חנוכת הבית

טקס קביעת מזוזה וחנוכת הבית

רקע: מְזוּזָהֹ :לאורך כל הדורות התייחדו בתיהם של היהודים במזוזה שהייתה קבועה בימין הפתח.

המקור למצוות מזוזה נמצא בספר דברים בו מופיע צווי לכתוב שתי פרשיות ולהניחן בפתח הבית: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד ... וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ (דברים ו', 4).

סופר סת"ם כותב על קלף את פרשיות "שמע", "והיה אם שמוע". את הקלף מגלגלים ושמים במזוזה. את המזוזה קובעים בשליש העליון במשקוף שבימין הכניסה בכל חדרי הבית (למעט חדרי אמבטיה, שירותים וחדרים ששטחם קטן מ 4 מ"ר).

רבי משה בן מימון (הרמב"ם), מגדולי חכמי ישראל בתקופת ימי הביניים, כותב: "חייב אדם להיזהר במזוזה ... וכל עת שייכנס וייצא ... יזכור אהבת ה', וייעור ממחשבות על הבלי הזמן, ויידע שאין שם דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו, והולך בדרכי מישרים" (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות מזוזה פרק ו').

נקודה למחשבה - למה מתכוון הרמב"ם במילים "יזכור אהבתו" מיהו האוהב ואת מי הוא אוהב?

הטקס: עומדים ליד ההכניסה לבית ואומרים פסוקי תהילים המביעים הכרה שהברכה היא מאת ה'.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לִשְׁלֹמֹה:

אִם-יְ-הוָה, לֹא-יִבְנֶה בַיִת,    שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ;

אִם-יְ-הוָה לֹא-יִשְׁמָר-עִיר,    שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.  (מתוך תהילים פרק קכ"ז)

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ יְ-הוָה, כִּי דִלִּיתָנִי; וְלֹא-שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי.

יְ-הוָה אֱלֹהָי  שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ, וַתִּרְפָּאֵנִי. יְ-הוָה  הֶעֱלִיתָ מִן-שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי, מִיָּרְדִי בוֹר.

זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו; וְהוֹדוּ, לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ... שְׁמַע-יְ-הוָה וְחָנֵּנִי; יְ-הוָה, הֱיֵה-עֹזֵר לִי....

יְ-הוָה אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. (מתוך תהילים פרק ל')

לפני קביעת המזוזה מברכים:

ברוך אתה י-הוָה א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה.

לאחר קביעת המזוזה יאמר:

"ברוך אתה י-הוָה א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

יזמין את קרוביו ואוהביו לסעודת הודיה בה יאמר דברי שבח והודיה לה' יתברך.

יהי רצון שנזכה להמשיך בבניין ארצנו

בחומר וברוח, לתפארת מדינת ישראל.

איפה קונים מזוזה? 

ממליץ על חנות "דרך מסורת" אלנבי 112 ת"א. טל': 052-3454125. לפעמים בעל החנות, בנימין, מביא בעצמו לרמת חן.