נתן כתבן

1951-2015

לכתבנים היקרים ולמשפחה המורחבת,

יש שזוכים בבעל טוב אבל משפחתו פחות.. יש שזוכים במשפחת הבעל אבל הוא עצמו- לא משהו..

ויש שזוכים בשניהם. ואני- זכיתי בשלושתם.

בבעל , במשפחה, ובמשפחה מורחבת של הדודנים הנפלאים!

כל כך הרבה זכיות שכנראה הקב"ה החליט להוריד לי את הגדולה מכולן.

"תתנחמי בהם" אומר לי הקב"ה.

זכויותיו הרבות של נתן, נעם הליכותיו ויופי נפשו מוליכות אליי את כל מעגלי החיים שהוא נגע בהם.

וכולם נושאים אותי ואת ילדיי על כפיים: אחים, אחיינים, בני דודים, עבודה..

אני לא לבד. "אז מה יש לך להתלונן?" אומר לי הקב"ה.

אני לא מתלוננת. אני לא יכולה שלא לראות את כל הטוב הזה עוטף אותנו, מחזק אותנו, מנחם אותנו, לא מרפה.

ולמרות הכאב, והצער , שכרגע הוא גדול [הזמן..הזמן..] אני מודה לקב"ה על המשפחה הגדולה והטובה הזאת, שלא עזבה בימי השבעה ואחריה.

כולם התייצבו ועמדו לצידנו , בכו איתנו ותמכו ותמכו ותמכו עד בלי די. ואולי נתן רואה כל זאת ובעיניו הטובות לוחש: לא השארתי אותך לבד.

כן. נכון. אבל.. "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" הוא ירפא את מכאובי ובינתיים הוא ראה בעניי ושלח לי את מלאכיו כדי להחליק לי את הימים האלה שהם כמנהרה לימים הטובים שעוד נכונו לנו.

שיהיו רחומים.

יעל