trichotiliomania טריכוטילומניה

תופעת טריכוטילומניה היא למעשה השם המקצועי בספרות הרפואית לתלישת שיער והבסיס הנפשי שלה בדרך כלל הוא חרדה או דיכאון.

טיפול בטריכוטליומניה טיפול בתלישת שיער, טיפול במשיכת שיערות, טיפול במריטת שיערות:

תלישת שיער מהראש, מהריסים, מהגבות או בכלל מכל מקום בגוף, הוא למעשה ביטוי ללחץ נפשי, מתח וחרדה.

הפרעת טריכוטילומניה דורשת טיפול והבנת הנסיבות אשר מובילות את האדם לביצוע הפרעה התנהגותית זאת של מריטת שיער מהזקן, הגוף, הגבות, הריסים וכיוצא באלו.

מדובר בהפרעה של שליטה בדחפים אשר גוררת את האדם להתנהגות של תלישת שיער וגרימת קרחות הגורמות לא פעם לתחושת חוסר נוחות ובושה תוך כדי ניסיון הסתרה.

אבחנת התסמונת תלישת שיערות טריכוטילומניה:

בכדי לאבחן טריכוטילומניה כהפרעת חרדה ולא כאפיזודה חולפת או הפרעה אחרת בעלת מאפיינים דומים, יש לקחת בחשבון כי יש היענות על ארבעת המאפיינים הבאים:

-חוסר יכולת של האדם להתנגד לדחפים לתלוש שיער והיווצרות אזורים של חוסר שיער.

-תחושת מתח גוברת טרם תלישת השיער.

-תחושת הקלה לאחר התלישה.

-אין תולדות של דלקת עור ותלישת השערות אינה נגרמת עקב מחשבות שווא או הזיות.

שכיחות הטריכוטילומניה עדיין אינה ידועה. משערים, יחד עם זאת, שהיא שכיחה למדיי.

ראשיתה של הטריכוטילומניה הוא בדרך כלל בילדות, לרוב בגילאים 4-17. היא שכיחה פי 7 בילדים בהשוואה למבוגרים, שכיחה יותר בקרב נשים, שכיחה יותר בבנים יחידים ובאחים הבוגרים.

אולם אצל כרבע מהילדים הסובלים טריכוטילומניה דווח על קרובי משפחה עם אותה בעיה.

חמדן אלן טוענת, טריכוטילומניה תלישת שיער היא הפרעה כפייתית, בגלל הדמיון בתסמיני שתי ההפרעות והשכיחות הגבוהה של הפרעות כפייתיות בקרובים מדרגה ראשונה של חולה טריכוטילומניה.

יעילות התרופות נוגדות כפייתיות בחולי טריכוטילומניה תומכת גם היא בהשערה זו.

אולם, השכיחות הגבוהה של טריכוטילומניה בנשים לעומת גברים אינה אופיינית כלל להפרעות טורדניות כפייתיות, המופיעות ביחס שווה בגברים ונשים.

בנוסף, קיימים מספר הבדלים מהותיים בין טריכוטילומניה להפרעות כפייתיות.

תאוריות התנהגותיות המנסות להסביר את התפתחות טריכוטילומניה מתייחסות להפרעה זו כאל הרגל או שיטה להפגת המתח, בדומה למציצת אצבע וכסיסת ציפורניים.

גורמים המעוררים הפרעה זו כוללים מצבי לחץ ברבע מהמקרים, פחד מנטישה, אובדן אובייקט אהוב, יחסי הורים בלתי תקינים, לידת אח צעיר וניצול מיני.

תלישת שיער אצל בנים, תלישת שיער אצל נשים, תלישת שיער בראש, בריסים, בגבות או בזקן:

תלישת השערות נעשית על פי תבניות וטקסים סגוליים.

לרוב, מבוצעת התלישה בזמן פעילות ישיבה, כגון צפייה בטלוויזיה, קריאה, תוך כדי שיחת טלפון, שכיבה מיטה, נהיגה ואפילו בעת כתיבה.

תלישת השערות מבוצעת בשתי הידיים בשכיחות שווה, בניגוד להשערה לפיה רוב החולים יתלשו שערות ביד השולטנית.

ייתכן שתלישת שערות ביד הלא שלטונית מתרחשת בעת שהיד השנייה עוסקת בפעילות אחרת, כמו כתיבה, דבר המצביע על חוסר מודעות להתנהגות התלישה.

לאחר התלישה עלול החולה להכניס שיער לפיו ואף לאכול אותו (trichophagy).

מעט חולים מדווחים על כאב בעת התלישה, ובשכיחות גבוהה על נימלול וגרד באזורי התלישה.

מקצת החולים טוענים, שהטריכוטילומניה נגרמת עקב תחושת גרד קשה.

מחקרים הראו כי לחולה טריכוטילומניה כ-10 עד 20 אירועי תלישת שיער בשבוע בממוצע.

החולה עושה מאמץ רב להסתיר את חוסר השיער הנוצר ואף משנה את התסרוקת לשם כך.

חשוב לציין כי תלישת השערות ומריטת השיער למעשה הנה אקט אשר משחרר את תחושת הלחץ והחרדה של המטופל, ולכן קשה להשתחרר מהרגלים אלו, כיוון שתלישת שיער או משיכת השיער מובילים להקלה כביכול מהמתח.

יש לעתים והנושא הופך לקושי משמעותי בשל הנזק הנראה אשר נוצר לאדם הסובל מטריכוטילומניה, הכוונה להתקרחויות של האדם הסובל מקושי זה של תלישת שיערות, ריסים, גבות, זקן ועוד.

טיפול תלישת שיער טריכוטילומניה:

מי מכם הקורא את דבריי כעת ואולי מעט נבהל בשל השם המאיים או תופעת הסימפטומים, אני רוצה לשחרר קריאת הרגעה ולעדכן כי הטיפול בהפרעה הנו, טיפול בתלישת שיער.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי קצר מועד אשר יש לציין כי הנו אפקטיבי ביותר וכי ניתן להתגבר על הסימפטומים או לפחות להחלישם במהירות.

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית המסווגת בקבוצת ההפרעות הקשורות לשליטה בדחפים.

המאפיין של הפרעה זו הוא חוסר היכולת להתגבר על הדחף למרוט את השיער.

בעקבות תלישה של השיער נוצרים איים גדולים והולכים של אזורים חסרי שיער, ובמיוחד באזור הקרקפת. אזורים אחרים אופייניים הם גבות, ריסים וזקן.

אזורים שכיחים פחות הם שיער החזה והבושת.

תלישת השיער מלווה לעתים טקס של שזירת השיער או של לעיסתו.

הטיפול בטריכוטילומניה מתאים לסובלים מההפרעה של תלישת שיערות.

בעלי הרצון והמוטיבציה לשנות את ההתנהגות של תלישת השיער.

בנוסף ככל שמתבהרת הבנתי לגבי הטיפולים, בעיקר בנשים הסובלות מהפרעת הטריכוטילומניה, אני יכול להצביע על כך שקיים קושי בין הסובל מהפרעה לבין אחד ההורים.

אוסיף ואומר שלעיתים נתקל בקושי בעיקר מול אמא - בת אשר בסיסו פתולוגי.

תופעת תלישת שיער- טריכוטילומניה הנה הפרעה המוכרת בספרות המקצועית:

יש להבין כי ניתן לטפל בטריכוטילומניה (תלישת שיער בגבות, תלישת שיערות מהראש, תלישת שיער הגוף) ע"י טיפול ממוקד המתמקד בהקניית כלים חילופיים לאדם הסובל מטריכוטילומניה ופציעה עצמית של עור הפנים, תופעה אשר מחקה את תופעת תלישת שיער, ופועלת באותו מנגנון.

אך בהקשר הזה אדם אשר פוצע את עצמו באם הפציעה העצמית היא בפנים או פציעה עצמית בגוף באמתלה כי הינו מפוצץ פצעים או "שחורים" או מוציא שערות מתחת לעור.

ניתן לסייע ע"י טיפול בהקלה על הסימפטומים ולסייע רבות לאדם הסובל מתלישת שיער או פגיעות עצמיות בעור ופציעות עצמיות בעור חוזרות ונשנות.

בנוסף הגורם המעכב את הטיפול, לצערי, הוא רגשי בושה של המטופל הסובל מטריכוטילומניה.

תלישת שיער ופציעה עצמית הינם צעד לא פשוט, אולם צעד אשר יכול להקל מאוד על התחושות הקשות ולסייע רבות.

התוצאות לרוב טובות ביותר ואף ניתן להגיע אליהם בזמן קצר.

אשמח לשוחח, בהצלחה,

ברק סבר- טיפול בטריכוטילומניה ותלישת שיער