ניצני עתידים

בשנת1999 נוסדה תכנית "עתידים" שמטרתה לקדם תלמידים מוכשרים מהפריפריה ללימודי מדעים והנדסה באוניברסיטאות, במסגר העתודה האקדמית. התכנית העניקה לבוגרי בתי תיכוניים בפריפריה תמיכה לימודית וכלכלית כגון קורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי, מכינות קדם-אקדמיות ומלגות קיום. בשנים 2000-2003 סייעה התכנית ל- 850 בוגרי בתי ספר תיכוניים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתוכם 340 בטכניון, 175 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 70 באוניברסיטת תל אביב והשאר באוניברסיטאות ומכללות אחרות

בשנה"ל 2003 החלה לפעול תכנית "ניצני עתידים" (קדם עתידים) שמטרותיה היו להרחיב את מעגל התלמידים מהפריפריה הלומדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ברמה גבוהה (5 יח"ל לבגרות) ולהטמיע בקרב התלמידים את השאיפה למצוינות, באמצעות תגבור לימודי והעשרה מדעית . התכנית הופעלה תחילה בקבוצת חלוץ של 5 בתי ספר מבאר שבע ומהסביבה ו- 2 בתי ספר מאזור הצפון, בתמיכת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תכנית עתידים, קרן סאקט"א-רש"י והאגודה לקידום החינוך.

מנהל התכנית: מיכאל ועקנין, האגודה לקידום החינוך.

ליווי אקדמי: פרופ' מרדכי פרל וד"ר משה ברק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ליווי מתוכנית עתידים: אל"מ איציק תורג'מן, ראש מנהלת עתידים ורס"ן רנית רון, ראש מדור קדם עתידים.

ליווי מקרן סאקט"א-רש"י: נינה שלום, מנהלת תחום החינוך.

לסיכום, תכנית ניצני עתידים מהווה דוגמה מוצלחת לשיפור החינוך על ידי שיתוף פעולה בין האקדמיה, רשת חינוך ובית הספר.

בספרות ישנה הסכמה כי הכנסת שינוי חינוכי צריכה להתבצע בגישות "מלמעלה למטה" (Top down) ו- "מלמטה למעלה" (Bottom up) גם יחד. מצד אחד, גוף מנוסה, כגון מחלקה לחינוך מדעי באוניברסיטה, מציע לבית הספר חזון ותכנית פעולה, הנשענת על קונספציה חינוכית מוגדרת היטב. מצד שני, הנהלת בית הספר וצוות המורים שותפים מלאים לעיצוב התכנית והתאמתה לקונטקסט הספציפי של בית הספר, אוכלוסיית התלמידים שהוא משרת ומאפייני הצוות החינוכי.