מאפייני גיל ההתבגרות -רקע תיאורתי
ההגדרה של גיל ההתבגרות הינה תקופת מעבר- גשר- מן הילדות התלותית אל הבגרות, יש לזכור שכל תקופת מעבר בחיים הינה תקופת משבר, לפיכך גילההתבגרות הינו תקופת משבר. מבחינה פסיכולוגית זה מצב חדש הדורש מן המתבגר להסתגל למעבר מהתנהגות של ילד להתנהגות מבוגר.
תחילתה בגיל 10-12 שנים, עם התחלת ההתפתחות הגופנית-מינית , וסיומה בחברה הישראלית נקבע לגיל 18 שנים , עם הגיוס לצה"ל. את תקופת ההתבגרותמאפיינים שינויים בכמה תחומים: גופניים, רגשיים ומשפחתיים-חברתיים זוהי תקופה של שינוי ועיצוב הדימוי העצמי והערכה עצמית.
השינויים הגופניים (פיזיולוגיים)
ההתבגרות המינית מתרחשת בין גיל 9- 16 אצל בנות ו- 10-17 אצל בנים. ההתפתחות הפיזית מלווה בהפרשה מוגברת של הורמונים בתקופה קצרה זומתרחשים גדילה לגובה, עלייה במשקל ושינויים במבנה הגוף., יש שינוי הדרגתי בצורת הגוף גדילת עצמות הגפיים - נעשית בקצב מהיר יותר, והן בולטותבאורכן כיוון שהן מקדימות לגדול הן יוצרות חוסר פרופורציה של הגוף וגורמות ל'גולמנות' של המתבגר. לעתים התפתחות השלד מהירה יותר מהתפתחותהאיברים הפנימיים (לב ,ריאות) יש לכן ,להתחשב בכך ולהימנע ממאמץ-יתר. להבדלים בגובה בין בנים ובנות ובתוך קבוצת המין יש גם השפעה פסיכולוגיתוחברתית.
שינויי הגוף מתבטאים גם בהתרחבות באזור הירכיים (נשים), עור שומני, פצעי בגרות, העמקת הקול הגברי (גברים) , בלבול, מתח, אי שביעות רצון מעצמי, תסכול, רצון להתבלט או להתחבא…וכדומה.
בנים: עליה מהירה בגובה ומשקל, התרחבות הכתפיים ועליה חדה בגודל הפין והאשכים הופעת קרי לילה, העמקת הקול, שיעור במקומות שונים ומשונים
בנות הגדלת השדיים והופעת שיער ערווה ובהמשך הופעת המחזור החודשי שמופיע כשנתיים לאחר תחילת הצמיחה המהירה לגובה.
בסה"כ קיים טווח התפתחות ושונות, דבר המוביל לאי אחידות. הדבר עשוי להוביל לכך שבשלב זה יהיו מתבגרים שיסבלו מדימוי גוף נמוך. יש בני נוער שיעשודיאטות מחץ והתעמלות מוגזמת מתוך מחשבה שהם נראים לא מספיק טוב. השינויים מעוררים בלבול תחושות של חוסר ודאות וחוסר בטחון. בנים חרדים מזקפהספונטנית, נערות לעיתים מתביישות מצמיחתו המהירה של החזה, הופעת הווסת מעוררת חרדות, שאלות וכו'. מתבגר שמתפתח מאוחר חש שמשהו לא בסדראיתו, שהוא לא עומד בקצב, ובמקביל מתבגרת שמתפתחת מוקדם מידיי עשויה לפתח הפרעות אכילה מחוסר יכולת לקבל את הגוף המתפתח.
השינויים הפסיכולוגיים (הרגשיים)
התפיסה הפסיכואנליטית, רואה בגיל זה שלב של "סערה ולחץ", המתבטא במתחים אותם חש המתבגר בתוכו וביחס לקרובים אליו (בעיקר חבריו ומשפחתו).
בתחום רגשי- מטלה מרכזית, גיבוש הזהות האישית. מי אני. תהליך שנעשה תוך תהליך של היפרדות מהזהות של הילד, שהינה מחוברת לזהות הוריו (או דמותמטפלת). המתבגר נפרד, ומעצב עצמו כיישות בעל זהות אישית נפרדת. תהליך הפרידה מההורים והשתחררות מהתלות מתבצעת תוך כדי ניכור, התמרדותועוינות כלפי ההורים הורים "מבינים מדיי" שאינם מאפשרים קיומו של עימות, מקשים על תהליך היווצרותה של הזהות העצמית (הלבוש הפרובוקטבי של בנותשהאם עצמה הולכת עם חולצות בטן).
המתבגר בוחן את הגבולות של מה שהוא עושה ושל מה שהוא רשאי לעשות.. במקביל קיים הרצון להמשיך ולהיות קטן, תלוי ונתמך. אמביוולנציה שהיאמאוד מבלבלת ומאיימת הן על המתבגר והן על הוריו. בנוסף למרד בהורים, דמויות חיצוניות למשפחה הופכות משמעותיות לנער.
השינויים חברתיים:
הצורך בגיבוש זהות עצמית מחייב התחלת התנתקות מההורים, ואז גדלה מאוד חשיבותה של "קבוצת השווים". תחום חברתי- פתוח מערכת יחסים עםחברים ופתוח מערכת יחסים עם בני המין השני. יכולת להשתלב במערך חברתי. קבוצת השווים הופכת לבעלת עדיפות וחשיבות מירבית בגיל הזה. ומהווה מעין תחליף.
לקבוצת השווים מספר פונקציות:
· מקור כוח והשתייכות, מתוך המקום הכביכול "מנודה" של המתבגרים, כבר לא ילדים, עוד לא מבוגרים. אנחנו נגד העולם.
· ראי- משוב מתמיד ומתמשך שמעניקים המתבגרים זה לזה על מנת להתחיל ולבסס את הזהות העצמית שלהם. "איך אני נתפס ע"י אחרים". המשוב, הראי, הנו מקור חשוב לאינפורמציה השוואתית .
· להוות מודל- חברת השווים מספקת מודלים לחיקוי (אלטרנטיביים להורים)- שתורמים גם הם לגיבוש הזהות העצמית. מתוך כך נובע גםהלחץ החברתי, לחץ להזדהות: מודלים בלבוש, בהתנהגות, במה זה אומר להיות בן או בת, מראה חיצוני וכו'.
· תמיכה בצורך להבדלות מההורים: מציעים דרכים אלטרנטיביות.
· אב טיפוס לקשרים בעתיד, מלמדים אינטראקציה.
· תמיכה (הבנה, קבלה): כל המתבגרים חשים חוויות חדשות, מבלבלות, מאיימות. קבוצת השווים מציעה מקלט רגשי ופיסי שבו יכול המתבגרלחלוק תחושות דומות ולחוש שהוא לא נמצא לבד בכל התהליכים הללו שהוא עובר.
·
יחסים זוגיים: ההתבגרות הפיזיולוגית, פסיכולוגית וחברתית של בני הנוער מלווה בעליה בעוררות המינית וכן התעניינות בבני המין השני ובנושא הזהות המינית, המשיכה המינית וכל הקשור בכך. ההתעניינות קשורה גם בהתנסויות מיניות
החברים הם הקובעים עבור המתבגר את מעמדו החברתי ובכך משפיעים על עיצוב דימויו העצמי, בטחונו העצמי, תפיסתו את עצמו ואת העולם.
המתבגר רוצה לבלות כמה שיותר זמן עם חבריו בתוך קבוצה זו יש למתבגר הזדמנות להתנסות בתפקידים בוגרים תוך לקיחת אחראיות, וזו נחוצה לו לבנייתזהות בוגרת ושלימה.
חלק גדול מן ההתקשרות עם ההורים מתנהלת סביב מוקדי מתח כגון: התנהגות, הופעה חיצונית, התערבות של ההורים בקשריו החברתיים של המתבגר ולימודים.
השינויים הקוגנטיביים
בתחום קוגניטיבי: גיל ההתבגרות היא התקופה בה מתפתחת החשיבה ומגיעה לזו המאפיינת אדם מבוגר. מעבר מקונקרטי למופשט, מעבר מסובייקטיבילאובייקטיבי, יכולת לטפל במציאות מורכבת, יכולת ניסוח, יכולת הכללה, הבנת חוקיות, חשיבה ביקורתית. תפיסת הזמן מתרחבת ומאפשרת הבנה חדשהשל רצף בין עבר, הווה ועתיד.
בנוסף, בגיל ההתבגרות ההכרה החברתית מתפתחת והחוקים החברתיים אשר המתבגרים מכירים זה מכבר, אינם מתקבלים יותר כמובנים מאליהם. הם מטיליםספק, מתעמתים לגביהם. ערעור על המוסדות והמסגרות הקיימים בחברה (ביה"ס, צבא- המוסריות שבשירות, מימוש עצמי).
מצב הנוער בחברה הפוסט מודרנית
בחברה הפוסט מודרנית (הזרם התודעתי המוביל כיום בקרב מרבית מהדור הצעיר, תחילתו לפני כ-20 שנה), המומחיות, המדע והטכנולוגיה הפכו להיותאלמנטים בלתי מספקים, שאינם נותנים מענה לצרכים עמוקים יותר של הפרט.הפרט, מאוויו, רצונותיו ושאיפותיו במרכז. המומחים אינם יותר מקור סמכות (הורדו לדרגת "יועצים"), והפרט לוקח את האחריות והסמכות על חייו. יחסו עם החברה (והמומחים) הם כשל יחסי לקוח ונותני שירות- הפרט כצרכן, המנהל אתעצמו. לדוגמה, תומך מרכזי בתהליך זה הוא האינטרנט שמעביר ישירות לפרט את המידע הכי רלוונטי והכי עדכני, כך שיש לו אפשרות לוותר על מתווכים. דוגמהנוספת, עולם העסקים שפונה ישירות ללקוח בשיווק ישיר: בנקאות ישירה, בטוח ישיר, צריכה ישירה (ערוץ הקניות). אתוס "נעורים למען הצעירים". –שינויבאוריינטציה, בתפיסת עולם.
הסגנון הפוסט מודרני חודר ישירות לתודעתו של הנוער. דוגמה לכך, המגמה שמתבטאת במסמך "מגילת זכויות הילד". המסר: דע את זכויותיך, נפגעת תתלונן. מגיע לך, עמוד על שלך. העידן הפוסט מודרני כמחנך סמוי של הנוער, מציב את הפרט במרכז והופך את החופש לקבלת הכרעות בחייו לערך יסוד בתפיסתו. מרכיב נוסף- השינויים בסביבה התקשורתית והשלכותיהם על המתבגרים: ריבוי אמצעי תקשורת, ריבוי תכנים, מיזוג בין אמצעי תקשורת- "תרבות המרקע", שימושים אינטראקטיביים, הדבר מוביל לתחושה של שליטה, תחושה של כוח, ליצור לעצמי את התרבות שלי, תחושה של חופש בחירה.
מסר שיוצר דילמה בין הדחיפה להגשמה עצמית של הפרט, להגנה ולמימוש זכויות הפרט ששמים את האינדיווידואל וצרכיו במרכז, לבין החשיבות העצומהשמקנה המערכת לאחריות ולתרומה לציבור ולקולקטיב
באמצעות תפיסה זו ניתן להסביר (מעוד נקודת מבט בנוסף להסברים של התיאוריות הקלאסיות) את נושא הפער הבין דורי והקושי בקבלת סמכות. נוצר משברערכים ומשבר תרבותי בינדורי. טקסים, מוסדות וערכים בעלי חשיבות מכרעת בעיני ההורים, מאבדים את משמעותם בעיני הנוער (מקומם ומעמדם של הצבא, תנועות הנוער, המשפחה וכו'). מבחינת הנוער שרואה עצמו במרכז, עם זכות לאחריות ולסמכות על חייו, ההורים הם חלק ממערך נותני השירות (הורה בתפקידהכספומט, הנהג- מבלי שהדבר מעניק לו זכות למעורבות). בני הנוער, נציגי העידן הפוסט מודרני, רואים את החינוך במובנו המסורתי כאלמנט שחלף מן העולם. מבחינתם, הם אמורים לצבור ידע וכישורים, ולעצב בעצמם, כמעט ללא התערבות סביבתית את תפיסת עולמם. לדעתם, יש יותר מקום לחינוך עצמי המבוסס עלבחירה, על פני חינוך חיצוני.
2. על פי הספרות הסוציולוגית העכשווית על נעורים, הולכת ומתחזקת תופעה של היטשטשות גבולותיו המוגדרים של שלב הנעורים, טשטוש עולםהמבוגרים/עולם הילדים. התפשטותם של "דפוסים נעוריים" (youthfulness) לשלבי חיים אחרים (מבוגרים שמבקשים להיות מתבגרים וילדים שמבקשיםלהיות בוגרים) . חיים "ללא ילדות"- חשיפה לכל סודות עולם המבוגרים (מין, אלימות), כמות לא מבוקרת של גירויים טרם זמנם (טלוויזיה, אינטרנט, אמצעיפרסום). בני נוער מקדישים זמן רב לצפייה וקולטים כמות אדירה של גירויים, אינפורמציה, ריגושים… במקביל הפניה של המדיה אחידה, ומטשטשת אתהגבולות (העולם שייך לצעירים, מבוגרים שמפתחים דפוסים צעירים וכו'). אין הבשלה ילדית מוגנת ומדורגת. עדות להצטמקות עולם הילדות- הטבע שדוחףומקדים את גיל הפיריון של הבנות (יורד כל עשר שנים בארבעה חודשים). האבולוציה יוצרת מצב של כשירות מינית מוקדמת. עולם המבוגרים עושה שימושבילדים כאובייקט עם נופך מיני לצורכי פרסום וקדום מכירות- מסר לשני עולמות. תורם לטשטוש.
יחד עם זאת, ממשיכים להתקיים קיום סוגים שונים של תרבויות נוער, לצד תהליכי גלובליזציה של דפוסים תרבותיים הקשורים לנעורים.
3. אופי התא המשפחתי: המשפחה כבר אינה מהווה מסגרת איתנה ופונקציונלית לגידול ילדים כפי שהיתה בעבר.
· יציבות התא המשפחתי כמסגרת דו הורית קבועה לאורך זמן נמצאת בירידה. % הגירושין בעליה (בארה"ב כל זוג שני, בארץ- כשליש). יותרבני נוער גדלים במשפחות חד הוריות.
שינויים דמוגרפים יומיומיים – במבנה המשפחה (הורים גרושים, חיים בין שני בתים, חד הוריים, הורים מאותו המין) המערכת המשפחתית וההורות אינה בדגםאחד ואינה בעלת כללים מצופים אחידים אלא מעברים מדגם אחד לאחר ולכן סגנונות החיים שלהם מגוונים וזאת בניגוד לעבר.
הגירה, ניידות ברחבי העולם, שינויים במקומות גיאוגרפיים, הסתגלות והיקלטות למקומות אחרים.
· להורים פחות זמן טכני ופנאי רגשי לילדים. הורים שמנוהלים ע"י תרבות קרייריסטית. השקעת אנרגיה בפיתוח מקצועי ובקידום מעמדי. המשפחה ואיכות תפקידיה הנוכחיים גרמו לה לאבד את מעמדה המסורתי. התרגום הפוסט מודרני לעניין- הנוער נשען יותר על עצמו. מוביל לאלמנטהבא…אותו דחף להגשמה עצמית, קרייריסטית אצל ההורים משפיע על הנוער גם במובן שהמעמד החברתי והחומרי, וכן אלמנט ההשוואה, מקבליםמקום מכובד בחברה שלנו (מה אבא שלך עושה? סמלי סטטוס…, מכונית, מקום מגורים…).
4. דגש על הישגיות, תחרותיות, ייצוגיות. החסר יותר מודגש ממה שכבר קיים. נוצר הכרח אובססיבי להיות כל הזמן בתנועה, בחתירה כדי להשיג אתהחסר. החברה מציבה את הפרט על מסלול מרוצים תחרותי, שופטת ומתגמלת על פי תוצאות, יוצרת אקלים המגנה חוסר בהירות, לנוער אין כמעט מרחבמנטלי לשוטטות, בלבול, תהייה בדרך לגיבוש זהותו (לפחות במקצועית. בתחום כמו זהות זוגית- עדיין מתקיים מורטוריום נרחב).
ערך הייצוגיות- הערצת היופי, הנראות החיצונית וההופעה שהופכים להיות חשובים ומרכזיים.