בעבודתי כחבר סגל בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הנחתי 16 סטודנטים במחקר לתואר שני (.M.Sc) ועשרה סטודנטים במחקר לתואר דוקטורט (.Ph.D).
אני גאה במיוחד בסטודנטים שאותם הנחתי עד לקבלת התואר הנכסף, שכולם ממלאים תפקידים חשובים במערכת החינוך, כגון במשרד החינוך, מכללות לחינוך ובתי ספר.
רשימת הדוקטורנטים
1. פנינה מסיקה (2009), טיפוח חשיבה המצאתית של תלמידים בפתרון בעיות: היבטים קוגניטיביים ואפקטיביים.
2. אמאל אבו-סעד (2009), חקר הוראת נושאים בתורשה וגנטיקה בהקשר של תופעת נישואי קרובים ומחלות גנטיות בחברה הבדואית (הנחייה משותפת עם ראובן חיות ואילנה שוהם-ורדי).
3. אהרון שחר (2014), טיפוח הכוונה עצמית בלמידה סביב פרויקטים בטכנולוגיה.
4. Michael Hacker(2014), Key engineering and technology concepts and skills for the general education of all high school students in the united states: a comparison of perceptions of academic engineering educators and high school classroom technology teachers.
5. חאלד אסעד (2015), הוראת נושא מדעי טכנולוגי עתיר ידע לתלמידי חטיבת הביניים: המקרה של עיבוד תמונה במחשב.
6. דוד אלברט (2015), טיפוח הכוונה עצמית בלמידה בתהליכי פתרון בעיות ואיתור תקלות אצל מומחים בתעשייה.
7. לריסה שכמן (2016), חשיבה מסדר גבוה בלימודי פיזיקה: פיתוח טקסונומיה של פתרון בעיות ויישומה לחקר הישגי התלמידים ודפוסי ההוראה של המורים.
8. אסמעיל סלמאן (2018), לימוד עקרונות תכנות מונחה עצמים בסביבה ויזואלית, אינטראקטיבית, תלת ממדית בחטיבת הביניים: היבטים קוגניטיביים ואפקטיביים.
9. נאיף עווד (2018), קול גלים ותקשורת: חקר ההישגים והמוטיבציה של תלמידים בלימוד תכנית המשלבת נושאים במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בסביבה מתוקשבת.
10. משה פישר (2019), בחינת השפעת למידה באמצעות 'דף תלמוד פיזיקלי' על ההבנה, מיומנויות הטיעון והוראה דיאלוגית בשיעורי הפיזיקה (הנחייה משותפת עם חיים אישך).
רשימת המסטרנטים
1. מיכל כהן בונר (1994), הקניית מודעות לצרכנות ושימוש נכון ובטיחותי בכלים, במסגרת פרויקט טכנולוגי (הנחייה בטכניון בשותפות עם אלי אייזנברג).
2. ירון דופלט (1998), למידה וחשיבה יצירתית בפרויקטים במדע וטכנולוגיה (הנחייה בטכניון בשותפות עם שלמה וקס).
4. נאיף עוואד (2008), חקר למידה מבוססת פרויקטים במדעי המחשב בבתי ספר תיכון.
5. אהרון שחר (2008), תהליכי למידה בפרויקט טכנולוגי.
6. חאלד אסעד (2010), הוראת עקרונות עיבוד תמונה במחשב בחטיבת הביניים, היבטים קוגניטיביים ואפקטיביים.
7. ילנה פורטנוב (2011), חקר עמדות התלמידים אודות הלמידה בבית הספר והגורמים המשפיעים על הצלחתם לאור תיאוריית הפעילות.
8. שני ברזי (2011), למידה מחוץ לבית הספר – תלמידי טכנולוגיה מבקרים בתעשייה.
9. אחמד אבו דחל (2012), פיתוח חשיבה מסדר גבוהה בלימוד יסודות במערכות ספרתיות.
10. יעל אוריין (2013), בחינת מידת השינוי בידע, בעמדות ובהתנהגות של תלמידי כיתה ה' ביחס לנושא "מזון ותזונה" בעקבות הוראת הנושא במסגרת שיעורי מדע וטכנולוגיה.
11. מועין מסארווה (2014), שילוב פרויקטים בהוראת אלקטרוניקה ומחשבים: השלכות על הישגים לימודיים ומוטיבציה.
12. צבי אזיה (2015), מורי מדעים ומתמטיקה לומדים בסדנא לרובוטיקה: הישגים וקשיים.
13. אירנה ליברמן (2015), חקר לימוד שפת VHDL על ידי סטודנטים בהנדסת מכונות והנדסת אלקטרוניקה: היבטים של הכוונה עצמית בלמידה.
14. מוחמד אסאל (2016), חקר לימוד עקרונות בקינמטיקה במסגרת לימודי רובוטיקה בחטיבת הביניים: היבטים קוגניטיביים ואפקטיביים.
15. נדין ניג'ם (2018), לימוד הנושא גנטיקה בסביבה מתוקשבת בתיכון: חקר ההישגים והמוטיבציה של התלמידים.
16. רות סעדון-לקס (2019), למידת הנושא חלל ולוויינים בחטיבת הביניים דרך פעילות מדעית בסביבה מתוקשבת: חקר ההישגים והמוטיבציה של התלמידים.