בתקופת חז"ל דיברו היהודים בארץ שלוש שפות: עברית, ארמית ויוונית.
בתקופה זו הייתה הארמית שפה בינלאומית, כמעט כמו השפה האנגלית בימינו. מהודו ועד כוש (סודן של היום) אנשים דיברו, קראו והתכתבו בארמית.
גם בארץ ישראל אנשים נהגו לדבר ארמית, ואף כתבו ספרים, מכתבים ותפילות בשפה הארמית. השפעתה של הארמית על לשון חז"ל הייתה רבה והביאה לכניסת מלים ארמיות לעברית.