ביקשתי להבהיר את התהליכים המתחוללים בשנים האחרונות בחברה החרדית בישראל מפרספקטיבה היסטורית, כלכלית ותרבותית. הדברים נכתבו מנקודת מבט של איש אקדמיה שאינו משתייך למגזר החרדי, והם מיועדים בעיקר לעיונם של מקבלי ההחלטות במדינה. עם זאת, תקוותי היא שגם לחרדים תהיה גישה לעבודה זו, וכי העמדות המוצגות בה יחלחלו למגזר זה, בבחינת "הציץ ונפגע". תחושתי היא שבעת הזאת חברת הלומדים ואתה הקהילה החרדית מצויות בצומת דרכים היסטורי, וכי עליהן להמשיך בכיוון שהתווה המפנה בשנת 1996, דהיינו, לעודד שילוב מוגבר של לימודי חול עם לימודי קודש. מפנה זה חיובי הן מבחינת תרומתו לחברה החרדית והן מבחינת תרומתו למשק הישראלי.
תודתי נתונה בראש ובראשונה לפרופ' עמירם גונן, אשר חרש את התלם הראשון בספרו הישיבה לעבודה. פרופ' גונן עודד אותי והנחה אותי בכתיבת מחקר זה. כמו כן, תודתי נתונה למכון פלורסהיימר ולצוות עובדיו על הסיוע שהעניקו לי במהלך המחקר. [גונן, עמירם (2000). הישיבה לעבודה הניסיון האמריקני ולקחים לישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.]
לקריאה נוספת