כרמלה אורן

1938-1997

יום רביעי , כו' מרחשון, יום השנה לפטירתה של יקירתנו ואמנו כרמלה

כאילו הזמן עמד מלכת. הזיכרון חזק וכואב.

אישה אמיצה , אשר כוס התרעלה של חייה התמלאה עד הסוף.

בגיל 24 נפטר אביה.

בגיל 36 התאלמנה מאבינו אשר

בגיל 43 איבדה את בנה ,אחינו דודו.

בגיל 58 איבדה את אחותה היחידה חביבה

ולמרות כל היסורים, היא היתה הרוח החיה בחיינו ונטעה אצלנו אופטימיות לחיים.

זכתה לראות נכדים אוהבים אשר הרעיפו אהבה אין קץ אליה והיא החזירה להם עשרת מונים

היתה מורה לתפארת ומחנכת דגולה ,שדורות של תלמידים יצאו תחת ידיה.

הערב נדליק נר זיכרון בליבנו, ונמשיך להתגעגע

זאב אורן

הגיעה למשפחה בחורה צעירה יפיפיה.כאילו שגדלה במשפחה. אופו ואוניו עטפו אותה באהבה. היחס בין כרמלה לאוניו היה שם דבר במשפחה.

רחל שחר

*****************************************

את אהבתי הגדולה לקריאה אני חייבת לכרמלה.

אני זוכרת אותה קוראת לי ספרים ולמאוחר יותר - לוקחת אותי לספרייה ברחוב תל אביב ומסייעת לי לבחור ספרים שקראתי בעצמי.

בנוסף - תמיד היה לה פנאי אלי, אפילו לשיגעונות שלי. לדוגמה – היא הדפיסה עבורי ספר שלם של שירי אורי צבי גרינברג, שרציתי להעניק לאבא שלי ליום הולדתו, כיוון שהספר אזל מן השוק...

עכשיו, כשעברתי את הגיל שבו היא הלכה מאיתנו, וכשאני רואה את נכדיה וניניה – הכאב מתעצם. הרי היא היתה נהנית כל כך לראות את הנכדים המוכשרים, לטפח את הנכדות הצעירות ולהשתולל עם הנינים!

אסתר ארבל