רלוונטיות להיום
רקע הלכתי:
גדול הפוסקים שעסק בעניין הוא הרמב"ם. בספרו 'היד החזקה' הרמב"ם פוסק את חובת תהליך בנין עם ישראל בארצו, ומרחיב בחיוב הקמת הסנהדרין ותפקידיה עם שיבתנו לארצנו.
משנה תורה לרמב"ם · ספר שופטים · הלכות מלכים ומלחמות · פרק ראשון:
הלכה א - שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.
הלכה ב - מינוי מלך קודם למלחמת עמלק שנאמר אותי שלח ה' למשחך למלך עתה לך והכיתה את עמלק והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית שנאמר ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וגו' מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב"ה כששאלו מלך משמואל לפי ששאלו בתרעומת ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו וגו'.
הלכה ג- אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.
משנה תורה לרמב"ם · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם
יש בכללן שלושים מצות: עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) למנות שופטים. (ב) שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט. (ג) לנטות אחרי רבים אם נחלקו השופטים. (ד) שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד, עד שיהיו יתר שנים. (ה) שלא ילמד חובה, מי שלמד זכות בדיני נפשות. (ו) להרוג בסקילה. (ז) להרוג בשריפה. (ח) להרוג בסיף. (ט) להרוג בחנק. (י) לתלות. (יא) לקבור הנהרג ביום הריגתו. (יב) שלא תלין נבלתו. (יג) שלא להחיות מכשף. (יד) להלקות לרשע. (טו) שלא יוסיף בהכיית הלוקה. (טז) שלא להרוג נקי באוּמדן הדעת. (יז) שלא לענוש אנוּס. (יח) שלא לחוס על הורג חבֵרו או חובל בו. (יט) שלא לרחם את הדל בדין. (כ) שלא להדר גדול בדין. (כא) שלא להטות הדין על בעל עבירות אף על פי שהוא חוטא. (כב) שלא לעוֵל משפט. (כג) שלא להטות משפט גר יתום. (כד) לשפוט בצדק. (כה) שלא לירא בדין מאיש זרוע. (כו) שלא ליקח שוחד. (כז) שלא לישא שמע שוא. (כח) שלא לקלל הדיינין. (כט) שלא לקלל הנשיא. (ל) שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.