ערב השקת אתר שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך

8.2.21

טלי אילני: כרגע יש אפשרות בסרגל התחתון לכתוביות.

אופירה מתחילה לתמלל.

משת': רואים את הכיתוב למטה, בלי שלחצתי על שום דבר.

טלי אילני: אתה יכול ללחוץ על סיסי וזה יפסיק. אופירה תתחיל באופן רשמי לתמלל בשעה 8, אך האפשרות כבר קיימת. אוציא גם הודעה על כך. מיד נתחיל.

יש עוד מישהו מהמרצים שלא קיבל קו-הוסט? דורון כאן? וונדי נתתי לך, זה בסדר. ליד השם שלך ברשימת המשתתפים, מופיע קו-הוסט ליד שמך. בכל מקרה, כל מי שרוצה, זה בסדר, וונדי, אנו דואגים לזה, יש לך האפשרות לשייר. אנו משאירים זאת כך. הכל בסדר.

הינדי שטרן: נתחיל? את רוצה להסביר על הבלו?

טלי אילני: הינדי, הכל בידייך.

הינדי שטרן: ערב טוב לכולם, אנו שמחים לפתוח ערב חגיגי זה המציין פתיחת האתר לשפת סימנים ישראלי במערכת החינוך. אתר זה הוא ציון דרך משמעותי מבחינתנו, ומציין את מקומה של שפת הסימנים במערכת החינוך בישראל של כו"ח. הנוכחות של שס"י בישראל הולכת ומתעצמת, ומוצאת ביטויה באופנים שונים אותם נביא אליכם הערב.

אנו שמחים לראות את נוכחותם הרבה של הצוותים העובדים עם חירשים וכבדי שמיעה, ואת הנציגים הרבים מקהילת החירשים. אנו שמחים לראות את הנציגים שעבדו בעבר עם תלמידים כו"ח ועסקו בעיצוב דמותם ובחינוכם.

נפתח בדברי ברכה של מנהלת האגף לחינוך מיוחד.

רחלי אברמזון: תודה רבה שהזמנתם אותי למעמד מרגש זה. נאמר תודה רבה לעשייה שמביאה לערב זה, להשקת אתר שפת הסימניםכ הישראלי המנגיש תכנים ועושר שפתי לאוכלוסיית התלמידים כבדי השמיעה והחירשים, למורים, צוותי החינוך, ההורים והמשפחות. זה רגע מרגש וייחודי. כי אם אנו מסתכלים לאורך שנים במבט לאחור, 1932, הקמת בי"ס ייחודי ראשון לחירשים בגרמניה, מכאן רואים התפתחות. ולראות היום את המקום בו אנו נמצאים, אני כמנהלת האגף לחינוך מיוחד מרגישה גאווה אמיתית ואומרת לכם תודה.

כי הרגע הזה כל כך משמעותי, חשוב וערכי לכל האוכלוסיה ולכל הקהילה העוטפת אותנו. אנירוצה לברך על ערב זה, לומר לכם תודה ותמשיכו בעשייתכם המקצועית. אני חושבת שיש כאן רגע מכונן, ורק לומר לכם שאני אוהבת ומעריכה אתכם, ומוקירה, ואמשיך ללוות. תמשיכו להעשיר אותנו ולהעצים את הלמידה וההוראה של התלמידים שלנו. תודה לכם, שיהיה ערב מעניין. אמשיך ללוותכם גם בערב זה.

הינדי שטרן: תודה לרחלי אברמזון על דברי התמיכה החמים שהביעה, ועל התמיכה כל הדרך.

כעת נעבור למפקחת הארצית על מוגבלויות חושים. שולה, הבמה שלך.

שולמית כהן: ערב טוב לכל מי שנמצא איתנו וכיבד אותנו בנוכחותו בערב מרגש זה. ערב זה מהווה שיאו של תהליך שנמשך כבר כשמונה שנים, כאשר החלטנו ששפת הסימנים תעמוד בקדמת הבמה החינוכית.

למעשה אנו ממשיכים ביתר שאת את התהליך שהחלה שרה סמברג, קודמתי בתפקיד. שמחתי לראות אותך בנוכחים. הערב אנו משיקים את אתר שפת הסימנים, שהוקם למען הצוותים המקצועיים המלמדים חירשים וכבדי שמיעה. מטרת האתר להביא לצוותי החינוך והסיוע את הסימנים האמורים להילמד במערכת החינוך, וכמובן לפתח סימנים חסרים. באתר אפשר למצוא גם חלק מהעשייה המתקיימת בתחום שפת הסימנים, באחריות ובפיקוח תלמידים כו"ח באגף לחינוך מיוחד.

אספר על אבני הדרך בתהליך זה עד להקמת האתר. ב-2020 מונו 2 מורות, שרה לנדסמן ויפעת בן זאב, מורות עם חירשות שתשמעו ותראו הרבה הערב. שפת הסימנים היא שפת האם שלהן. הם מונו כמומחות. יחד עם האחראיות הן פיתחו תכנית לימודים לתלמידים כו"ח הלומדים בכיתות כו"ח. התכנית נלמדת על ידי מורים שזו שפת האם שלהם.

הוקמה ועדה לחינוך לפני 4 שנים, שהראש האקדמי שלה היתה פרופ' עירית מאיר ז"ל המופיעה בתמונה. היא התמחתה בבלשנות שפת הסימנים והיתה מעורבת בוועדה עד לפברואר לפני שנתיים, מועד פטירתה.

במאמר שכתבה על שפת סימנים כשפת אם, כתבה עירית שלכל אדם זכות לשפת אם, שפה המהווה את הבית הרגשי, הקוגניטיבי עבורו. עבור חירשים השפה שהם יכולים לרכוש כשפת אם היא שפת הסימנים. אך רובם לא נולדים למשפחות חירשות, וקיימת אפשרות שלא יהיו חשופים לשפה זו בגיל בו הם יכולים לרכוש אותה באופן המיטבי.

לכן למערכת החינוך יש חשיבות גדולה לחשוף את השפה לתלמידים. עירית יקרה, זה בדיוק מה שאנו מנסים לעשות.

ציון דרך נוסף - פרופ' הינדי שטרן היתה שותפה אף היא להקמת הוועדה. היא משמשת היום כיו"ר הוועדה. אנו מודים לחברי הוועדה על עשייה מקצועית של 4 שנים. ווינדי, שרה, יעל, דורון, מירית, שירית. ולמדריכות המקצועיות הדוחפות את הוועדה, מקדמות את השפה במערכת החינוך ואת רוחב היריעה השפתית שהתלמידים שלנו יכולים להיחשף אליה. תודה לכן.

רק להזכיר לחברי הוועדה והמדריכות הארציות שהמלאכה טרם הסתיימה. יש עוד עבודה רבה לפנינו. ואם בתודות עסקינן, תודה לקבוצה נוספת של מורים כבדי שמיעה וחירשים, שמלמדים בכיתות לתלמידים כו"ח, ויחד מפתחים סימנים חדשים. תודה למירית, שוקי, טלי, לילך, שרון הבן ושרון הבת. (אני מרגישה בגן הילדים, כך מדברים שם).

אחרונה חשובה היא טלי אילני, מדריכה ארצית בחינוך תלמידים כו"ח. בעלת הלב הגדול והכישרון הגדול. תודה על בניית האתר, על ההשקעה בעיצוב, ועל שהפכת החלום למציאות. טלי עיצבה את ההזמנה לערב זה ואחראית על כל הצד הלוגיסטי של ערב זה. תודה לכולכם שבאתם להתרגש יחד איתנו בערב זה.

כעת אפשר להתחיל. תודה.

הינדי שטרן: תודה לגב' שולמית כהן המפקחת הארצית, על דבריה ופועלה הרב למען כו"ח במערכת החינוך.

נתחיל. אנו רוצים לפתוח בסרטון, של שרה לנדסמן ויפעת בן זאב, האחראיות אצלנו על תחום שפת הסימנים. הסרטון נקרא "מהי שפת הסימנים בשבילי". שרה ויפעת ראיינו תלמידים.  נראה את תשובותיהם.

ומטעימה קלה זו מדברי הילדים, נעבור לפרופ' וונדי סנדלר מאוני' חיפה, המשמשת כראש האקדמי של הוועדה למינוח שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך. היא תדבר על מהי שפת הסימנים ומה חשיבותה.

וונדי סנדלר: תודה רבה לכולם, שהזמנתם אותי בכבוד גדול להשיק את האתר הראשון של משרד החינוך של שפת הסימנים הישראלית. הכרתי לראשונה את השפה בארה"ב ב-1976, כשהייתי בוושינגטון די סי, שנה א' בבלשנות באוניברסיטה שם. עבדתי בארגון יהודי, בני ברית. יום אחד התקשרו אלי מהאוניברסיטה היחידה בעולם לסטודנטים חירשים, חיפשו מורים לעברית, והגיעו אלי, אף שאינני מורה לעברית. בקושי ידעתי שקיימת שפת סימנים, ואוניברסיטה לחירשים היתה חדשה בשבילי. אך הסכמתי.

הגעתי מוקדם, והלכתי לשבת בקפיטריה של הסטודנטים. ראיתי אותם שותים קפה, אוכלים פיצה, וכולם תקשרו בהתלהבות, כמו בקפיטריה של סטודנטים בכל מקום, אבל תקשורת לא בקול, אלא עם הידיים, הפנים והגוף. הרגשתי שנחתתי מפלנטה תאומה לכדור הארץ. לא כדור הארץ, אבל תאומה. היתה לי תובנה מיידית, שהם עושים בדיוק מה שאנחנו עושים, אבל איך? השאלה הזו מלווה אותי עד עצם היום הזה. הבנתי שהסימון אינו דבר מוזר או משונה, אלא טבעי לחלוטין. הבנתי שהדיבור והסימון הם שני צדדים לאותו מטבע, ומכך נובעות הרבה תובנות, הייתי אומרת.

היום אדבר על 2 דברים - מהי שפת הסימנים, שהיא טבעית ועם עושר רב, וגם למה היא חשובה למדע ולחינוך מבחינה חברתית.

קודם כל, אף אחד לא ישב בחדר והמציא שפת סימנים. שפה זו נוצרת כשיש קהילת חירשים, אפילו קטנה מאוד, באופן ספונטני. ילדים החשופים לשפה במשפחה רוכשים אותה בדיוק כמו שילדים רוכשים עברית, בלי הוראה. יש לשפה כללים ודקדוק משלה, כפי שנראה. עירית מאיר ואני כתבנו ספר, ואני עובדת על המהדורה השנייה שתצא לאור בעוד כמה חודשים.

טעימה קטנה של מבנה שפת הסימנים - נראה משפט אחד. משמעות המשפט היא: הכלב הקטן שמצאתי לפני שבוע ברח. משפט זה מורכב עם פסוקית. לא תהיה הרבה בלשנות כבדה, אל תדאגו, אך אני רוצה לעבור על רכיבי משפט זה. נפרק אותו קודם כל ונחבר בחזרה.

כשמדברים על שפת סימנים רואים ידיים שמעבירות את המילים כמו כלב, לברוח. וגם נקודת התייחסות. היד הדומיננטית מצביעה על נקודת ההתייחסות, שבמקרה זה היא הכלב. יש 2 ידיים, זה משהו מאוד ייחודי בשפת הסימנים, גם היד השנייה לא יושבת בשקט וגם היא מאוד פעילה בשפת הסימנים. היא שומרת את עניין המסר, הכלב הקטן, בתודעה המשותפת. כל עוד זה צריך להיות בתודעה המשותפת, היד השנייה מסמנת את הכלב.

זה לא הכל. מה עם הראש? הראש מחלק את המשפט לשני חלקים - המסר והמידע. עניין המסר הוא הכלב הקטן שמצאתי לפני שבוע, והראש נוטה קדימה ולמטה. זה לא ג'סטות או פנטומימה, אלא חלק מהמידע של שפת הסימנים. המידע הוא שהכלב ברח. שם יש שינוי בנטיית הראש.

כל מי שראה שפת סימנים שם לב שהפנים מאוד פעילות, ויש גם בה דקדוק. הרמת הגבות מסמנת המשכיות מהחלק של המסר עד למידע. כיווץ עפעפיים שמאוד נפוץ בשפת הסימנים הישראלית, משמעותה היא מידע משותף בין המסמן ובין בן השיח שלו. שניהם יודעים איזה כלב. אז רואים שיש הרבה מידע סימולטני בשפת הסימנים, וכל הגוף מעורב. זו לא פנטומימה או ג'סטות, אלא משהו שמי שיודע שפת סימנים באמת, משתמש בכל הגוף כדי להעביר אפילו משפט כמו זה.

אבל יש מערכות אחרות. מערכת נוספת בשימוש רב גםאצל מורים, היא עברית מסומלת. נשווה. נסתכל על אותו משפט בשפת סימנים ישראלית, ותודה רבה לדבי מנשה שהסכימה מהבית לצלם עצמה מסמנת אותו משפט בעברית מסומלת. כך זה נראה.

אז מי שקצת יודע שפת סימנים עברית מסומלת, שם לב לאותיות כמו ה' או ש', ה הידיעה או ש', שמעיד על פסוקית הזיקה. אני רוצה להדגיש שזו לא שפה, לא עברית, לא הדקדוק של עברית. המילה מצאתי נראית כך, אבל בסימן לא מקודד עבר או גוף ראשון, רק העברית - מצאתי. זה לא זה ולא זה, אלא משהו בין לבין. זה כאילו שאני אומרת: הכלב ש' למצוא. זה משהו שעומד במקום ש', מילת היחס, אבל זה בעצם אות בעברית. בעברית אני לא אומרת שין אלא ש'. כלומר עברית מסומלת לא באמת מסמלת את העברית. בד"כ מדברים עברית בליווי סימנים.

יש עוד הרבה דוגמאות ולא אגזול את הזמן. אבל זה מאוד חשוב. אני לא יודעת אם עברית מסומלת עוזרת ברכישת השפה, אבל בואו לא נשלה עצמנו שזו לא עברית, לא שפת סימנים ולא שפה טבעית בכלל. כדאי לכל מורה ללמוד את שפת הסימנים הישראלית, כי זו השפה האמיתית.

שפת הסימנים בעברית מאוד עשירה, יש מטאפורה מאוד עשירה, האמינו לי. המקורות הכתובים לזה הם מילון וידאו עם אלפי ערכים שיעל קקון מהמכון לקידום החירש היתה אחראית עליו. הנה המילה מילון בשפת הסימנים הישראלית.

כדי להסביר את העושר בשפת הסימנים הישראלית, אני מדגישה שאין רק סוג אחד של שפה זו, אלא משלבים שונים. למשל שפת סימנים של יום יום, של קהילת החירשים, ואנשי הקהילה משתמשים בה בינם לבין עצמם. יש השפה האקדמית, למשל של טל בוסידן שמתרגם אותי, התרגום בשפה אקדמית ולא עברית על הידיים, זה פשוט משלב יותר אקדמי וחירשים אקדמיים משתמשים בו בבמות יותר אקדמיות. יש גם משלב ספרותי. ספר הקורונה שאפשר למצוא ביוטיוב, אורה אוחיות מסמנת בו, יש בו הרבה מידע, זה המשלב הספרותי.

ויש גם משלב אומנותי. אני רוצה להדגימו בתיאטרון שההקמנו ע"ש אביסו, אל יפני חירש. הנה טעימה.

אני רוצה לציין שקבוצת שחקנים מוכשרת זו ממשיכה ליצור ולעבוד, וישמחו לבוא לביה"ס שלכם גם לילדים חירשים וגם לשומעים, לאסוף אותם לצד השני.

כעת אני מגיעה למדע. אם אנו אומרים ששפת הסימנים והשפה המדוברת הם שני סוגים של שפה טבעית, הם בעצם משלימים אחד את השני. שפת הסימנים היא תרומה גדולה למדע, ורק באמצעותה נבין את המשמעות הכוללת לאדם. יש מחקר רב באקדמיה, חשוב לי להעביר מסר זה.

עוד דבר מעניין מדעית הוא התפתחות השפה בכלל. השפה החלה באבולוציה לפני כ-100,000 שנים, והכתיבה רק לפני 5,000 שנה, ואנו לא יודעים איך היו השפות הקדומות. כל השפות הדבורות הן בני הרבה שנים, ורק שפת סימנים פותחה בעידן המודרני, ומלמדת אותנו איך שפה מתפתחת מכלום. כאן אנו רואים 2 שפות סימנים - אחת שפת הסימנים הישראלית והשנייה של שבט בדואי, כשהם בערך באותו גיל, אבל אוכלוסיות שונות ותרבות שונה. מאוד מעניין את העולם המדעי איך שפה מתפתחת ואיך הקהילה משפיעה על השפה.

אני עוברת לחינוך. שולמית כהן הקריאה את הציטוט מהמאמר של עירית שרציתי לצטט, הוא עדיין מאוד חשוב ואקטואלי. יש מחקרים המראים שהילדים ששפת הסימנים היא שפת האם שלהם, מצליחים יותר בביה"ס, כולל בקריאה. אז נדגים איך שנרצה להבין את זה, אבל זה בדוק מדעית.

גם המפריס, מורה חירש באמריקה, מצא שלמורים חירשים יש שיטות ייחודיות ללמד, אז כדאי למשוך יותר מורים חירשים למערכת. אפשר גם לגייס את דקדוק שפת הסימנים ככלי פדגוגי להוראת העברית.

עברנו דרך ארוכה במערכת החינוך בארץ. זה החל הרבה עשורים של חינוך אוראלי בלבד, ואח"כ משנות ה-70 שימוש בסימנים נכנס למערכת, עפ"י רוב עברית מסומלת. השיא הוא בהרצאה בכנס אקדמי בינלאומי בשפת הסימנים הישראלית. זה דורון לוי שירצה עוד מעט. בגלל התפתחות טבעית חשובה זו, האתר הנפלא כל כך חשוב. השקתו מהווה אירוע היסטורי.

אני לא רוצה לסיים בלי להוריד את הכובע למנהיגים חירשים מוכשרים וחכמים להפליא. יש עוד הרבה. אנשים אלו עזרו לנו גם הרבה במחקר, והשקיעו הרבה כל אחד בדרכו בקידום שפת האם שלהם, שפת הסימנים הישראלית. גם בשנים בהן השומעים לא הבינו ולא שמעו בקולם.

אני מוחאת כפיים ליפעת ושרה על הקמת האתר. מגיע למנהיגים חירשים הערכה רבה, הם גיבורים של הקהילה שלנו. האתר החדש תורם תרומה משמעותית להכרה בחירשים ובשפתם כמיעוט חשוב בחברה הישראלית. תודה.

הינדי שטרן: תודה רבה לפרופ' וונדי סנדלר, המשיכי בעשייתך.

כעת נצפה בסרטון מסדרת סרטונים שנצפו באתר שלנו. בו נצפה על סימנים שלאורך השנים לא היתה הסכמה לגביהם, וועדה במשרד החינוך בדיוניה קבעה מה הסימון המוחלט. נצפה בסרטון בשם חפיפת משולשים. בבקשה.

מיד יעלה הסרט.

תודה רבה לשרה שגרמה לנו להחכים ולדעת איך לסמן חפיפת משולשים.

כעת נעבור לאחר טעימה זו, לשרה לנדסמן וליפעת בן זאב. הן תדברנה על ההתפתחויות בהוראת שפת סימנים במערכת החינוך בישראל. כאמור, הן אחראיות תחום שפת סימנים באגף לחינוך מיוחד. נתוודע לפועלן במערכת זו.

שרה ויפעת: ערב טוב לכולכם. ערב נפלא. אני שרה לנדסמן ואני יפעת בן זאב. אין מילים בסימנים לתאר ההתרגשות העצומה האוחזת בנו כעת, רגע זה בו כולנו עומדים להשיק את האתר הרשמי לשפת הסימנים הישראלית מטעם משרד החינוך. זו הגשמת מפעל חיים אדיר, רגע מכונן, נקודת שיא בעבודתנו רבת השנים בתחום.

המשפט הראשון שעשינו בעבודת ההשקה, המסמל את התקופה שלנו, הוא הפסוק: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. זהו רגע שמאחוריו שנים כה רבות של עבודת נמלים מדוקדקת וקפדנית, מערכת בניית סימנים, מארג אדיר בו נרקמו חיבורים בין שותפים רבים שנרתמו כולם להובלת המהפכה. לכולנו מטרה אחת - לקדם את השפה שלנו, שפת הסימנים הישראלית, בתוך מערכת החינוך. במסגרת הילדים, המשפחות, המורים והמטפלים. להנחיל אותה לתלמידינו שיכירו ויידעו מניין באה שפת הסימנים.

אנו גאות לשאת את דגל הקידום של שפת הסימנים הישראלית, וליבנו מתרחב לראות את העשייה. אנו רוצות להזכיר את פרופ' עירית, חברתנו שאנו בטוחות שהיא מלווה אותנו כעת.

שרה: באתי ממשפחה חירשת מחיפה. רכשתי את השפה מאחיותיי הבוגרות שסימנו ביניהם. התחלתי את דרכי כמורה, ברגע הראשון שראיתי את האור בעיני הילדים שראו מורה מדברת בשפתם ידעתי שזה הייעוד שלי להנחיל את שפת הסימנים הישראלית לטובת הכלל.

את דרכי בשפת הסימנים התחלתי כאדם שכל חייו פעל בשני עולמות - עולם החירשים והשומעים. הדרך שלי היא לגשר בין העולמות, להנחיל את שפת החירשים לעולם השומע. זו שליחותי כמי שבאה ממשפחה של חירשים וכבדי שמיעה.

בעבר שפת הסימנים כונתה שפת הידיים, שפת החירשים, ונחשבה בעיני אנשים רבים כשפה דלה, מערכת לשונית הכוללת מחוות פשוטות ופנטומימה. היא לא נחשבה להיות ראויה כשפת חינוך והוראה. אף היו לגביה תפיסות שהיא עלולה לעכב את ההתפתחות השפתית של התלמידים כבדי השמיעה והחירשים.

בעקבות מחקרים חדשניים על שפות סימנים, בהם נמצא כי שפת הסימנים היא שפה לכל דבר, חל שינוי. רוחות השינוי הגיעו גם לישראל עם סיום כנס בי"ל בו היתה חשיפה לתרגום ב-4 שפות סימנים שונות. באותה תקופה הוחל בהנחלת שפת הסימנים. הוקמה וועדה של מורים לשפת סימנים, שתפקידה היה להעשיר את השפה.

המורות החירשות הראשונות שהחלו ללמד בביה"ס הן חוה סביר במרכז, רות אלוף ז"ל בחיפה, ושושנה ווינטרוב בירושלים. נצטט את דבריה שאמרה אז: הבה נקדם את לימוד שפת הידיים, בשימוש שפת השפתיים בדיבור נכון.

הוקמה קבוצת מורות לשפת סימנים תחת אגודת החירשים, ואני, שרה, זכיתי להיות ביניהן. השתתפתי בהוראה בקבוצות. כבר אז היו מתעניינים רבים שרצו ללמוד את השפה. במקביל החל שימוש בסימון כוללני בחלק ממסגרות הלימוד. באוניברסיטת ת"א הוקם לראשונה המסלול לחינוך, בו ניתנו קורסים ראשונים לשפת סימנים לסטודנטים. אני לימדתי אז גם את הסטודנטים וגם את המרצים.

בתחילת שנות ה-20הוקמה המעבדה הראשונה. זכינו לעבוד יחד. היו שנים מרתקות בהן השתתפנו בכנסים ברחבי הארץ בנושא שפת הסימנים. זוכרת איך סימנו מה שלומך? כך סימנו אז. דרך המחקרים הללו ניתן היה לבנות גוף ידע על השפה ולהסדיר כללים ראשונים בה.

בכל השנים בהן עבדנו כמורות, מרצות וצוות מחקר, היה לנו חלום וחזון למקסם את שפת הסימנים לסטנדרטים גבוהים, כך שכל ילד וילדה חירשים יידעו מה הזהות שלהם, מניין באה השפה ומהן דמויות המופת להזדהות. בשנת 2011 עלתה בפיקוח על חינוך כו"ח יוזמה לבנות תוכנית לימודים להוראה פורמלית של השפה. האתר שאנו חונכים כעת הוא חלק ממנה. התוכנית מבוססת על הוראת השפה, וכוללת גם את תרבות השפה. היא מועברת בכיתות ברחבי הארץ ע"י מורות ומורים דוברי השפה.

בתהליך ההוראה מתעוררים דיונים מרתקים עם הילדים. הילד מכיתה ב', אנו סימנו לו את המשפט חלב טרי. הילד אמר לנו שזה לא נכון, שאנו טועות. בבית שלו מסמנים טרי כך. הוא לא הסכים לקבל. אחרי שהסברנו לו שאפשר לסמן טרי גם כך וגם כך, הוא הסכים לקבל שיש סימנים נרדפים.

קרית שמונה זה סימן שבא במקורו כטרומפלדור וידו הקטועה. יש לו משמעות נוספת גם של רווק. שאלנו את התלמידים למה מסמנים קרית שמונה כך, והם ענו שיש שם הרבה רווקים ואף אחד שם לא מתחתן.

במערכת החינוך יש דרישה לסימנים רבים, ורבים פונים אלינו לשאלות בנושא. לשם כך הוקמה ועדת המינוח. איך אנו יוצרים קשר עם המורים? יש לנו קבוצת ווצאפ עם 2מורים ברחבי הארץ. נספר על קוריוז. אחת המורות שאלה איך מסמנים אזעקה לעומת צפירה. כאשר אני צילמתי את התשובה בווידאו ושלחתי את הסרטון לקבוצה, כולם קיבלו את הסרטון שלי עם ההסבר המנומק, ובמקביל שמעו בסרטון גם אזעקת אמת ברקע שהיתה באמת עקב התקפת טילים שהיתה. אני פשוט לא שמעתי אותה בזמן הסימון.

חשוב לנו להזמין את קבוצת המורים השותפים לדיונים בסוגיות הקשורות בשפה. גילינו שאפשר להתווכח רבות אפילו בזום עם כל הוויכוחים. לסיום, אנו מקוות להמשיך בהגשמת החלום של הפצת שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך. תודה מיוחדת לשולמית כהן שמאפשרת ומעודדת את קידום הנושא. תודה לעמיתותינו לוועדה לחינוך חירשים הינדי, יפעת ודליה. תודה לטלי האחת והיחידה על השקעת ימים ולילות בהפקת האתר.

נסיים במשפט: אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה.

הינדי שטרן: נהדר ומרגש. תמיד כיף לשמוע אתכן ולראות את פעלכן הרב. אין עליכן. תודה רבה.

שולמית כהן: החשש הגדול שלי הוא שתעזבו את ההוראה לכיוון התיאטרון.

הינדי שטרן: אפשר גם וגם. נעשה אתנחתא נוספת לסדרה של גלגולו של סימן, והפעם סימן חזקה.

טלי אילני: כשאתם כותבים בצ'אט לא רואים את התמלול. ניתן זמן לשאלות, הימנעו בבקשה משאלות. אנשים כותבים לכם, בבקשה אל תכתבו בצ'אט.

סרטון.

אז שוב תודה, הפעם ליפעת, שלימדה אותנו איך אומרים בחזקת. אנחנו נעבור עכשיו לדורון לוי, חבר בוועדת המינוח ודוקטורנט באוניברסיטת ת"א אצל פרופ' נעמה פרידמן, שגם מכבדת אותנו בנוכחותה כאן. דורון עומד לדבר על סוג הסימנים המופיעים באתר, ויאפשר לנו גם הצצה לעקרונות שהנחו את עבודת הוועדה. בבקשה, דורון, הבמה שלך.

דורון לוי: שלום לכולם, באתר יש מונחים של מתמטיקה, סימנים של מתמטיקה. והוועדה הציעה סימנים, היא קיבלה רשימת סימנים מתמטיים, ואנחנו החלטנו לחלקם ל-3 קטגוריות. קטגוריה ראשונה סימנים שיש להם סימן מוכר. כולם משתמשים בהם והם בסדר. סימנים בקבוצה השנייה, יש להם מונחים מתמטיים אבל יש להם כמה סימנים, ואין סימן אחד מוסכם קבוע. אז היינו צריכים למצוא סימן מוסכם קבוע. והקבוצה השלישית היא מונחים שיש להם משמעות, שהסימן והמשמעות בעברית היא שונה, והיא תפיסה לא נכונה בשפת הסימנים.

לקחנו את 3 הקטגוריות ולא בחרנו סתם סימנים, אלא בחרנו עקרונות איך אנו יוצרים סימן. אלו הרבה עקרונות, אני לא יכול לפרט את כולם. אראה לכם שניים. עיקרון אחד - ייצוג קטגוריה. אתן דוגמה, במתמטיקה יש למשל זווית, ויש המון סימנים שמתאימים למונח זה. יש זווית כזאת, וכזאת, וכזאת. המון סימנים, ולכולם משמעות נכונה בחיי היום יום. שפת סימנים היא ויזואלית, אז זה מתאים. אבל בהקשר אחר רצינו למצוא סימן שהעיקרון המורפולוגי והסמנטי שלו, בו רצינו לעבוד.

לקחנו את היד החלשה, הלא דומיננטית ועשינו זווית. ואז אני רוצה לסמן זווית חדה, ישרה, קהה, חיצונית. כלומר היד הדומיננטית היא זו שמשנה את המושג, וזה עוזר לנו להבין. דוגמה נוספת, במתמטיקה יש מונח הנקרא מצולע. זו צורה עם המון צלעות. בעברית אנו מכירים מחומש, משושה, אז נסמן 5 למחומש? 6 למשושה ונתחיל לספור? אז החלטנו גם על ייצוג ביד אחת מסמנים את המצולע, ואת כמות הצלעות, וכך קל להבין את ההקשר.

עיקרון נוסף, אם אני לוקח מושג שמשמעותו והסימן נכון ומתאים, למשל אם הסימן שהשתמשנו עד היום לפעמים משמעותו שונה, אז רצינו להפריד. לדוגמה, המושג נעלם, במתמטיקה זה מושג ידוע, בשפת הסימנים זה הסימן לנעלם, למשהו שאבד, נעלם. הכלב ברח ונעלם. אבל במתמטיקה המושג נעלם יכול להיות איקס, שהוא נעלם. אז המשמעות היא לא נכונה, ממש לא מתאימה. רצינו למצוא סימן שמתאים. הרי בפנים יש מספר, בנעלם הזה. אז עשינו תהליך עד שמצאנו את המספר המסתתר בתוך האיקס.

אז הוועדה החליטה שזה הסימן. יש בפנים מספר שמתחבא, אנו לא יודעים מהו, ונמצא אותו. לכן המשמעות בכלל לא כמו נעלם. אז אם מסתמכים על שפה ויזואלית או שפת חיי היום יום, היא לא מתאימה. מאוד חשוב למצוא משמעות נכונה, שגם לילדים יהיה קל להבין. זה דוגמאות קטנות, אם תרצו לדעת את הכל כדאי להיכנס לאתר עצמו ולקרוא את כל העקרונות, ושם תבינו איך הוועדה פעלה. אני מזמין אתכם ליהנות באתר.

הינדי שטרן: נקנח בסרטון מתוך גלגולו של סימן, שמתקשר לדברים שדורון הסביר עכשיו, ונראה הפעם את הסימן שכיחות. מירית תראה לנו אותו, גם היא חברה בוועדה למינוח וגם בקבוצת המורים שגם הם מחברים סימנים חסרים. נראה את מירית ואת השכיחות.

סרטון.

תודה למירית. למדנו גם לסמן שכיחות.

ליאת גולד: ראינו את הסרטון על המושג שכיחות. יש עוד דוגמאות כאלה באתר? אפשר לראות?

הינדי שטרן: ניכנס לאתר, הנה הוא, אתר שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך.

יש לנו לשוניות בראש האתר. בלשונית של ועדת המינוח יש 3 מונחים, האחד הוא גלגולו של סימן. יש בו סרטונים על גלגולים של כל מיני סימנים עד שהגיעו לדיוק שקבעה הוועדה. דורון דיבר על עקרונות ליצירת סימנים, יש כאן למטה העקרונות. אלו העקרונות שהוועדה בהנהלתך, את נתת את החינוך המתמטי בחינוך כו"ח. יש כאן העקרונות, הוועדה ניסחה אותם ופעלה על פיהם. אפשר למצוא באתר 9 עקרונות ראשיים. לשניים מתוכם התייחס דורון. אתם מוזמנים להיכנס ולראות את העקרונות לפיהם פעלה הוועדה.

טלי אילני: העקרונות הללו יכולים לעזור גם לשימוש בהוראת סימנים לנו כמורים לשפת הסימנים. איפה אפשר לראותם?

הינדי שטרן: יש לנו את לשונית תחומי הדעת, ובה התחומים של ההוראה השונים בביה"ס, ובכל אחד מהם הסימנים השונים שקבעה הוועדה או המורים הפועלים בצידה. יש לנו מתמטיקה, אני יכולה ללחוץ על המילה או על החץ. אם אני לוחצת על מתמטיקה, אקבל כאן את כל אותיות הא"ב בהם יש לנו מונחים במתמטיקה. לדוגמה, באות א' אפשר לראות את הסימנים. לוקח זמן עד שהסרטים עולים. אפשר לראות את הסימנים הקשורים למתמטיקה באות א' עליהם הסכימה הוועדה.

שולמית כהן: אפשר לראות שם שלפעמים אותו מושג מופיע פעמיים, כי יש לו כמה סימנים.

הינדי שטרן: לדוגמה, במילה אורך. עוד דבר, מי שרוצה לעיין בעקרונות תוך שהוא באתר, ניתן להגיע אליהם גם מתוך עמוד זה. כאמור אנו יכולים להגיע לכאן מתחומי הדעת ע"י לחיצה על מתמטיקה, אבל גם אם אלחץ על החץ, אפשר לראות את זה בהופעה אחרת. אלחץ על ד' והנה הסרטונים בד' עולים, וגם הם עפ"י סדר הא"ב הפנימי של ד'.

כל תחומי הדעת הולכים לפי א"ב?

תחומי הדעת הולכים לפי א"ב, אבל יש תחומי דעת שיש בהם כמה תת תחומים, למשל גיאוגרפיה. בכל תת תחום יש מושגים שגם הם מופיעים לפי א"ב. יש במקומות בארץ שמות המקומות וגם הם לפי סדר א"ב פנימי.

נגיד על תחום נוסף, האקטואליה. יש כאן תחומי ההוראה, תחומי ההוראה לגביהם מורים ביקשו ושאלו שאלות וביקשו לדייק סימנים. מורים, אנשי צוות וכו'. אבל יש גם תחומי דעת כלליים הנפוצים בציבור הרחב וגם במערכת החינוך. לדוגמה בתקופתנו אנו, הקורונה. הסימנים האלה התבקשו ע"י הצוותים שלנו, וכלן הם מופיעים גם כאן.

שאלה: איפה מתקיים הדיאלוג של הנושאים הבוערים שחשוב להעלותם?

הינדי שטרן: בדיאלוג של פנים מול פנים כששרה ויפעת מגיעות לבתי הספר והצוותים שואלים שאלות ומבקשים לדעת. יש גם קבוצת הווצאפ שלנו, לומדים ומסמנים, הקיימת כבר שנתיים. אם מישהו מהצופים בנו עכשיו או כל אחד שרוצה להצטרף לקבוצה זו, הוא יכול להיכנס, לכתוב פרטיו ונצרפו לקבוצה. בקבוצת לומדים ומסמנים אנשי הצוות השונים שואלים על מילים שהם לא בטוחים לגבי סימונן, או כשיש ויכוחים בין אנשי הצוות השונים, ואז שרה ויפעת מסמנות את הסימן.

שאלה: קבוצת הווצאפ פעילה מאוד. איפה יש עוד?

הינדי שטרן: יש פה פורום בו אפשר להעלות שאלות בשפת הסימנים או כל הסוגיות הקשורות בה. הפורום חדש כי האתר מתחיל לפעול היום. השאלה הראשונה שאנו רוצים להפנות אליכם היא מהי שפת הסימנים בשבילך? אנו מקווים שבימים הקרובים תיכנסו לפורום ותענו מהי שפת הסימנים בשבילכם, ויתחיל כאן דיון.

שאלה: אם אני רוצה להפנות תשומת לב לטעות או להציע הצעה חדשה, איך אעשה זאת?

הינדי שטרן: באודות מסופר על האתר ועל הדברים שנאמרו היום. אבל יש לנו גם את צרו קשר. צרו קשר הוא דף באמצעותו הכותב יכול להשיב את פרטיו, והחשוב ביותר שהוא יכול להציע הצעות, בקשות, הערות בע' או בא' שהוא יכול להביע כאן, וכמובן נשמח לשמוע. בתחתית כל עמוד תוכלו לראות שמופיע המייל, שגם באמצעותו אפשר לשלוח למנהלת האתר טלי אילני, וגם זו דרך ליצור איתנו קשר.

שאלה: איך אני מקבלת את הקישור לאתר?

הינדי שטרן: הוא יישלח מחר לכל אלה שנרשמו לאירוע הנוכחי, ואפשר יהיה להיכנס חופשי. האתר ייפתח היום בערב או מחר בבוקר, וניתן יהיה לנווט בו. כמובן יש כאן דברים נוספים שלא התייחסנו אליהם, אתם מוזמנים לגלוש ולנווט.

הוא גם יופיע באתר הפיקוח על לקויי שמיעה, אתר נוסף בניהולה של טלי, יופיע בו קישור לאתר שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך.

ליאת גולד: זה באשר לאתר. תודה.

הינדי שטרן: זה הדבר האחרון בנושא.

שולמית כהן: נחשפתי אליו קודם, אבל זה מקסים, מרגש, אתר עשיר. אני בטוחה שכל מורה שייכנס אליו יפיק ממנו את המירב, ואז ילדים לא יתווכחו עם מוריהם לגבי איך מסמנים שם מסוים, שם עצם מסוים או פועל מסוים, כי כולנו אולי נדבר באותה שפה.

הינדי שטרן: אם יתווכחו עדיין זה בסדר, זה חלק מהשיח. הילד יגיד שכך מדברים אצלו בבית.

שולמית כהן: זה בסדר גמור. אבל מונחים תוך כדי לימודים, חשוב שכולם יבינו את המשמעות באותה מידה.

בטי ברוני: וגם מאוד חשוב שגם הפריפריה תוכל להיות בתוך העניינים מבחינת הסימנים. מי שלמדה במרכז והיום מלמדת בצפון, לא כל הסימנים היו אותו דבר. היו בכנסים שיח על אופס, איך הוא תרגם תרומת זרע? כל כך חיכיתי לזה, שרה לימדה אותי שנתיים, ואני מתרגשת ממש.

הינדי שטרן: בטי ברוני, גננת ותיקה בגני תקווה בטבריה, אני רוצה להגיד לכולכם שאם יש סימנים שאתם תוהים לגבי חוסר הסכמה לגביהם ואתם רואים שאנשים מסמנים אותם אחרת, או כל סימן שיש לכם שאלה עליו, תפנו לאתר או ישירות לשרה ויפעת או למייל, ממש נשמח על כך ונמשיך להיות בקשר פעיל וטוב בנושא החשוב כל כך לכולנו, של שפת הסימנים במערכת החינוך.

טלי אילני: הקישור לאתר נשלח אליכם בצ'אט, שלא תהיו סקרנים ויהיה לכם הקישור ביד כבר הערב ותוכלו לעיין בו.

רחלי: אני מתנצלת שאני עם מצלמה סגורה כי אני נוהגת. אבל הקשבתי קשב רב, מרותקת לחלוטין, למדתי המון ואני רוצה להגיד לכם שאפו ענקי. שולמיתי, אני רוצה באמת להגיד אין לי מילים לך ולצוות, יישר כוח על הכל. ייחודי. זה ייתן את האמון, הרבה ביטחון לצוותי חינוך שעסוקים כל הזמן בהתלבטויות של איך ומה לדייק. להגיד לכם באמת תודה, זה היה מרתק, מעניין, מלמד, תודה לכם.

הינדי שטרן: תודה רבה רחלי, מרגש לשמוע זאת ממך, מנהלת האגף לחינוך מיוחד.

נועה פורת: אשמח לומר כמה מילים. אני מורה למתמטיקה, אני בעצמי חירשת מושתלת בשתי אזניים, מלמדת בחינוך הרגיל, וכל כך שמחה שבערב זה נתתם דגש על סימנים מתמטיים. אמנם אני מחנכת בחינוך הרגיל, אך אני גאה שאני מלמדת את תלמידיי את שפת הסימנים, והם כל כך מתלהבים שהרבה פעמים השיעור במתמטיקה הופך לשיעור בשפת הסימנים. תודה על האתר, אגלוש בו הרבה.

אני מודה לשרה ויפעת, אני פשוט אוהבת אתכן אהבת אמת ומאחלת לכן המון הצלחה. ושאפו לכל הצוות כאן, גאווה להיות חלק מהפרויקט הזה. אני גאה להיות חירשת, גאה שאתר הסימנים קיים. כל הכבוד.

הינדי שטרן: תודה לך, ולשרה ויפעת. נועה, השיעורים שלך ממש מרגשים.

טלי אילני: זה לוקח לי רגע לאתר את הדוברים.

הינדי שטרן: קודם כל שימי את הספוטלייט של שרה ויפעת.

נועה, היה מאוד מרגש לשמוע אותך. אני לא יודעת כמה מורים חירשים יש במערכת החינוך הרגילה, כיף לשמוע, אולי תעלי את סיפורך באתר שלנו. נשמח מאוד. זה עוד פן ללמוד על עוד אנשים במערכת. נשמח לכל הערה ממך ומכל מי שנמצא כאן. תודה לך על השיתוף.

שרה ויפעת, אם אתן רוצות להוסיף משהו. כל הסרטונים באתר הן פרי עמלכן, אתן ניצחתן על כל המקהלה הזו. לכן כל דבר שתרצו לומר, בשמחה.

רותי אברבנאל: אני חושבת שהקול שלי ירעד כרגע, כי אני מרגישה שאם שנה אחורה היה הדבר הזה, כל החיים שלי ושל בני היו אחרים. שאפו ענק, זו חתיכת דרך. נגעתם בצוותי החינוך והילדים, אל תשכחו את הוריהם, שצריכים לשבת איתם בבית ולעבור על שיעורי בית ומושגים, הרגשתי שזה לא נאמר פה ולדעתי זה חשוב ביותר. שאפו ענק על העשייה הזו.

הינדי שטרן: רותי, אנו עוד צריכים לחשוב על הנדבך הזה, מה החלק של האתר. אנו עוד נחשוב על זה. אנו רואים את השנה הזו כשנת ההרצה של האתר, תראו את זה גם באודות. במהלך השנה הזו אני מקווה שנבין מה עוד עלינו לעשות בשטח ומה באתר. נשמח לכל ריעיון, גם תמיכה מצד האנשים היושבים כאן בפעולות האמורות.

אני רוצה שכל הזמן יהיה ספוטלייט על יפעת ושרה. אני יכולה להיות בצד.

יעל סדובסקי: שלום לכולם, לשרה וליפעת, להינדי ולכולם. אני מתרגשת מאוד, בוגרת המסלול לחינוך ללקויי שמיעה. שרה ואורנה לימדתם אותי, דורון למד איתי יחד במסלול. יושבים איתנו אנשים חשובים בקהילה. לא להאמין שעברו שנה, השפה ממשיכה לרחוש ולהתפתח. אני גרה כעת באילת, אין קהילה מסמנת באילת לצערי, אך הסימנים הולכים איתי, בכל הזדמנות אני אוספת סימן מפה ומשם וזה תענוג גדול. אני מודה לשרה ולאורנה על מה שלימדו אותי אז, זה לא נשכח ונשאר איתי.

זו הזדמנות פעילה לכולנו להיות חלק מהקהילה הצומחת ומתפתחת, זה תענוג גדול, הטכנולוגיה היא כלי מקסים לחבר את כולנו. זה היה ערב מרגש ממש, עד דמעות, לגמרי.

הינדי שטרן: תודה רבה. טוב לדעת שיש מישהי באילת ששולטת בשפת הסימנים, כי מעת לעת אנו צריכים לפעמים מישהו שילמד שפת סימנים באילת, זה לא מאוד שכיח.

יעל סדובסקי: נמצאת פה גם רינת, קלינאית תקשורת, בין המשתתפים, ומדי פעם אנו מתקשרות בנושא.

הינדי שטרן: תודה רבה, יעל.

שרה זנדברג: רציתי להגיד לכן שאפו, לשרה, יפעת, הינדי, שולה וכולן. היה מרגש בצורה בלתי רגילה, אתן מדהימות.

הינדי שטרן: תודה רבה לך על המילים החמות. תודה גם לך, כי תחילתו של עידן שפת הסימנים התחיל בזמנך, כאשר מינית את חוה סביר להיות המדריכה שעברה בין בתי הספר ולימדה שפת סימנים את המורות בכיתות כו"ח. וגם המילון שעשית יחד עם יעל קקון היה גם הוא אבן דרך בתחילת שפת הסימנים במערכת. תודה גם לך.

עוד מישהו רצה לומר משהו?

לילה בטאש: אני מירושלים, אני מורה לחינוך מיוחד גם לתלמידים כבדי שמיעה. זה היה ממש מרגש, ולמדתי הרבה, וגם שרה ויפעת ויעל גם למדו איתי בבר אילן שפת הסימנים. אפילו הקול שלי מתרגש. וגם אני לא יודעת איך להסביר, אבל מזלי שמצאתי את הדרך הנכונה, שאני עכשיו בתחילת הדרך ויש לי הכיוון הנכון שאני יכולה להתקדם וגם ללמד את התלמידים. אני מתרגשת, לא יודעת מה לומר עוד, תודה רבה.

הינדי שטרן: תודה לך, אני מקווה שלא ירחק היום והאתר בערבית גם הוא ירקום עור וגידים.

ארז: אני בעלה של נועה פורת, תודה רבה. אני גם מקדם נגישות בעיריית עכו, מושתל בשתי האוזניים. יזמתי קורס בשפת הסימנים יחד עם הילה אלמוג, שאתם בוודאי מכירים. בקצרה, כל הכבוד לכם ושאפו ענק. אני חושב שאין סיבה שלא תהיה מורה לשפת סימנים בכל בי"ס, במקצועות השונים, להעשיר אותם בכל מקצוע. יש יתרון ענק בשפת הסימנים מבחינה ויזואלית, כי כמו שהפרופ' אמרה זו גם הוראה מדוברת. זה כלי אדיר לחולל שינוי בחברה הישראלית ובמערכת החינוך, למורות חירשות כמו נועה, להעצים אותם. שאפו וכל הכבוד לכם.

הינדי שטרן: תודה רבה.

יעל קקון: ערב טוב לכולם, אדבר וטל יתרגם. מקווה שיעשה עבודה טובה. אני רוצה להגיד תודה ענקית לשרה ויפעת וכל ועדת ההיגוי המלווה אתכם יותר משנתיים שאנו נפגשים, ולכל אחד בערב זה. כשאתם רואים אתר זה לא נתפס כמה שעות אנשים עמלים. רק לראות את הצד הויזואלי של טלי אילני, שזו עבודת נמלים. שירי קוקה נמצאת כאן, דורון לוי, ומאיר התחיל איתם את הדרך ומירית אליהו - זה לא מובן מאליו. בתחום שלנו לא נותנים משאבים - שזה כסף. אבל יש לנו משאב אוצר, בני אדם, משוגעים לדבר שרואים בזה חזון ולקחו את זה כדרך חיים.

תודה רבה לשרה ויפעת וכל האנשים שלקחו חלק, לא לילה ולא יום, הקדשתם ותודה רבה לכם. אנו יודעים את מי לימדנו, שמעתם את לילה שרק סיימה לימודים עכשיו, זה ישרת את צוות המתורגמים גם בעבודה שלהם בשטח, אז נחת וחיבוק ענק.

הינדי שטרן: תודה, יעל. אתי רצית לדבר?

טלי אילני: נזמין אתכם לדבר בספר התגובות שלנו. אני בטוחה שכל אחד יוכל לתרום רעיון למורים, להורים, למתורגמנים.

אתי שוורצברג: שמעתי על אתר זה מהתחלה, כשנירית חברת הוועדה מאגודת החירשים כל יום סיפרה לי על סימן כזה וכזה, אבל לא קלטתי על מה מדובר. היום אני מסירה את הכובע בפניכם. בשם אגודת החירשים, הקהילה הרוויחה בענק. תודה על הבמה שנתתם לשפת הסימנים הישראלית. עשיתם היסטוריה גם לעתיד, והיום יש משהו גם לקהילת החירשים וגם לדורות הבאים. תודה רבה וגאווה ענקית.

הינדי שטרן: תודה גם לך אתי על הדברים הנעימים לאוזן. שרה ויפעת, אנו עומדים לסיים, אתן רוצות להגיד משהו?

שרה: אנו מופתעות, כל כך הרבה שנים וקרה כל כך מהר שהגענו לזה. אני רוצה להגיד, שתינו שותפות לשיתוף פעולה של כולנו יחד לאנשי הכו"ח, שומעים, חירשים, שהעלינו את האתר הזה. אני מודה לכולם.

הינדי שטרן: נסיים כאן. תודה לכולכם על השתתפות באירוע מרגש זה. זו שנת ההרצה של האתר, נשמח לראותכם באתר ונשמח שתקחו בו חלק. תודה לכל העוסקים במלאכה ולמשתתפים ועל המילים החמות. תודה מיוחדת לטל שתרגם כל הערב ולאופירה המתמללת. ערב טוב לכולם. תודה לכולם, היה פשוט נפלא, מרגש, כל הכבוד.

טלי אילני: לילה טוב לכולם.

הרצאות:

סוגי הסימנים המופיעים באתר והצצה לעקרונות שהנחו את עבודת הוועדה

דורון לוי

שלושה סוגי הסימנים המופיעים באתר

א. מושגים להם סימנים מוסכמים והם רווחים בקהילת החירשים.

ב. מושגים שאין להם סימנים מוסכמים ולכן אין אחידות בסימונם.

ג. מושגים שסימונם אינו תואם למשמעותם (המתמטית) בתחום הדעת, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם תפיסה מוטעית של המושגים. כאשר לעיתים גם יש מושגים חסרים בתחומי הדעת

הוועדה בעבודתה גיבשה עקרונות שעל פיהם קבעה סימנים למושגים (המתמטיים) בקבוצות ב' ו-ג'. באתר מוצגים סימנים משלוש הקבוצות.

הוועדה עבדה לפי מספר עקרונות מנחים. אציג 2 עקרונות לצורך הדגמה:

1. קביעת סימנים לייצוג קטגוריאלי

יצירת סימנים שיהוו תוויות לשם הקטגוריה ולתת-קטגוריות. ביצירת הסימנים נעשה שימוש בעקרונות מורפולוגיים וסמנטיים על מנת לקשר בין השם המכליל ותת הקטגוריות שקשורות בו.

לדוגמה: הסימן 'זווית' בתבנית כף יד 'אקדח' נקבע כמייצג את שם הקטגוריה 'זווית', שבה כלולות זוויות שונות. סימן זה מדמה שתי קרניים היוצאות מנקודה אחת. כיוון ששפת הסימנים מאפשרת ייצוג במרחב, המשלב מספר יחידות משמעות בו-זמנית, הסימנים לזוויות מסוגים שונים, נגזרים מהסימן המכליל 'זווית' באופן הבא: ביד הדומיננטית מבוצעת תבנית כף יד 'אקדח' ובו-זמנית, ביד השנייה - הלא דומיננטית - מסומנים המאפיינים של סוג הזווית (זווית קהה, זווית חדה, זווית ישרה ועוד).

דוגמה נוספת: נקבע סימן מכליל לקטגוריה 'מצולע'. במקרים בהם למצולע יש יותר מארבע צלעות כמו מחומש, משושה, מתומן וכן הלאה, הסימון הוא: 'מצולע' + מספר הצלעות במצולע.

2. יצירת סימן חדש בהתאם למשמעות הייחודית של המושג בתחום הדעת

יש מקרים שבהם נעשה תרגום ליטרלי לשס"י של מילה בעברית המייצגת מושג מתמטי, אך תרגום ליטרלי זה עלול לעוות ואף לסתור את משמעות המושג. מצב זה נוצר בשל התכונות החזותיות של שס"י ובשל הקשרי השימוש היום-יומיים בסימן. במקרים כגון אלו קבעה הוועדה סימן חדש לייצוג המושג המתמטי.

דוגמא לעיקרון זה היא הסימן עבור המושג 'נעלם'. אם בוחרים לסמן 'נעלם' בהקשר המתמטי, בדומה לסימן הרווח ל'נעלם' המשמש בשס"י בהקשרים שונים בחיי היום-יום, המשמעות המועברת עלולה להטעות את התלמידים, מאחר שאין הכוונה למשהו שאבד.

במתמטיקה המשמעות של 'נעלם' היא ייחודית וספציפית. ה-'נעלם' מייצג מספר "מוסתר" שאינו ידוע. לכן, הסימן שנבחר עבור 'נעלם' הוא כף יד ש"מתחבאת" מאחורי כף יד אחרת. סימן זה עונה לעקרונות הוויזואליים של שס"י ואף עשוי לסייע לתלמידים בהבנה. 

הרצאה ערב השקה

ערב טוב לכולם, אני שרה לנסמן, אני יפעת בן זאב

אין מילים וסימנים לתאר את התרגשות העצומה שאוחזת בנו כעת, ברגע הזה, בו כולנו עומדים להשיק את האתר הרשמי לשפת הסימנים הישראלית מטעם משרד החינוך, זוהי הגשמה של מפעל חיים אדיר, רגע מכונן נקודת שיא בעבודתנו רבת השנים.

המשפט הראשון שעלה בראשנו לקראת ההשקה ומשקף את התחושה שלנו הוא הפסוק:

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" 

זהו רגע שמאחוריו שנים כה רבות של עבודת נמלים מדוקדקת וקפדנית, - מלאכת מחשבת עדינה של טווית סימנים ומילים, של מארג עדין בו נרקמו חיבורים בין שותפות ושותפים כה רבים שנרתמו להובלת המהפכה בתחום הזה. 

לכולנו מטרה משותפת אחת: לקדם את השפה שלנו, שפת הסימנים הישראלית בתוך מערכת החינוך בקרב הילדים, המשפחות,, המורים, והמטפלים ולהנחיל אותה לתלמידינו, כך שיכירו וידעו מנין באה שפת הסימנים ויהיו גאים בשפתם.

אנו גאות לשאת את דגל הקידום של שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך וליבנו מתרחב לראות את הפירות של פיתוח תכניות הלימודים בשפת הסימנים והטמעתן.

במעמד זה, אנו רוצות להזכיר את חברתנו היקרה, פרופ' עירית מאיר ז"ל,  שהחודש, עברו שלוש שנים מאז לכתה מעולמנו. אנו בטוחות שהיא מלווה אותנו כעת.

שרה: באתי ממשפחה חירשת בחלקה. את שפת הסימנים רכשתי מינקות מאחיותיי הבוגרות אשר סמנו אליי ללא הרף.   התחלתי את דרכי כמורה צעירה בסוף שנות השבעים. מהרגע הראשון בו ראיתי את האור בעיני הילדים כאשר נחשפו לשפת סימנים ממני כמורה הדוברת את שפתם, ידעתי שזהו הייעוד שלי - ללמד ולהפיץ את השפה שלי, שפת הסימנים הישראלית, לטובת הכלל.

יפעת: את דרכי בהוראת שפת הסימנים התחלתי כאדם אשר כל חייו פעל בשני עולמות- עולם החירשים ועולם השומעים. הוראת שפת הסימנים היא עבורי הדרך לגשר בין שני העולמות, להנגיש את השפה והתרבות של עולם החירשים לעולם השומע ולהיפך. זו השליחות שלי- כמי שבאה ממשפחה שבה חירשים, שומעים וכבדי שמיעה.

יפעת: שרה, מה דעתך שנספר קצת על התפתחויות בהוראת שס"י בארץ?

בעבר, שפת הסימנים כונתה "שפת החירשים", "שפת הידיים" ונחשבה בעיני אנשים רבים- שומעים וחירשים  כאחד – שפה דלה, מערכת לשונית נחותה הכוללת מחוות פשוטות ופנטומימה. לפיכך היא נחשבה לא ראויה להיות שפת חינוך והוראה. אף היו לגביה תפיסות שהיא עלולה לעכב את ההתפתחות השפתית והלימודית של התלמידים החירשים וכבדי השמיעה.

בראשית שנות השבעים, חל שינוי בגישה לש"ס בעקבות מחקרים בלשניים על שפות סימנים בהם נמצא כי שפת הסימנים היא שפה לכל דבר.  רוחות השינוי הגיעו גם לישראל בסוף שנות ה – 70 עם פרסום המילונים הראשונים לש"ס, וכן עם קיום  כנס בינלאומי שבו היתה חשיפה לתרגום לארבע שפות סימנים שונות.

באותה תקופה הוחל בהכנסת ש"ס למערכת החינוך בבתי הספר לחירשים. לשם כך הוקמה ועדה ארצית של מורים לשס שתפקידה היה להעשיר את שס ולהרחיבה ונוצר לוח האיות.

המורות החירשות הראשונות שהחלו ללמד בבתי ספר הן: חוה סביר במרכז, רות אלוף ז"ל בחיפה ושושנה ויינשטוק בירושלים.

נצטט את דברי שושנה ויינשטוק שאמרה אז: ...הבה נקווה, שלימוד שפת הידיים בשילוב עם קריאת שפתיים ודיבור נכון, יתן לנו דור חדש, פחות נבוך ומתוסכל אך יותר מוכשר ויוצר"...

בשנות השמונים, הוקמה קבוצת מורות לשס"י תחת אגודת החירשים ואני שרה זכיתי להיות בינהן. הוקמו קורסי הכשרה להוראת שס"י באגודת החירשים, ואני (שרה)  השתתפתי בהוראה, וכבר אז היו מתעניינים רבים שרצו ללמוד את השפה.

במקביל החל השימוש בתקשורת כוללנית בחלק ממסגרות הלימוד לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים.

באוני' תא הוקם לראשונה המסלול לחינוך כוח ובו נתנו קורסים לשס. לסטודנטים – שרה - את זוכרת? בו לימדתי שסי את הסטודנטים ואף את המרצים. 

בתחילת שנות האלפיים, הוקמה המעבדה לחקר שפות סימנים באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' ונדי סנדלר ופרופ עירית מאיר ז"ל . אנו זכינו לעבוד יחד עימן. היו אלה שנים מרתקות בהן השתתפנו במחקרים ברחבי הארץ בנושא התפתחות שפת הסימנים ומהם כלליה.

שרה, את זוכרת איך מסמנים בשבט אלסייד "מה שלומך?"

בטח - לא אשכח - 000

בעזרת המחקרים הללו ניתן היה לבנות גוף ידע על בלשנות שפת הסימנים ולהסביר כללים לשוניים בשפה.

בכל השנים בהן עבדנו כמורות במערכת החינוך, כמרצות כחלק מצוות מחקר

היה לנו חלום וחזון-  למקצע את הוראת ש"ס ולהביאה לסטנדרטים גבוהים. כך שכל ילד וילדה כבדי שמיעה וחירשים ידעו מה הזהות שלהם,  מנין באה השפה, ומהן דמויות המופת להזדהות.

בשנת 2011 עלתה בפיקוח על חינוך חירשים וכבדי שמיעה היזמה לבניית תכנית לימודים פורמאלית וסדורה להוראת שפת הסימנים, האתר שאנו חונכים היום הוא חלק ממנה.

התכנית מבוססת על הוראה חווייתית ושיטתית של שס"י והיא כוללת  חשיפה  להיסטוריה של השפה, של הקהילה לתרבותה ולאנשיה.

היא מועברת ברוב כיתות כו"ח ברחבי הארץ ע"י מורות ומורים חירשים דוברי שס״י.

בתהליך ההוראה מתעוררים דיונים מרתקים עם התלמידים  -

ילד בכתה ב – אנחנו סימנו את הסימן "חלב טרי"

הילד אמר: לא נכון, אתן טועות! מסמנים טרי ככה בבית שלי

הוא לא הסכים לקבל – אחר שהסברנו לו – אפשר כך ואפשר כך – הסכים לקבל שיש סימנים נרדפים.

קרית שמונה - סימן שמקורו ביוסף טרומפלדור וידו הקטועה, יש לו משמעות נוספת של "רווק". שאלנו את התלמידים מדוע מסמנים כך קרית שמונה? והם ענו - כי יש שם הרבה רווקים, אף אחד לא מתחתן שם...

במערכת החינוך יש צורך אדיר במאגר זמין ועדכני של סימנים למושגים שונים ורבים פונים אלינו בשאלות בנושא. לשם כך הוקמה ועדת המינוח שכבר שמעתם עליה.

יפעת, איך אנו יוצרות קשר עם המורים?

יש לנו  קבוצת הואטספ  כמה מורים? בערך 2מורים בכל הארץ.

נספר על קוריוז שקרה לנו: מורה שאלה איך מסמנים אזעקה לעומת צפירה.

כאשר אני שרה צילמתי את התשובה בוידאו ושלחתי את הסרטון לקבוצה, כל המורים קבלו את הסרטון שלי עם ההסבר המסומן באריכות ובמקביל שמעו אזעקת אמת ברקע עקב התקפת טילים... פשוט ...לא שמעתי את האזעקה.

חשוב לנו להזכיר את  קבוצת המורים החירשים  השותפים לדיונים בסוגיות שקשורות לשפה.  בתקופה הנוכחית גילינו שאפשר להתווכח רבות אפילו בזום....

לסיום – אנו מקוות שנמשיך בהגשמת החלום של הפצת שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך.

תודה מיוחדת לשולמית כהן, שמאפשרת ומעודדת את קידום הנושא, תודה לעמיתותינו להדרכה הארצית בחינוך כבדי שמיעה וחירשים, הינדי, לי-את גולד, ודליה. תודה מקרב לב לטלי האחת והיחידה על השקעה של ימים ולילות בבניית האתר.

נסיים במשפט של וולט דיסני: אם אתה יכול לחלום על זה – אתה יכול לעשות את זה

לשפת הסימנים מבנה לשוני ייחודי השונה מזה של העברית, לא היה אז ידע לשוני על השפה, היה קושי להסביר את כללי הלשון  ולפיכך לא היתה אז תוכנית לימודים מובנית ומגובשת ברמות שונות וחומרי לימוד מתאימים.