יוסי אחימאיר

"אמיל זולה" של שנות השלושים

יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי

בבית העלמין נחלת  יצחק, בחלקו המערבי, נמצאים בסמיכות זה לזה ארבעה קברים.

ראשון שבהם ועליו מצבה צבאית, הוא קברו של אברהם סטבסקי ז"ל, שנפל כאיש האצ"ל באלטלנה ביוני 1948, על שפת ימה של תל-אביב. 15 שנים קודם לכן היה סטבסקי ז"ל הנאשם הראשון במשפט רצח ארלוזרוב, רצח שארע אף הוא על שפת ימה של תל-אביב. והשנה ימלאו שבעים וחמש שנה לפרשה הקשה הזו: רצח, עלילה, משפט, פילוג פנימי בין המחנות, חילופי האשמות בלתי פוסקים, יהודים ערבים בריטים...

בסמוך לכניסה לנחלת יצחק, מצד ימין, שורה שלישית, שוכן קברו של אבי-מורי, ד"ר אבא אחימאיר, "הנאשם השלישי",  שהלך לעולמו ביוני 1962, שבור ורצוץ נפשית מן העלילה הנוראה שהוטחה בו ובחבריו.

מימין לו נטמן "הנאשם השני", זה שנחשד בירי עצמו, צבי רוזנבלט,ז"ל. הוא נפטר ב 1984, חודשים ספורים לפני פרסום דו"ח הועדה הממלכתית לחקירת הרצח. צבי זכה לשמוע על הקמת הוועדה, הוא לא זכה לשמוע את פסיקתה.

הקבר הרביעי אף הוא נמצא קרוב מאוד לכניסה. פונים מיד שמאלה, שורה ראשונה, ואי אפשר להחמיץ את קברו של בן ציון כ"ץ, אשר הלך לעולמו לפני חמישים שנה. בנחלת יצחק מצא את מנוחת העולמים שלו, בצוותא חדא עם קרבנות העלילה – אשר הוא, ההיסטוריון, הסופר והעיתונאי הבלתי מפלגתי, הקדיש את כל תעצומות רוחו, את כל כישוריו העיתונאים הבלשיים, לחקירתה – במטרה להביא לזיכויים המלא של השלושה.

ציטוט זה לקוח ממאמרו של יוסי אחימאיר שהתפרסם בגליון "האומה" 171 , מרץ 2008.