Embedded Files
Post date: Jun 26, 2013 5:57:4 PM
הלכות שלושת השבועות
(מו"ר הרב אליקים לבנון)
ימי בין המצרים תשע"ג
ימי בין המצרים נחלקים לשני זמנים עיקריים:
- מי"ז בתמוז עד כ"ט בתמוז.
- מא' באב עד י' באב.
מהלכות י"ז בתמוז.
י"ז בתמוז נקבע כתענית ציבור מפני שביום זה בטל קרבן התמיד במקדש ראשון, והובקעה חומת ירושלים בבית שני. חכמים מוסיפים שכבר לאחר מעמד הר סיני שבר משה רבנו את הלוחות הראשונות ביום זה.
תחילת התענית בעלות השחר, 03:38. סיום התענית בצאת הכוכבים 20:09.
מי שהולך לישון בליל י"ז בתמוז ורוצה לקום לאכול או לשתות לפני עלות השחר, יתנה בדעתו שאינו מקבל את הצום בשינה.
מנהג אשכנזים, לא להסתפר או להתגלח מי"ז בתמוז עד לאחר ט' באב. וכן נמנעים ספרדים ואשכנזים מלברך שהחיינו, מפני שעל הימים הללו שהם ימי חורבן קשה לומר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
בשבת אפשר לברך שהחיינו.
מעוברות או מיניקות פטורות מלצום.
אע"פ כן, נהגו להתחיל לצום כרגיל. אם תרגיש האשה חולשה, או שאינה יכולה להניק וכד', תשבור הצום מיד. שאר נשים חייבות כמו הגברים.
צום הרביעי ושאר צומות, יהפכו לנו ולכל ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים.
להלן, הדברים האסורים והמותרים, עד כ"ט בתמוז:
1. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולא לשאת אשה מי"ז בתמוז, ספרדים מסתפרים עד שבת חזון, וגם הם לא מתחתנים בזמן הזה מפני שאין זה "סימן טוב".
2. מותר להשתדך, לכתוב תנאים וכד', ללא ריקודים ומחולות, הפוסקים כותבים להסתפק בסעודה צנועה ולא בסעודה של שמחה.
3. מוזיקה, נוהגים בכל השנה לשמוע, כשיטת רש"י ותוס' וכפסק הרמ"א, תק"ס ג', רק מוזיקה בחצר מלכים או במשתה יין אסורה כל השנה. לכן, עד כ"ט תמוז אפשר לנהוג ככל ימות השנה ולהאזין כרגיל.
מאחר ויש שיטה האוסרת שמיעת מוזיקה בכל ימות השנה, ראוי
לנהוג בתשעת הימים כשיטה זו, ומא' באב לא לשמוע מוזיקה.
4. מי שסובל ממתח נפשי, והמוזיקה מפיגה את המתח, יכול לשמוע גם בתשעת הימים, מקלטות, דיסקים או רדיו, ולא ישמע מכלי הנגינה עצמם.
כמו כן, יקפיד לשמוע מוזיקה שקטה ולא ניגוני חתונה.
5. עד כ"ט בתמוז מותר לקנות ולמכור הכל כרגיל אולם נוהגים שלא לחדש בגד בימים אלו, בגלל ברכת שהחיינו, שאי אפשר לומר, שהחיינו והגיענו לימים אלה. אבל בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו (גרביים, לבנים וכד'), מותר גם לחדשם.
בשבת, אפשר לחדש בגד וללבשו ולברך שהחיינו.
בעל משפחה, מותר לקנות רכב ולברך עליו 'הטוב והמטיב' (הואיל ומשרת גם את
בני הבית) עד כ"ט בתמוז.
6.מותר להתרחץ ולשחות בבריכה או בים.
7.מותר לטייל. רצוי טיול רק במקומות מוסדרים.
8. מותר לשתול, לנטוע או לזרוע כל צמח שרוצים בו.
כאמור, הפעולות הללו מותרות עד כ"ט בתמוז.
מהלכות תשעת הימים ותשעה באב
משנכנס אב ממעטים בשמחה.
השמחה האמורה היא, למעט במשא ומתן ולא לקנות דברים ללא צורך. וכן לא לבנות מבנה להרווחה או לשתול פרחים וכד'.
נטיעה לשם ישוב ארץ ישראל, וכן בניה לחיזוק ההיאחזות בארץ, מותרים.
אין אוכלים בשר ואין שותים יין. מנהג אשכנזים שלא לכבס מר"ח אב.
מנהג ספרדים שלא לכבס רק ממוצאי שבת.
הבדלה במוצ"ש: לעשות על מיץ ענבים, ואפשר לשתות.
למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך ולכתוב "תנאים" בימים אלה, ללא ריקודים ועם סעודה צנועה.
מוסיקה: הפוסקים חלוקים האם מותר לשמוע מוסיקה בכל ימות השנה, בגלל החורבן. למעשה, בכל ימות השנה אנו נוהגים להקל ולשמוע מוסיקה, כשיטת רש"י ותוס', וכפסק הרמ"א, תק"ס, ג'. אולם, בתשעת הימים ראוי להחמיר, כשיטת הרמב"ם, ולא לשמוע מוסיקה כלל.
ממעטים במשא ומתן, ולכן אין לעשות עסקאות בימים אלה. אולם, זוג צעיר לפני החתונה, מותרים לקנות בית או לשכור, וכן לקנות ריהוט לצרכי הבית, מפני שלצורך מצוה, מותר.
קניות של יומיום- מותרות.
טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים מסוכנים יותר. מסלול פשוט ללא ירידות או טיפוס קשה, אפשר ללכת גם בימים אלה.
רחיצה של תענוג אסורה. אבל אין איסור להיות נקיים. לכן, בימים חמים מותר לרחוץ במים פושרים ובסבון פשוט, ללא בושם וכד'.
יום שני, ח' מנחם אב, ערב ט' באב
א. בסעודה המפסקת אין אוכלים שני תבשילין.
לכן נהוג לקיים סעודה אחה"צ, לפני תפילת מנחה. זו אינה הסעודה המפסקת, ואפשר לאכול בה גם כמה תבשילים (כמובן ללא בשר ויין).
מברכים ברכת המזון, ואח"כ מתפללים מנחה.
ב. השקיעה בשעה 19:49.
נוהגים לאכול סעודה מפסקת בערך בשעה 19:00. כאמור, אין אוכלים בה שני תבשילים, אלא נוטלים ידיים על פת, ונוהגים לשבת על הארץ ולאכול עם הפת, ביצה קשה. טובלים את הביצה באפר כסימן לתחילת האבלות על חרבן בית המקדש.
ג. גם אם אוכלים שלשה יחד, אין מזמנים.
ד. תחילת הצום בשעה 19:48. * מודיעין
ה. סיום הצום בשעה 20:13. * מודיעין
מעוברות ומניקות
א. ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
ב. אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
ג. הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
ד. לדוגמא- מי שיש לו חום (יותר מ- 37.5) נחשב כחולה.
כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
ה. לכן- הלכה למעשה:
מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר.
אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת, או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום.
(לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת).
גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
ו. כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו. אין בט' באב דין אכילה ושתייה לשיעורין.
במוצאי תשעה באב, יום שלישי, אור ליום רביעי, י' מנחם אב, נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין. יש המחמירים גם בתספורת, גילוח ורחיצת כל הגוף. בימים אלה שהם ימים חמים, מי שקשה לו, יכול לרחוץ כל גופו, במים לא חמים ממש.
יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!
Page updated
Google Sites
Report abuse