ערבות הדדית ואני

"אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד"

המוטו המפורסם של שלושת המוסקטרים "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד" מסביר את מורכבות הרעיון של ערבות הדדית. אם אני אעשה למען אחרים ולמען החברה, החברה תעשה עבורי. קיימת אצלנו ההבנה שלצד היותנו יחידים ופרטים, אנחנו חלק ממשהו גדול ושביחד אנחנו עובדים כדי שנוכל לשגשג ולפרוח.

הערך מלמד אותנו על חשיבות המודעות ל"אחר" למרות שהוא שונה ממני כולנו מקושרים, כולנו בני אדם.

מטרת שיעור זה היא להבהיר לתלמידים שבכוחו של תלמיד אחד לפגוע בכיתה שלמה, ובכוחו של תלמיד אחד לעזור לכיתה שלמה.

התלמידים יבינו את חשיבותה של הערבות ההדדית.

פתיחת השיעור - משחק חתול ועכבר

תלמיד אחד עומד בתוך מעגל ילדים (עכבר) ותלמיד אחר עומד מחוץ למעגל (חתול) - מטרתו לנסות לתפוס את זה שבתוך המעגל ולא לתת לשני שמחוץ למעגל לחדור לתוך המעגל וזאת על ידי חסימתו בקשרי ידיים כל פעם שהוא מנסה לעבור מתחתם חוסמים לו את הכניסה על ידי שמנמיכים את הידיים.

לאחר המשחק:

נשאל את החתול איך הוא הרגיש, איך זה להיות מחוץ לחברה. נשאל את עכבר האם חש מוגן על ידי הכיתה.

נשאל את התלמידים מה התנאים ההכרחיים להצלחת המשחק.

נוביל את התלמידים למסקנה שמספיק שתלמיד אחד לא יוריד את הידיים בזמן, או ישחרר רק יד אחת מחברו כדי שהחתול יצליח להתפס.

נסכם:

כיתה שבה היחיד יוכל לסמוך על הכיתה שתגן עליו היא כיתה שבה הפרט לא יפגע בכלל, או במילים אחרות כיתה מאוחדת היא כיתה שבה לא הכלל ולא הפרט יפגעו.

פעילות 2

מהלך הפעילות

שלב א' – אישי

כל תלמיד מקבל את התמונה, יתבונן בה , ויתן כותרת כותרת לכל אחד מהמצבים.

שלב ב' - קבוצתי

1. חלוקה לקבוצות של 4-6 משתתפים.

2. כל קבוצה תקבל כרטיס מטלה קבוצתית.

שלב ג' - במליאה

1. כל קבוצה תציג את האיור שבחרה ותנמק את בחירתה.

2. דיון:

- מהם היתרונות והחסרונות של כל איור לפרט ולחברה?

- מה האיור המרגיז ביותר בעיניכם? מדוע?

- מה היה קורה אילו כולם נהגו כמו הדמות "הכהה" באיורים מס' 2, 4, 5 ?

- האם מתוך ניסיונכם משתקף הפעיל ב"מחויבות אישית" באחד האיורים, או שיש צורך באיור אחר? נמקו.

- במה יכול כל אחד מכם לתרום, במסגרת "מחויבות אישית"? לאיזה סיוע אתם זקוקים? (הדרכה, תמיכה לאורך הדרך, אוזן קשבת…)

- מה חשיבות התרומה שלכם לחברה – עבור עצמכם?

- מה חשיבות התרומה שלכם לחברה הישראלית?

פעילות 3 - משל אווזי הבר - כוחה של קבוצה

אווזי הבר טסים במבנה V אופייני. בחוד המבנה נמצא המנהיג, הנושא בנטל העיקרי של ההובלה. הטיסה במבנה מקנה לכל אחד מחברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר, וכן, את האפשרות להגביה עוף בזכות משק כנפיו של האווז שנמצא לפניו. לכן, הטיסה במבנה היא יעילה ומהירה ב-%70 יותר ממעופו של אווז בודד. כתוצאה ממנה, גדל טווח התעופה של הלהקה והיא מסוגלת להגיע למחוזות רחוקים יותר. כאשר סוטה אחד האווזים ממקומו הנכון במבנה, מיד הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האויר, וממהר לתקן את מסלולו אל המיקום הנכון, שיאפשר לו ליהנות מתנאי מעוף משופרים. כאשר מתעייף המנהיג, הוא עובר לסוף המבנה, ואת מקומו תופס אווז אחר. כאשר אחד מחברי הלהקה אינו חש בטוב ונאלץ לנחות ולחנות, הוא אינו נותר בודד. אחד מחברי הלהקה מצטרף אליו להגנה ולעזרה. חברי הלהקה נוהגים לעודד את מנהיגם בעת הטיסה בקריאות עידוד. אלו הן קריאות אווזי הבר.

רשימת תכונות

לחוץ  דאגן  מנהיג  ליצן  פוחד מהחושך.  עוזר לכולם.  חזק  אמיץ  חלש  רעב תמידית  יצירתי  נון- קונפורמיסט

מהלך הפעילות

1 .כל אחד מקבל כרטיסיה ומשלים עליה את המשפט : "קבוצה בשבילי היא...''

2 .מתחלקים לשתי קבוצות: כל קבוצה היא מעתה להקת אווזים ועליה לתכנן את דרכה אל יעד מסוים, אליו עליהם להגיע אך ורק ביחד, באופן הבא:

א. בחירת תכונות: כל אווז (תלמיד) יקבל תכונה מתוך הרשימה .אין לתת תכונה כלשהי יותר מפעם אחת.

ב. בקבוצות דנים בשאלות הבאות: אילו תכונות דרושות ללהקה בשביל לעוף יחדיו? באילו קשיים עלולה הלהקה להיתקל במעופה? כיצד נחלק את התפקידים לאור זה? מה יהיה אופן התעופה שלנו (מבנה, חלוקת מהירות ומאמץ...)

ג. חלוקת תפקידים : הקבוצה בוחרת לחניך תפקיד במבנה התעופה אל היעד, בהתאם לתכונותיו. את התכונה והתפקיד רושמים על בריסטול ומדביקים על גבו של החניך.

3 .מסתדרים לתחילת המעוף התחרותי (כידוע לכולנו ברווזים עפים בהליכת שש): זה צריך להיראות בערך כך:

המעוף מתחיל ובמהלכו מקריא המדריך סיטואציות שעליהן צריכות הקבוצות להגיב

סיטואציות-

 המנהיג מתעייף ונופל.

 הנשר הטורף מתקרב.

 הלילה מתקרב במהירות.

 רוחות עזות מנשבות מן הצד.

 חלק מהאווזים נחלשים ונסחבים מאחור.

בסיום המעוף מתכנסים לדיון במליאה:

סיכום פעילות שעשיתי בנושא לפני שנתיים

איך הרגיש כל אחד בתפקידו בלהקה? מי הנהיג (האם זה המנהיג הנבחר או חבר אחר בלהקה)?

מה היה יחס הלהקה לכל חבר בה ועד כמה היה קשר בין תפקיד החבר בלהקה ליחס אותו קיבל?

האם הרגשתם מחוייבים ללהקה – לקבוצה? אם כן ואם לא – כיצד זה בא לידי ביטוי?

איך התמודדתם עם בעיות בקבוצה?

מבקשים מהחניכים להקריא את מה שכתבו על כרטיסיות בתחילת הפעולה.

האם יש לכם מה להוסיף כעת על ההגדרה שנתתם? (מומלץ לרשום על בריסטול גדול)

נחזור לרגע אל היחס לחברי הקבוצה: נסו לחשוב על מקרים מקבילים בחיי היום

יום שלכם – כיצד מתייחסים לליצן, לפסיבי, לחולה, למנהיג?

האם היינו רוצים שהוא יהיה שונה? במה? איזה סוג של יחס יקדם יותר את

הקבוצה? איזה יחס יקדם את היחידים? מה ההבדל? האם הוא קיים?

כיצד משפיעה עובדת היותכם חברים בקבוצה על חיי היום יום שלכם, על היחס לאחרים?

כיצד בא לידי ביטוי הערה ההדדית בקבוצה שלנו?

אילו מחשבות עולות בכם בעקבות השיחה הזו?

לסיכום כל הפעילויות ניתן להציג בפני הילדים את סיפור "הספינה והחור"

Page updated

Report abuse