הקדיש

להלן, נוסח הקדיש והסבר על הקדיש

קדיש יתום

יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּה        

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה,

וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ                                 

הקהל עונה אמן

בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל

בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.

 הקהל עונה: אָמֵן יְהֵא שְׁמֵה רַבָּה מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עַלְמַיָּא.

יְהֵא שְׁמֵה רַבָּה מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עַלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא

וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא,

הקהל עונה 'בריך הוא'

לְעֵלָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֶמָתָא

דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן.                                                                         

הקהל עונה אמן

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּה מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ

וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.                                                                    

הקהל עונה אמן

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יעֲשֶׂה שָׁלוֹם

עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. 

הקהל עונה אמן

 הסבר על הקדיש:

מנהג יהודי קדום, לומר קדיש בתקופת האבל .

הקדיש נאמר בציבור ומשולב בהלוויות, אזכרות וקטעי תפילה ולימוד תורה.

כשאנו נפרדים מההופעה של נשמת קרוב/ת משפחתנו בעולם הזה,

מאותה נשמה שהאירה ביופייה, בהליכותיה, באופן המיוחד רק לה,

אזי, מתמעטת גם הופעת השכינה – האלוקות בעולם. שהרי, האדם נברא בצלם אלוקים.

בקדיש, מתפללים האבלים ששם ה' ימשיך לבוא לידי ביטוי, לגדול ולהתקדש למרות מה שקרה.

הציבור מצטרף לתפילה ומחזק את רוחם באמירת 'אמן' בסוף כל משפט.

על פי האמונה היהודית הבאה לידי ביטוי בחזון הנביאים, באחרית הימים כל העמים יכירו בשם ה'

ובאחדות ה' ויהיה שלום בעולם. 

             לכן הקדיש מסתיים באמירה:

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא ( יהא שלום רב מן השמים),

וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן