סיכום מפגש מס' 2 של הוועדה לבחינת הצורך ברב

Post date: Mar 19, 2012 8:7:49 AM

אל:חברי הוועדה-רוזנברג,ברונקטל,בדיחי ,גוטליב

לידיעת:חברי קהילת "צעירי מודיעין

הנדון:סיכום מפגש מס' 2 של הוועדה לבחינת הצורך ברב

1. חברי הוועדה התכנסנו בשנית ביום חמישי כ"ד שבט התשע"ב מטרות המפגש:

א. הצגת משימות חברי הוועדה.

ב. לשמוע את הרב רונן נויברט מארגון צוהר.

2. בישיבה נכחו כלל חברי הוועדה.

3. במהלך ההכנות למפגש הוכנו ע"י החברים העבודות הבאות:

א. משימת ישראל רוזנברג מצורפת כנספח א'.

ב. משימת עידוא ברונקטל מצורפת כנספח ב'

ג. משימות יעקב גוטליב והראל בדיחי הוצגו לחברי הוועדה.

4. מטרת מפגש מס' 2 הייתה להיפגש עם הרב רונן נויברט מארגון "צוהר" לשמוע ממנו בנושא.

א. בפתח דבריו ציין הרב רונן כי קיימים מס' ארגונים שמכשירים רבני קהילות, ארגון "צוהר" הוא אחד מהם.

ב. לרב קהילה יש חלק לא מבוטל בגיבוש, להוות אוזן קשבת ומציאת פתרונות לבעיות. אין תפקידו ליטול את מקומם של נותני השיעורים הקבועים בקהילה או רק לפסוק הלכות.

ג. אחד מתפקידיו של רב קהילה זה לבנות תוכנית עבודה עם יעדים לקהילה וכמובן ליישמם.

ד. תפקיד מרכזי בקהילה דומיננטית כמו שלנו זה להנהיג את הנוער בחינוך הבלתי פורמאלי-מניסיונו נוצרת זיקה ייחודית בין נוער הקהילה ולבין רב קהילה.

ה. תפקיד נוסף שרב קהילה לוקח על עצמו זה הקשר הראשוני והמתמשך עם משפחות חילוניות שמעוניינות לקיים אירוע בקהילתנו (בר מצווה,חתונה ועוד).

ו. רב קהילה חייב להיות בעל משפחה שמקום מגוריו יהיה בסמוך לקהילה.

ז. יש לזכור שלצד רב קהילה קיימת גם רבנית שגם היא יכולה לסייע בגיבוש הקהילה.

ח. השיטה היא להביא רבנים מעומדים פוטנציאלים לשבת אירוח מהם הקהילה תוכל להתרשם.

ט. שלב הבא זה לקיים מפגש קהילתי בנושא.

י. לאחר בחירת מועמד ראוי ארגון "צוהר" מלווה את המועמד בהכשרה תוך כדי תפקידו בשנתיים הראשונות.

יא. ארגון "צוהר" ממן מלגה ע"ס 1200 ₪ במשך 10 חודשים בשנה למשך שנתיים.

יב. שכר לרב קהילה זה עלות שכר דירה למשפחה לחודש כלומר העלות החודשית בשנתיים הראשונות היא מופחתת אך לאחר שנתיים היא מלאה.

5. להלן המשימות להמשך:

א. חברי הוועדה מודים לרב רונן ומזמינים אותו לשבת אירוח בקהילתנו.

ב. לבקשת הרב רונן נויברט, הראל בדיחי יכין מסמך איפיון קהילתי (כמות ילדים,חתך גילאים וכד') וישלח אליו.

ג. מפגש מס' 3 התקיים בז' אדר התשס"ב (1/3/12) באוניברסיטת "בר אילן" במשרדי ארגון "לקראת שליחות" בהשתתפות הרב ראובן קרוגר והרב יהודה אלטשולר, סיכום מפגש יופץ בהמשך.

6. בברכה.

יעקב גוטליב,ישראל רוזנברג,הראל בדיחי,עידוא ברונקטל

חברי הוועדה לבחינת מינוי רב לקהילת "צעירי מודיעין"

נספח א'-רב קהילה בעיני ההלכה

בבואנו לבחון את שאלת תפקיד הרב ומינויו בעיני ההלכה, נקדים ונאמר כי תפקידו של הרב השתנה מקהילה לקהילה במהלך הדורות. מאז ומתמיד היה הרב הדמות הפוסקת והמכרעת בענייני הלכה: איסור והיתר, דיני ממונות, הלכות אישות וכו'. אולם, קהילות רבות ראו את תפקידן דוקא ככאלו שבאות לשרת את הרב, ולאו דוקא ציפו כי הרב ישרת את הקהילה. קהילות אלו ראו מתפקידן לספק לרב כר נוח ללימודו ולהתפתחות ידיעת התורה שלו, וכשהיה הרב מוציא לאור את קובץ חידושיו – היתה גאה בכך כל הקהילה, שכן חבריה ידעו כי הם שותפים להאדרת התורה של הרב. קהילות אחרות, דוקא שמו דגש רב על תרומת הרב לקהילה ועל שיתופו הפעיל בחיי חבריה. כמובן שהדבר השתנה מקהילה לקהילה, מדור לדור – ובודאי מרב לרב. בקהילות בהן נשא בעול אדם גדול תורה ששמעו יצא למרחוק – גאוות הקהילה היתה על גאונותו בתורה, ולא על דרך הנהגתו ותרומתו לקהילה.

במדינת ישראל, בה מוסדות הדת מעוגנים בחוקי המדינה, ואף רבנים מכהנים בערים עפ"י חוק, התפתחה בזמן האחרון המגמה למינוי רב לקהילה בנוסף על רב העיר או השכונה המכהנים עפ"י חוק. ללא צל של ספק המגמה היא לבחור רב שישרת את הקהילה; בעיקר בהעשרת החיים הרוחניים והתכנים המלווים את הפעילויות החברתיות של הקהילה, אך גם במובן של פסיקת הלכה הנוגעת בעיקר לחיי היומיום של הקהילה ובית הכנסת, כדוגמת הנחיות בשעת התפילה בימים מיוחדים בהם התפילה איננה כסידרה, הנחיות בדבר פסול בספר תורה, כיצד יש לנהוג בשעת שמחה ובעת אירוע, או חלילה בשעת אבילות, וכדו'. את פסיקת ההלכה במובן הרחב יותר, בשאלות של החיים הציבוריים וההנהגות הנכונות לציבור שומר המצוות בכלל – שומרת בד"כ הקהילה במדינת ישראל לרבני העיר או לרבני המדינה, כך שרב הקהילה ידיו רב לו ב"אורח חיים" יותר מאשר בשאר חלקי השו"ע והפוסקים. זאת כאמור, בנוסף לתפקיד הברור של העשרת התכנים הרוחניים של הקהילה.

בטרם ניגש לבחון את המקורות בהלכה הנוגעים למינוי רב, נציין כי מקורות אלה נוגעים בעיקר למינוי רב הפוסק ומורה הלכה לעיר או לקהילה כולה, ולא בהכרח למינוי רב קהילה כמו שמקובל בימינו.

החיוב למנות רב מופיע כבר בפסק השו"ע, הפוסק:

ציבור שצריכין לשכור רב ושליח ציבור ואין בידם כדי שכר שניהם, אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהוראה, (עא) הוא קודם. (עב) ואם לאו, ש"צ קודם. (אורח חיים סימן נג סעיף כד).

ברור מפסק זה שעל הציבור למנות להם רב שיפסוק עבורם הלכה, אף על חשבון ש"צ שמוציא את הרבים שאינם יודעים להתפלל ידי חובה.

הביאור הלכה במקום מרחיב מאוד בחיוב זה ואף פוסק כי אפשר לכפות על המתנגדים למנות רב לקהילה. וכך כותב הבה"ל במקום:

"מכאן יש ללמוד גודל החיוב המוטל על כל עיר ועיר בישראל, למנות אלוף לראשם רב מורה הוראה אשר יורה להם במצות התורה ומשפטיה ולהודיעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולא יהיו כעורים המגששים באפלה, שהרי אפילו אם ע"י כך תהיה מצות התפלה נדחית לגמרי, גם בזה החיוב להעדיף רב מורה הוראה, וכ"ש אם יכולים אנשי העיר להתפלל לעצמם וכו'. ומזה ימלאו פחד ורתת ראשי עיירות בישראל שאין להם רב ומורה צדק בעירם, ועון גדול הוא, ואע"פ שיש שם שוחט ובודק, הלא צריכים הם למורה צדק אשר יורה להם בהלכות שבת ויום טוב ובהלכות פסח, ובהלכות נדה וטבילה במקוה, וכל שאר דיני תורתינו הקדושה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וסוף דבר שבלי הנהגת רב ומורה צדק ומנהיג בדרכי ה' בודאי שיבאו לידי חלול שבת ויו"ט ואכילת איסורים וחשש חמץ ועוד כמה איסורי כריתות ח"ו."

כך כתבו גם פוסקים נוספים, למשל, שו"ת מהריט"ץ החדשות ח"ב (סי' קלג) שכתב:

"וכל קהל ועדה מישראל שאין ממנים עליהם חכם גדול בתורה אשר ינהיגם בדרך ישרה, קרוב בעיני לומר שהם עוברים בלאו דכתיב ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, דוגמת מה שפירשו חז"ל בסנהדרין (קי א) כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר ולא יהיה כקורח וכעדתו, ... לפיכך צריך להעמיד בכל קהל ועדה מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירם בתשובה."

מאז ומתמיד ראו קהילות יהודיות רבות את הצורך במורה הלכה ואת החיוב למנות כזה, כפי שראינו במקורות לעיל. בחלק מהקהילות בחו"ל בימים עברו, נהגו למנות רב אחד הבקיא בדיני ממונות וגיטין לצורך פסיקת דין בסכסוכים ממוניים או בין בני זוג, ורב נוסף המתמחה בפסיקת הלכה בנושאי איסור והיתר (שחיטה, מאכלות אסורים, בשר בחלב וכו').

כאמור לעיל, מקורות אלו שהבאנו לעיל מתייחסים ברובם למינוי רב מורה הלכה במתכונת רב עיר המקובלת כיום.

ההלכה לאורך הדורות גם צידדה במינוי רב לתפקיד הנוסף אותו הזכרנו לעיל, והוא העשרת עולמה הרוחני של הקהילה והרבצת תורה בה. כך, למשל, מביא הגאון הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר את דברי מהר"ש הלוי שכתב:

"ואני אומר שלענין מינוי מרביץ תורה אפילו רק המיעוט של הקהל רוצים בקיום המצוה יכולים לכוף את הרבים המונעים, וכמ"ש כיו"ב רבינו ירוחם, שכופין בני חצר לבנות בית שער אם הוא סמוך לרשות הרבים וכו', ואפילו מועטים כופין לרבים לעשות לעיר חומה דלתים ובריח, וכן עיקר..." (שו"ת יביע אומר חלק ז - יורה דעה סימן יח)

ובעקבותיו פוסק הרב עובדיה בעצמו:

"הרי שלענין תועלת המגיעה לכולם המיעוט כופה את הרוב, וכל שכן לנ"ד, שתלמוד תורה כנגד כולם, ויש מגדר מילתא במינוי מורה צדק אשר יורה להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. והסכים עמו הגאון מהרח"ש (שם דכ"ט ע"ד וכתב... שלענין להתיר למנות מרביץ תורה אין לך מצוה גדולה הימנה וכו'"

נמצאנו למדים אם כן, שמינוי רב לקהילה הן בהיבט של הוראת ההלכה והן בהיבט של הרבצת תורה והוראת תורה לבני הקהילה – ראתה ההלכה בכך חשיבות רבה עד מאוד, עד כדי כך שכתבו הפוסקים כי קהילה שאיננה נוהגת כך – גדול עוון הציבור ביותר.

נספח ב'- חלופות לתהליך מינוי רב

1. נוצר קשר עם 2 קהילות שבחרו לאחרונה ברב - אחת במודיעין ואחת ברמת בית שמש.

2. המידע הועבר ע"י ראש הועד, שהיה אחראי על תהליך בחירת הרב.

3. עולות שתי חלופות, אחת בוצעה בקהילה ברמת בית שמש ואחת במודיעין.

4. בשתי השיטות הודגש נושא אחד – כל שלב בתהליך חייב להיות מתוך הסכמה גורפת של הקהילה.

ללא הסכמה כזו, יכול להיגרם נזק של ממש לקהילה.

חלופה א – הליך "דמוקרטי"

5. הקמת ועדת איתור, גיבוש דרישות תפקיד.

6. קבלת שמות מועמדים מכלל הקהילה וממקורות נוספים.

7. בחינת המועמדים (שבתות, שיעורים וכדומה).

8. בחירות.

בחלופה זו הודגש, שכל שלב צריך להיות בהסכמת הקהילה, כאשר תמיד עומדת להצבעה גם אופציה של "אף אחת מהאפשרויות", ובחירה באופציה זו משמעותה הפסקת התהליך.

חלופה ב – הליך "הטמעה הדרגתית"

9. איתור מועמדים.

10. מינוי מועמד מוסכם ומתאים לתקופת ניסיון, לתפקיד אחראי פעילות בקהילה (תורנית, חברתית וכדומה).

11. לאחר תקופת הניסיון הצגת המועמד לבחירתו כרב.