דיכאון אצל ילדים - הפרעת דיכאון ילדים ומתבגרים

על פי נתונים מחקריים עדכניים נמצא כי מעל לחמישה אחוז מהילדים והמתבגרים יסבלו בשלב זה או אחר מדיכאון, רובם לא יקבלו את המענה הראוי, דבר העלול להסלים את התופעה ואף לגבות מחיר כבד יותר בעתיד.

מדוע אין מספיק מודעות לתופעה? איך זה שבעולם שבו רבים מההורים ערים כל כך לילדיהם, דואגים לסיפוק הצרכים הפיזיים והרגשיים ומעורים בחיי הילד הרבה יותר מבעבר שוררת חוסר מודעות רבה כל כך לנושא או לחלופין החמצה של ההורים והמורים בהקשר של איתור הדיכאון?

לדעתי הסיבה נעוצה בהבדלים בין נראות הדיכאון אצל ילדים לעומת התבנית הקיימת אצלנו בהקשר של דיכאון אצל האדם הבוגר.

דיכאון יאופיין בדרך כלל כירידה במצב הרוח, תחושה של ייאוש וחוסר אונים, אובדן הנאה, הפרעות שינה לצד הפרעות אכילה, דימוי עצמי נמוך ותחושות אשמה. יש לציין כי על מנת לבסס אבחנה, על התופעות להתרחש מעל לשבועיים וללא גורם חיצוני אובייקטיבי משמעותי כגון גירושים, אובדן אדם משמעותי, וגורמים קיצוניים נוספים.

אצל ילדים, בשונה ממבוגרים, דיכאון עלול להסתתר תחת מעטה של הפרעות התנהגות, לדוגמא התפרצויות זעם או התנהגות מרדנית ומוחצנת לצד חוסר שקט פסיכומוטורי. לעיתים הילד או הנער המתבגר מתקשים לשבת בשיעור לאורך זמן, קיימת תזזיתיות יתר ואי שקט שלעיתים מאופיין כהפרעת קשב וריכוז, אבחנה אשר עלולה על ידי קבלת טיפול תרופתי להחמיר את הפרעת הדיכאון. ילד אשר סובל מדיכאון יהפוך להיות "בעל פתיל קצר", עצבני ולא נינוח, ייגרר לאלימות או ווכחנות הן עם הוריו ומוריו והן עם חבריו וקבוצת השווים. הפרעות התנהגות אלו לצד השינויים וחוסר השקט יהוו ביטוי לחוסר היכולת של הילד או הנער להתנהל בשגרת חייו כתוצאה מהדיכאון הסמוי. סימפטומים אלו יהוו אינדיקציה להימצאות הקושי, יחד עם מאפיינים נוספים עליהם אפרט בהמשך.

דיכאון עלול להתבטא בסימפטומים גופניים למשל. הילדים יתלונן על כאבים פיסיים שונים, לרבות כאבי בטן או כאבי ראש, תחושה של עייפות רבה. פעמים רבות הילד לא מסוגל לתאר את כאבו הנפשי והרגשי ויבטא זאת על ידי כאבים פיזיים פסיכוסומטיים.

פעמים רבות הדיכאון עלול להתבטא בהתנגדות והימנעות מהליכה לבית הספר, או היעדרויות רבות לאורך זמן ללא כל סיבה כמו מחלה או בעיה חברתית. ירידה משמעותית ופתאומית בהישגים לימודיים גם היא מהווה נורה אדומה.

אצל מתבגרים בעיקר, נראה הימנעות מפעילות חברתית, חוסר עניין ושינה מרובה, כמו כן ישנה נטייה להתמכרויות על מנת "לברוח" מהתחושות הקשות המלוות את הפרעת הדיכאון.

מאפיין נוסף המהווה נורה אדומה הנו דיבורים או מחשבות אובדניות. בקרב ילדים ונוער אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה במקרי האובדנות במקביל לירידה בגילאים בהם זה מתרחש.

על מנת לעזור לילדים ונוער בהתמודדות עם דיכאון יש לנהוג במספר אופנים:

גלו אמפטיה למצבו של הילד. ילדכם לא "ממציא" ולא בחר בדיכאון. גלו הבנה ואל תאשימו. לצד זה שאלו שאלות כנות וישירות "האם אתה מרגיש עצב? האם אתה בוכה הרבה לאחרונה? מה אתה מרגיש שמפריע לך? האם אתה מרגיש אהוב? איך התיאבון והשינה שלך לאחרונה?"

במקביל, עודדו את ילדכם לחזור לשגרה. אין מבורך וטוב יותר מחזרה לשגרה, בעיקר לסביבת הלימודים ובית הספר. במידה והדבר קשה עשו זאת בהתאמה ובהדרגה ובנו תכנית פעולה אל מול צוות בית הספר.

היעזרו בגורם טיפולי מקצועי הן עבור ילדכם והן עבורכם. אחד הרגעים הקשים ביותר עבור ההורה הוא ההכרה כי ילדו נמצא במצוקה נפשית, ההכרה בכך פוגעת ומעלה תחושת אשם בעצם מהות ההורות וגורמת לתחושת תסכול אדירה. עם זאת, טיפול מקצועי לרב מהווה פלטפורמה לכם ולילדכם להתגבר על התחושות הקשות ולהביא לצמיחה אישית ומשפחתית.

לסיכום: הפרעת דיכאון בקרב ילדים ונוער נראית ומרגישה לעיתים באופן שונה מאשר אצל מבוגרים, כמו כן חוסר המודעות ולחלופין אי הרצון להכיר בקושי של ההורים לצד חוסר יכולת הילד לבטא את עולמו הרגשי במילים מביאים קושי באבחנה של הדיכאון, אשר ללא טיפול ומענה הולם עלול להחריף ולהכתיב את עתידו של הילד. שימת דגש על מודעות שיח כנה וטיפול הולם משפרים ומיטיבים את מהלך ההפרעה הנפשית ומביאים לתוצאות טובות.

דיכאון אצל ילדים ונוער טיפול והתמודדות קליניקה 039524994