הסיפור על ארבעת הרעים שחיו בתואם הוא סיפור על העצמה הדדית, על יצירה משותפת שבה כל אחד תורם את יכולותיו וכישורו, על קבלת הזולת כמות שהוא, תוך הדגשת יכולותיו וכישוריו המיוחדים, על חשיבותו של כל פרט בקבוצה, גדולים וקטנים כאחד ועל כבוד הדדי.
הסיפור מופיע בסיפורים על המאורעות והפעולות של הבודהה, הוגה ומקים זרם המחשבה המוכר כבודהיזם, בגלגולי חייו הקודמים והוא בעל השפעה אדירה על החברה הבודהיסטית בעיקר בטיבט, נפאל ובהוטן.
הסיפור המובא כאן גרסאותיו המוכרות, חלקן בשפה שבה סופרו על ידי מורי ההלכה, וחלקן מתוך הכתובים, ונספחים לו תולדות חיי הבודהה, משנתו ומהסבר מושים ומונחים המיוחדים למשנה זו.