יוסף ואחיו


hitvadut09-2019 --PODCAST -----SOUNDCLOUD

https://soundcloud.com/user-676135161-989317231/hitvadut09-2019

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/simon2-1.htm

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא---- מגג גבוה לבור עמוק

בקצרה:

זהו סיפור של עליות ומורדות וכמוכן סיפור של השתנות .....

1- הבן האהוב של האישה המועדפת והאהובה (בן 17) ,בעל חלומות גדולה , מעורר קינאה וכעס בעשרת איחיו המרגישים מופלים ממנו ביחסו של אביהם --יעקוב . חלומות , "הלשנה" של יוסף על אחיו לפני יעקב

2- עשרת האחים (האח בנימין הבן של רחל נשאר אצל אביו )האחים זורקים את יוסף לבור אחרי שהפשיטו אותו מכותנת הפסים הם יושבים לאכול ,עוברת שירת סוחרים מעלים אותו מהבור ומוכרים אותו לעבד (20 שקל כסף ,התכנונון המקורי היה להרוג אותו ) את הכותונת המגואלת בדם מביאים ליעקוב.

3- יוסף נמכר לפוטיפר (בן 18) מצליח מאד בתור מנהל משק הבית האישה רוצה שישכב איתה ,הוא מסרב משאיר בגד אצלה כשיוצא,היא מאשימה אותו שאנס אותה ,יוסף מושלך שוב לבור לבית הסוהר של עובדי המשרות הרמות בממלכה של פרעה.

4- בבית הסוהר שוב מצליח ומתמנה למנהל הענינים שם ...בצוק העיתים שר המשקים ושר האופים הנמצאים אסורים בבית הסוהר פונים איליו שיפרש את החלומות שלהם והוא מדייק בפרוש שתואם את המעשה שקורה להם -האחד חוזר לתפקידו הרם והשני מוצא להורג.

5- עובורת שנים והנה פרעה חולם שני חלומות שהחרטומים אינם מצליחים לפרש לפתרון מעשי. שר המשקים נזכר בעלם העברי שפרש לו אז את חלומו ומזכיר את האירוע לפני פרעה .יוסף מועלה מהבור (בית הסוהר) ומפרש לפרעה את חלומותיו ונוסף מוסיף הצעה מעשית של הערכות לוגיסטית לקידום פני הרעה ..פרעה מתלהב וממנה את יוסף למשנה למלך למשביר הכללי של הממלכה .יוסף כעת אדם חשוב

הנשוי לאישה מהמעמד הגבוה נולדים לו שני בנים והגיל שלו סביב 30 ......

6 - הרעב כבד בארץ כנען יעקב שולח את בניו לשבור שבר אצל המשביר במצריים .בבואם יוסף -"המשביר" מזהה את האחים הם אינם מזהים אותו ורואים לפניהם איש רם מעלה כמעט בדרגה של פרעה

משתחווים לפניו (חלום יוסף) והוא מתיחס אילהם בצורה קשה ומאשים אותם שהם מרגלים חוקר אותם כמה אחים הם ואם אביהם עדיין חי וכמו חן שואל על אחיו מצד אימו שנשאר אצל אביו והם מתארים

את המצב המשפחתי... כאשר שולח אותם חזרה הוא מתרה בהם שאם ירצו לחזור שוב ולשבור שבר הם חיבים להביא את האח הקטן . (יוסף והמפגש עם האחים זהוא סיפור מדהים של חוכמה ורגישות אנושית בכדי להביא לפיוס כאב עצום של בעל שררה וכח -יוסף )

7- הפעם השנייה שהאחים יורדים מצריים היא בעיכוב ובמצוקה גדולה מאד מפני שהאב הזקן רואה את יצרי אהבת חייו נעלמים אל מותם ---יוסף ועכשיו יתכן בנימין ....האחים מגיעים בחשש גדול מאד לשלום אביהם ולמעללים של ה"משביר" הנוקשה שיודע עליהם יותר ממה שסיפרו לו ....יוסף החכם והנבון מארגן את אירוע ההתגלות שלו לפני אחיו כמלאכת מחשבת ....ומזמן את כל בית אביו לרדת מצרימה באישור של פרעה שנותן את ארץ גושן.

============================================================================================================

מב

"לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה. לז וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ. לח וַיֹּאמֶר, לֹא-יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: כִּי-אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן, שְׁאוֹלָה.




בכדי להבין את הדמות של יוסף צריך לדעתי להתבונן בצורה מעמיקה ב "סצינה " שבה יוסף מתוודע לאחיו .... כמו שאני רואה את יוסף מיד לאחר שהוא מתמנה ל"משביר" על ידי פרעה..... אחת המטרות שהוא מציב לפניו היא להביא את כל בית יעקב למצריים להביא את כל המשפחות כיחידה אחת אורגנית המשמרת את כבוד יעקב ואת אחדות המשפחה כיחידה אחת .

1- איך יעשה זאת מול 10 האחים שתכננו להרוג אותו ,שזרקו אותו ערום לבור, שמכרו אותו כעבד ב20 שקל כסף, שהציגו את כותונת הפסים מגואלת בדם לאביהם כדי שיאמין שיוסף מת ?

2- אם היה רוצה לנקום אין דבר שיעצור אותו במעמד בו הוא נמצא יכול היה לקחת את10 האחים לשחוט אותם לזרוק אותם לאיזה בור ואף אחד לא היה טוען דבר נגדו. יוסף אינו מחפש נקמה ...הוא בכמה רמות מעל הכאב האישי שלו ...יוסף מחפש את הדרך הטובה להגשים את המטרה שלו להציל את בית אביו !!!!!!!

3- איך יעשה זאת מול 10 האחים והסיטואציה האנושית הבעיתית מולה הוא ניצב ? מה הדגש אותו יש לשים בפעולה מולם ?

4- הפתרון הוא פשוט אך קשה לישום ...... עליו לפעול כך שכל פעולה שהאחים יעשו תהיה מכוונת אל אמת וכנות ,אמת כלפי הסובבים אותם ואמת כלפי עצמם... רק כאשר כל האחים יהיו כנים במעשייהם ואמיתים בפעולתם ניתן יהיה להביא את כל בית יעקב כיחידה אחת למצרים וכך בעצם להציל את כל המשפחה הזאת מכליה .

5- כעת נסתכל במסופר.....

מב

"וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה. ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל. ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ. ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף--אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם. י וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ, לִשְׁבָּר-אֹכֶל. יא כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים. יב וַיֹּאמֶר, אֲלֵהֶם: לֹא, כִּי-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. יג וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ. יד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יוֹסֵף: הוּא, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר--מְרַגְּלִים אַתֶּם. "

--

טו בְּזֹאת, תִּבָּחֵנוּ: חֵי פַרְעֹה אִם-תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם-בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה. טזשִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד, וְיִקַּח אֶת-אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם; וְאִם-לֹא--חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם. יז וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. יח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ; אֶת-הָאֱלֹהִים, אֲנִי יָרֵא. יטאִם-כֵּנִים אַתֶּם--אֲחִיכֶם אֶחָד, יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם; וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ, שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם. כ וְאֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן. כא וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת. כב וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם-דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ. "-----

כג וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף: כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם. כד וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ; -----


"וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם, וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. כה וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת-כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל-שַׂקּוֹ, וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ לָהֶם, כֵּן. כו וַיִּשְׂאוּ אֶת-שִׁבְרָם, עַל-חֲמֹרֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ, מִשָּׁם. כז וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת-שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ--בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא, אֶת-כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה-הוּא, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. כח וַיֹּאמֶר אֶל-אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי; וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר, מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ. "

----

כט וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אַרְצָה כְּנָעַן; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת כָּל-הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר. ל דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, אִתָּנוּ--קָשׁוֹת; וַיִּתֵּן אֹתָנוּ, כִּמְרַגְּלִים אֶת-הָאָרֶץ. לא וַנֹּאמֶר אֵלָיו, כֵּנִים אֲנָחְנוּ: לֹא הָיִינוּ, מְרַגְּלִים. לב שְׁנֵים-עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים, בְּנֵי אָבִינוּ; הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת-אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. לג וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ, הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, בְּזֹאת אֵדַע, כִּי כֵנִים אַתֶּם: אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת-רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ. לד וְהָבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֵלַי, וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֶת-אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ. לה וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם--וַיִּירָאוּ. "--------


לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה. לז וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ. לח וַיֹּאמֶר, לֹא-יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: כִּי-אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן, שְׁאוֹלָה.