Mindfulness and perfectionism in highly intelligent pupils

עבודה זו מתארת מחקר הנעשה במסגרת קורס מחקר ועשיה חברתית, בשיתוף עם מרכז "אופק" למחוננים בירושלים, במטרה לבחון האם התערבות מבוססת מיינדפולנס בקרב תלמידים מחוננים תתרום להפחתת הפרפקציוניזם השלילי.

מחוננים גדלים עם ציפיות גבוהות מהסביבה ומעצמם, ומראים רמות גבוהות של פרפקציוניזם. בעוד הצד הנורמטיבי של הפרפקציוניזם מעיד על שאפתנות חיובית ומוטיבציה גבוהה, פרפקציוניזם נוירוטי, המלווה בשיפוטיות עצמית גבוהה ופחד מכישלון, מקושר לרמות עקה גבוהות, דכאון, חרדה וקשיים נוספים. מתוך כך, ובשיתוף הרצון של בית הספר לספק מענה לצרכים הרגשיים של התלמידים, קיימנו בבית הספר סדנת מיינדפולנס של ארבעה מפגשים בכיתת לימוד של חטיבת הביניים. התלמידים מילאו שאלוני מיינדפולנס, פרפקציוניזם ושביעות רצון מבית הספר לפני ואחרי הניסוי, בקבוצת המחקר ובקבוצת ביקורת של תלמידים נוספים בני אותו גיל.

מגבלות המחקר צמצמו מאוד את מספר הנבדקים, ולא נראה אפקט משמעותי מהסתכלות תיאורית על הנתונים. העלנו מספר השערות מדוע לא נצפה אפקט, ביניהן רמת הביקורתיות של התלמידים שייתכן והפחיתה את יעילות התרגול, רמת הגמישות של מדד הפרפקציוניזם, והשאלה האם ייתכן שתרגול מיינדפולנס עלול גם להעלות את רמות העוררות והחרדה. לסיכום, העלנו מספר אפשרויות למחקרי המשך.