ברכת הגומל

לעתים אנו מרגישים שזכינו לחיות מחדש. לפעמים אנחנו נזכרים כמה החיים הם שבריריים. לצערנו, יש מסביבנו כל כך הרבה תזכורת לכך, לאפסות האדם ושבריריות החיים. 

דוד המלך עמד כמה פעמים בפני סכנה מוחשית. הוא פנה לה' וביקש - חלץ אותי מן המצר, הושיעני ואני אודה לך ואהלל אותך שהרי כל ייעודי של העולם והאדם הוא לספר ולהודיע לעולם על ה' אחד ושמו אחד - מלך מלכי המלכים שהוא טוב ומטיב. אמנם אנו חשים ושומעים על דברים 'רעים' אולם, על פי האמונה היהודית, זהו רק 'רע' בתפיסה האנושית המוגבלת והצרה שלעולם אולי לא נוכל להבין בהיותנו בני אנוש מוגבלים במקום ובזמן בו אנו חיים.  

ברוך ה' זכינו להינצל. על כך נודה לה' בקרב חברינו ובני משפחתנו.

הנוהג המסורתי הוא להגיע לבית הכנסת בשבת בבוקר ובשלב של הוצאת ספר תורה וקריאת פרשת השבוע עוצרים לרגע ואומרים את ברכת הגומל. 

אפשרות נוספת היא לערוך סעודת הודיה (בבית, במסעדה וכדו) בקרב משפחה וחברים ולספר שם את פרטי האירוע, לומר כמה פסוקים מתהילים, 'נשמת כל חי' (ראו למטה) ולברך ברכת הגומל. 

אפשר לשיר אח"כ 'הללויה לעולם', 'תודה על כל מה שבראת' או 'מודה אני כל בוקר (של עומר אדם). 

האמירה בציבור מפרסמת את חסדי ה' ואף מעודדת את הציבור שמן הסתם יש ביניהם שעומדים או יעמדו בפני אירועים לא פשוטים וכאשר הם שומעים מכלי ראשון על חסד ה' ועל ההצלה, הם מתעודדים. 

ברכת הגומל

המברך אומר:

הַלְלוּ-יָהּ: אוֹדֶה יְהוָה, בְּכָל-לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה (תהילים קי"א).

בָּרוּךְ אַתָּה א-דוני אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

השומעים עונים:

אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה.

נוסח לברכת הגומל בעת שנעשה בשעת הדחק שלא בפני עשרה גברים בני מצווה:

וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת א-דוני לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה א-דוני אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

השומעים עונים:

מִי שֶׁגְּמָלְךָ כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה.

תהילים פרק ק

א  מִזְמוֹר לְתוֹדָה:    הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.

ב  עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה;    בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.

ג  דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים:

הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ  עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.

ד  בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה;    הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.

ה  כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ;  וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

נִשְׁמַת כָּל חַי - נהוג לומר במהלך סעודת הודיה.

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה.

אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.

וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ.

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ, אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ, שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל.

בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, וּלְנַצֵּחַ, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ.

רקע: 

בתלמוד מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל:

ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. (מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'). 

פירוש הברכה

פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.