פיתוח חשיבה יצירתית: למה ואיך, וכיצד הצליחה מערכת החינוך ביפן להטמיעהּ

תכנית הלימודים בבתי הספר איננה כווללת תחום דעת או "מקצוע" בשם "חשיבה יצירתית". המחנכים והמורים אמורים להתיחס לנושא זה דרך הוראת תחומי הדעת שהם אחראים עליהם, במהלך הלמידה השגרתית.

ובכל זאת, מעת לעת אנו שומעים כי יש צורך לחדד את הנושא, להקדיש לו יתר מאמץ ואפילו ביקורות על כי בוגרי מערכת החינוך אינם מגלים יכולת חשיבה יצירתית ברמה גבוהה.

האמנם?

כדי לבחון את הנושא יש להבין למה הכוונה במושג הזה, כידצד נבחנת היכולת של אדם בעל חשיבה יצירתית ובעצם מה חשיבותה.

להלן כמה מילים מתוך הנייר המצורף לדף זה בנושא חשיבה יצירתית:

נוטים לבאר את חשיבות היצירתיות בתנאים השוררים בעולם העכשווי: יש בשני העשורים האחרונים קיימת נטייה לתאר את עולמו של האדם כעולם מורכב, עולם של שינויים תכופים, של כמויות מידע וידע אדירות ומשתנות, עולם שבו נדרשים חדשנות וגמישות, עולם גלובלי בו האדם היחיד יכול להיות מעורב הרבה יותר במה שקורה לו וסביבו, וגם התחרות הכלכלית מוכרעת על ידי החידוש וההמצאה לכן נדרשות יכולות של חשיבה יצירתית. נדרשת חשיבה יצירתית כדי להצליח, להיות ולהרגיש בעל ערך ברמה האישית והחברתית.

לבד העובדה שהסבר זה מגדיר הצלחה כיכולת להתחרות עם הזולת כפרט (וכחברה) הרי שאין בכך ממש: בכל דור ובכל עידן ותקופה נדרשו בני האדם לעבד כמויות מידע עתירות לעבדן לידע. בני האדם, כמו יונקים אחרים, ובמיוחד ההומינינאים, נולדים ללא ידע אינסטינקטיבי רב, יחסית; וזה המולד, מדוכא בחברה המודרנית כבר מאות שנים. אולם טבועה בבני האדם (גנטית) היכולת ללמוד וללמד. רק פריצות דרך שהן תוצר של חשיבה יצירתית בכל הדורות הביאו את האדם למקומו ביקום (לוב ולרע); ולאו דווקא פריצות דרך של יחידי סגולה המכונים "גאונים", אלא של כל אחד ואחת. מדור לדור גדל והתעצם הידע ועל בסיסו פותחו הטכנולוגיות שאפשרו בניין, חקלאות ושליטה בסביבה. לדוגמא: אבקש להביא את גיבורי ספר הילדים הידוע "הנערים מרחוב פאל" (מחניים) מאת פרנץ מולנר. הסיפור מתרחש בראשית המאה העשרים (יצא לאור בשנת 1906) בממלכה האוסטרו - הונגרית. הנערים אז היו כבני עשר שנים והמעשה נפתח בשיעור לכימיה. כלומר: בבת הספר נלמדים כבר כל התגליות החדשות של התקופה. הער בה הם חיים עוברת תהפוכות של התיעוש המהיר שחל אז: בינוי, (שבעו עתידים הם לאבד את מגרש המשחקים שלהם, אבי של אחד מהם את פרנסתו ועוד). לפתע מוארת העיר בפנסי גז, חשמליות מחליפות את הכרכרות הרתומות לסוסים, ועשן נפלט מארובות המפעלים. בצד כל אלה: מנשבות רוחות של שינויים פוליטיים. נערים אלה יתגייסו לצבא בעוד כעשר שנים (מלחמת העולם הראשונה) ויחוו קרבות בהם ייטלו חלק טנקים, מטוסים וגזים רעילים. כל דור והשינויים התכופים והמידע הרב המאפיין אותו, דורש יכולת חשיבה יצירתית של בניו. אין העשורים האחרונים שונים מתולדות בני האדם שיצאו את אפריקה ויישבו את כדור הארץ עד קצותיו.

היכולת ליצור דברים ורעיונות חדשים ולהוציאם אל הפועל, היכולת לשפר, לתכנן לפתור בעיות לשנות ולהשתנות תעזור לתלמיד להשתלב בחברה ומתוך תחושת מסוגלות רבה יותר, מתוך תחושה של הגשמת יעוד ותביא לשמחת חיים ללא קשר לתחרות על מקורות פרנסה או תחרותיות בכלל. במיוחד מפני שמרכיב משמעותי של החשיבה היצירתית הוא בחינה חופשית של אפשרויות חדשות ללא חשש מכישלון. האדם היצירתי נשען על היסטוריה אישית שבה כבר פתר מספר בעיות בצורה יצירתית, באופן שגיבש אצלו ערך עצמי גבוה, ורואה את עצו כמסוגל ויכול, בעל מקור שליטה פנימי ותחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

פיתוחם של כל אלה, תלמיד רפלקטיבי בעל מסוגלות ללמדה עצמית ובעל דימוי עצמי גבוה, פיתוח חשיבה יוצרת אצל התלמיד מראשית דרכו בחיים, תעניק לו יכולת להתגבר על קשיים ותתמוך בפתוח החלק הנרכש של האינטליגנציה.