הסיפור המשעשע של "כוס חמישי" בליל הסדר
לקראת חג הפסח, הנה סיפור משעשע: על המהר"ל מפראג ועל הגולם שעשה לפי האגדות; על כמה כוסות באמת שותים בליל הסדר; על "זיוף" היסטורי (או אולי שלא היה בכלל זיוף?). הפרטים להלן.
פירושו של המהר"ל על ההגדה בספרו גבורות ה': למהר"ל מפראג יש פירוש ידוע על ההגדה של פסח, שנמצא בתוך ספרו גבורות ה'. את הפירוש הזה אפשר למצוא בהגדות שנדפסו עד תחילת המאה ה-20, כגון הגדת וילנא תרל"ג (1873). אבל הדוגמה הכי יפה נמצאת באוצר פירושים וציורים אל הגדה של פסח, שהוציא לאור הרב יהודה דוד אייזנשטיין בניו יורק בשנת תר"פ (1920). בהגדה זו יש עשרה פירושים קלאסיים שנדפסו במלואם (כולל פירוש המהר"ל בגבורות ה'), ועוד הוספות מעניינות. בין השאר, בגבורות ה' כתב המהר"ל שהלכה למעשה יש לשתות רק ארבע כוסות בליל הסדר, בהתאם למסורת הפסיקה האשכנזית המקובלת.
אמנם בפירושים "לשון לימודים" ו"דברי נגידים" שהם פירושים ישירים בשם המהר"ל על ההגדה, כתוב בין השאר שיש לשתות כוס חמישי בסדר ליל פסח (ראו עמ' 37-38 בקובץ). פירוש זה יצא לאור מתוך כתב יד בשנת תרס"ה (1905) על ידי הרב יהודה יודל רוזנברג (1859-1936).
הרב יהודה יודל רוזנברג (א): הרב יהודה יודל רוזנברג היה תלמיד חכם מפולין, שאח"כ היגר לקנדה (1913) והיה רב של קהילה חשובה במונטריאל. הוא הוציא לאור המון ספרים בתחומים רבים במשך חייו. הוא כתב ספרי הלכה על נושאים מעניינים (כגון זה וזה), פירושים על התנ"ך, וגם תרגם את ספר הזוהר לעברית והוציא אותו לאור מקור מול תרגום (הנה לדוגמה הזוהר על ספר בראשית). יש רשימה גדולה של כתביו (וגם מאמרים עליו) באתר המוקדש לשמו.
הרב יהודה יודל רוזנברג (ב): הרב רוזנברג אהב גם להתעסק ב"פולקלור", כלומר לכתוב סיפורים בשביל ילדים ובני נוער יהודים. הכי חשוב ובעל השפעה היה ספרו על המהר"ל מפראג ועל הגולם שיצר כדי להציל את יהודי פראג מעלילות הדם (ביידיש ובעברית). עלילות הדם קשורות כמובן לחג הפסח, ואף למנהג של חלק מהאשכנזים להקפיד על יין לבן דווקא בליל הסדר. בספרו של רוזנברג מופיעה עלילה מלאה בלבוש היסטורי של הגולם בפעם הראשונה בדפוס (למרות שקדמו לו חיבורים בדיוניים שנכתבו בגרמנית במאה ה-19 ע"י סופרים יהודים). ספר זה של רוזנברג הפך להיות הבסיס היחיד לספרים רבים על הגולם בשפות שונות. ברבים מסיפוריו על המהר"ל הושפע רוזנברג מהסופר הבריטי הנודע, סֶר ארתור קונן דויל. לדוגמה: הסיפור שלו על חושן המשפט של הכהן הגדול (שבו המהר"ל מוצא את החושן ע"י עבודה בלשית מרתקת) מבוסס באופן ישיר על סיפור קצר שכתב דויל (אמנם בגירסה "יהודית").
הרב יהודה יודל רוזנברג (ג): בספריו על המהר"ל מציג את מקורם בכתב יד שכתב חתנו של המהר"ל, שאותו גילה רוזנברג בכבודו ובעצמו באחת מהספריות באירופה. אבל מתברר גם כתב היד הזה וגם עצם הספרייה עצמה (!) לא היו ולא נבראו. מאמרו של הרב פרופ' שניאור ליימן מתאר באופן משעשע את הקריירה הספרותית של הרב רוזנברג, כולל ידיעה (בסוף המאמר) שמראה כי הוא לא התכוון כנראה להוליך אנשים שולל (ראה שם עמ' 33-34) אלא פשוט היה לו חוש הומור מיוחד במינו.
הרב מנחם מנדל כשר: בעקבות פסק זה לכאורה של המהר"ל, הוציא לאור הרב מנחם מנדל כשר את המונוגרף שלו "כוס חמישי" ואת הגדת פסח ארצישראלית, שיש בה סדר כוס חמישי בתור הגדה ציונית. ראו שם במיוחד את התמונות המרשימות ל"ארבעה כוסות" (עמ' 90 בקובץ) ול"כוס חמישי" הציונית (עמ' 95), כולן כנגד לשונות הגאולה: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'..." (מתחילת פרשת "וארא"). הרב כשר ז"ל היה תלמיד חכם עצום וחוקר רציני (בין השאר הוא היוצר של הסדרה הענקית "תורה שלמה"), והוא ידע היטב את המקורות האמתיים לכוס החמישי (ראו במונוגרף), אבל הוא כנראה לא ידע כלל ולא השכיל להבין שהבסיס לכוס חמישי "על פי נוסח מהר"ל מפראג זצ"ל" לא נכתב באמת על ידי המהר"ל אלא ע"י רב בקנדה!
השלמה להגדה: ראו כאן להצעה עבור סדר ליל פסח ברוח מסורתי וציוני, של הרב דוד מישלוב. הצעה זו היא ברוח דומה לזו של "כוס חמישי" של הרב כשר, אמנם בלי להסתמך על הטעות שלו, והיא גם כשרה לפי מסורת הפסיקה האשכנזית (האמתית).