אחדות וערבות הדדית – משמעותם של ארבעת המינים

השיעור עוסק בערך האחדות והערבות ההדדית בעם ישראל, כפי שהם באים לידי ביטוי בחג הסוכות

1. התלמידים יתוודעו למספר ערכים אותם מייצג חג הסוכות: אחדות, שלום וערבות הדדית.

2. התלמידים יבררו את חשיבותם של הערכים הללו בחיי היום-יום שלהם.

פתיחת השיעור

קריאת הסיפור - "הברבור, הסרטן וזאב-המים" של איון קרילוב

המטען כלל איננו כבד

לברבור, הסרטן וזאב-המים.

אבל הסרטן – הוא אחורה צועד,

הזאב – לנהר, הברבור – לשמיים...

כל אחד רק מושך

לכיוון הקבוע –

ובכל זאת המטען

במקומו עוד תקוע...

בלי היסוס הם למשוך נחלצו

ויחדיו הם שינסו המותניים.

עגלה עמוסה חציר ואספסת

שצריך להסיע לתוך המרפסת.

הם הודפים ומושכים כל הזמן –

הברבור, הסרטן וזאב המים.

אך אבוי, עגלת המטען

טרם זזה, אף לא פסיעתיים.


שלישיית שותפים הם היו –

הברבור, הסרטן וזאב המים.

יום אחד הם החוצה יצאו –

לגרור עגלה אל הבית.

ליצול הם מייד נרתמו –

הברבור, הסרטן וזאב המים.


עד כאן המשל ומכאן הנמשל:

-עגלה, בן-אדם או סתם זיז

,לעולם לא תצליחו אותם להזיז

אם כל אחד ואחד זאת גורר

!לכיוון האחר

דיון

מה אנו למדים ממשל זה?

שימו לב שכל חיה השתמשה בתכונות המיוחדות לה: הסרטן בהליכתו המשונה, נע אחורה. זאב הים (סוג של דג)משך לכיוון המים, הברבור ביקש לעוף.

האם קורה לכם לעיתים שאתם רוצים שמשהו ייעשה בדרך מסוימת כי כך אתם רגילים, בעוד שחבר/אח שלכם רוצה לעשות דברים בצורה שונה? האם בשל כך דברים "נתקעים", לא מצליחים, לא מסתדרים? תנו דוגמאות!

על פי הנמשל, איך ניתן להביא לכך שלמרות ההבדלים, ניתן יהיה להניע רעיונות ומעשים?


מסקנה שפעולה תוך כדי שיתוף פעולה ומתוך אחדות והתחשבות בצרכים המיוחדים של זולתנו ובתכונות המייחדות אותו, היא זו שתוביל לתוצאה המיוחלת.

המדרש העוסק בארבעת המינים

דיון

כיצד מתקשר מסר זה אל המשל שקראנו בתחילת השיעור?

האם לדברים אלו יש קשר לחייכם האישיים: בבית, בבית הספר, בקרב החברים, המשפחה?

כיצד פעולות משותפות דווקא מתוך הבנת השוני בין בני האדם ואף שימוש בו עשויות להניב תוצאות רצויות?

הסבר למורה ללימוד המדרש:

יש לעצור לאחר שתי השורות הראשונות ולברר:

1. מיהם "בעלי הטעם" – אנשי ה"תורה", מיהם "בעלי הריח"? – אנשי ה"מעשים הטובים". וודאי שהמדרש מכוון ללומדי התורה, אולם יש להבין אותו יותר לעומק. "בעלי הטעם/התורה" הם האנשים השכלתניים, הפועלים על סמך השכל בלבד, בעוד שבעלי

הריח/המעשים הטובים, הם האנשים הפועלים על סמך טוב ליבם ומתוך הרגש ועוסקים בפעולות של חסד ונתינה.

2. האם תוכלו לתת דוגמאות לאנשי "טעם" ולאנשי "ריח"? (אנשי טעם יכולים להיות הוגי דעות, רבנים, אקדמאים, פילוסופים.

אנשי ריח יכולים להיות מתנדבים בתחומים שונים, אנשים הפעילים בארגוני צדקה ועוד).

3. קראו את המשך המדרש עד שתי השורות האחרונות (ניתן לאפשר לתלמידים שונים לקרוא כל שתיים-שלוש שורות) והסבירו:

כל אחד מארבעת המינים מסמל סוג אחר של בן אדם המצוי בכל חברה. יש מי שיש לו יכולות שכליות חזקות יותר, יש מי

שתורם באופן פעיל, יש מי שהוא גם חכם וגם תורם ויש מי שגם אינו חכם וגם אינו תורם.

4. כעת יש לקרוא את שתי השורות האחרונות של המדרש ולהסביר: אם בני אדם יחיו יחד וישלימו זה את זה תיווצר חברה טובה.

כאשר מברכים על ארבעת המינים מאגדים אותם יחד באגודה אחת המסמלת, כפי שהמדרש לימד אותנו, גם את אחדות עם ישראל וגם את הגיוון שבו.

סיכום השיעור

עלינו לדעת כי ישנה חשיבות עליונה בהבנה ובהפנמה כי בני אדם הינם שונים במהותם ובטבעם. כל אדם נולד עם אישיות ותכונות הייחודיות לו בלבד. כאשר בני האדם מתייחסים לשוני בתור מכשול או מעצור להתקדמות, הם אכן אינם מתקדמים ואינם משיגים את מטרותיהם. אין זו הדרך הנכונה כלל! תחת חשיבה זו יש לאמץ את המסקנה המתבקשת שהשוני הוא זה העשוי בסופו של דבר להביא להתקדמות ולהפריה הדדית. כאשר כל אדם תורם מיכולותיו המיוחדות וכאשר הסובבים אותו מעריכים ומחשיבים את תרומתו האישית, הרי שנוצרת חברה אנושית טובה, בריאה ומתקדמת. הגיוון והשוני בין בני האדם אינו בא על חשבון דאגתם איש לרעהו והערבות ההדדית שהם חשים לזולתם, אלא להיפך: יש להשתמש בשוני בכדי להביא לשלמות החברה ולאחדותה.