המקרה המשונה של החתול - בשפת הסימנים/פרופ' עירית מאיר ז"ל ופרופ' וונדי סנדלר

TheMarker

10.10.2016

רותי לוי 

לפני שנים רבות ניצת ויכוח: מיהו העם הראשון שנוצר עלי אדמות.

המלך המצרי פסמטיכוס הראשון היה נחוש להוכיח כי המצרים הם הגזע העתיק ביותר, אבל כיוון שלא הצליח להתחקות אחר האדם הראשון בכוחות עצמו, הוא הורה לקחת שני תינוקות בני יומם ולהעביר אותם לצריף בודד.

הוראותיו היו מפורשות: יש לתת לתינוקות כל מה שנדרש כדי שיגדלו בריאים, אבל אסור בשום אופן לדבר עמם, באף שפה.

פסמטיכוס רצה לשמוע אילו מלים יאמרו הילדים בכוחות עצמם - אם אלה יהיו מלים במצרית, זאת תהיה הוכחה ניצחת לכך שהעם המצרי הוא ערש ההיסטוריה האנושית. למרבה הצער, בגיל שנתיים הילדים הגו את המלה "Bekos ,"שפירושה לחם בפריגית, השפה המדוברת באנטוליה (חלקה האסייתי של טורקיה). המצרים נאלצו להודות כי הפריגים היו פה לפניהם. המקרה הזה, שמובא בספר "היסטוריות" של הרודוטוס, הוא כנראה התיעוד הראשון למה שמכנים הבלשנים כיום "הניסוי האסור". הכוונה למצב שבו קבוצת ילדים גדלה יחד, בלא שום חשיפה לשפה, בתנאי מעבדה, ויוצרת שפה משל עצמה ככורח המציאות, כדי לתקשר. זוהי הדרך האולטימטיבית לגלות כיצד שפות נוצרות. אבל מכיוון שאיש לא יעלה בדעתו להוציא אל הפועל ניסוי כזה, הבלשנים יכולים רק לקוות שאם הוא מתרחש היכן שהוא בצורה טבעית, הם יהיו שם מספיק מוקדם כדי לצפות בו מן הצד. פרופ' ונדי סנדלר ופרופ' עירית מאיר, מאוניברסיטת חיפה, מצאו בדיוק מקום כזה, ויותר מפעם אחת. מדובר בשפות הסימנים של שתי קהילות כפר בישראל: אל־סייד וכפר קאסם. אל-סייד הוא שבט בדואי המתגורר בכפר בנגב, שבו שיעור החירשים הוא הגבוה בעולם - כ-130 חירשים מתוך 4.000 תושבים. הסיבה לכך היא מבנה גנטי מסוים שקיים בקרב חברי הקהילה, ומתפשט בתוכה בשל נישואי קרובים. שפות סימנים של קהילות כפר נוצרות בקהילות שבהן יש שיעור גבוה יחסית של חירשות מולדת. הן נוצרות מתוך הצורך של בני משפחה חירשים ושומעים, לתקשר אלה עם אלה. לרוב, הן מתפתחות באופן ספונטני, כמעט בלא מגע עם שפות סימנים אחרות, משום שהקהילות האלה בדרך כלל מבודדות יחסית מבחינה חברתית, והחירשים בהן לא נחשפים למערכת החינוך של חירשים הקיימת במדינה בילדותם. "מכל שפות העולם", אומרת מאיר, "השפות האלה הן המקרה 'הנקי' ביותר של התפתחות שפה יש מאין". ומפה נובע העניין הרב שמגלים בהן בלשנים....