שימוש של בני-נוער באלכוהול וסמים
שימוש לרעה של אלכוהול, מוצרי טבק, חומרי שאיפה וסמים שונים, הולך והופך שכיח יותר ויותר בקרב בני-נוער בעולם כולו. החיים המודרניים בעולמנו הופכים להיות דחוסים יותר, תובעניים יותר, כאשר הנוער בעידן זה נחשף לגירויים, אפשרויות, אתגרים, אופנות התנהגות, מרדנות ותחושה עצמית של עוצמה, שלא היו מקובלים בדורות הקודמים. מבחינה אפידמיולוגית, צריכת אלכוהול וטבק היא באופן בולט המשמעותית ביותר.
הבה נסקור בקצרה את ממדי וסוגי השימוש העיקריים בחומרים שפגיעתם עלולה להיות רעה:
א. אלכוהול-
ב. עישון-
ג. סמים-חשיש (cannabis) הוא הסם הנפוץ ביותר בקרב בני נוער במדינות המערב, חלק גדול מבני הנוער דיווחו על כך שהתנסו עם חשיש לפחות מתוך סקרנות, או במסגרת "אירוע חברתי".
ד. חומרי שאיפה או הרחה (inhalants) התנסות בהרחת חומרי צבע, דבקים, סוגי דלק, גז של מזגנים, נוזל-מחיקה "טיפּקס" ואחרים, הגורמים לתחושת אופוריה. בדרך כלל מדובר בנערים ונערות צעירים במיוחד, שכן חומרים אלה זמינים יחסית ורכישתם או אחזקתם אינה בלתי-חוקית.
הסמים המזיקים ב"שימוש של התמכרות" מחולקים לשלוש קטגוריות:
דרגה א`- בה נכללים הסמים המזיקים ביותר דוגמת הרואין, מורפין, קוקאין והנגזר שלו הידוע כקראק, חומרי הזיה כ-ל.ס.ד., אקסטזי, והסם המשמש לגמילה מסמים מתאדון המשמש לעתים לצריכה לרעה. הרואין הנצרכים בשאיפה או בהזרקה תוך-וורידית כאשר ההשפעות המבוקשות הן תחושת אופוריה והרגעה. ההשפעות השליליות עלולות לכלול קריסת ורידים, מורסות (abscesses), נזק ללב ולאברים מרכזיים אחרים, פיתוח תלות מוחלטת בסם ,פגיעה במערכת הנשימה, מוות.
סמים הנצרכים בהסנפה או בהזרקה אמורים להגביר את הביטחון העצמי ואת כושר הריכוז ואת העֵרנוּת אך עלולים לעתים במינון יתר או בשימוש תכוף מדי לגרום לנעילת הלסתות, נקישת שיניים, קשיים בריכוז, התייבשות, הפרעה לקצב הלב, ומוות פתאומי. אקסטזי הנלקח בבליעת טבליות, נצרך לשיפור מצב הרוח, תחושת אינטימיות ואופוריה, ולהגברת האנרגיה הנפשית. תופעות לוואי בלתי רצויות דומות לאלה העלולות להתקבל בשימוש באמפטמינים. קוקאין הנצרך בשאיפה, עישון או הזרקה תוך-וורידית נצרך לאותן מטרות כבצריכת אקסטזי. אך שימוש לא מושכל ובעיקר מוגזם עלול לגרום להתכווצות שרירים, טשטוש, בלבול, דאגנות או תחושת רדיפה (פרנויה), אוטם שריר הלב, פגיעה בשריר הלב, הפרעות בקצב הלב, פסיכוזה, אלימות, והתנהגות אגרסיבית, ותסמונת של התמכרות לקוקאין.
דרגה ב`- אמפטמינים (להרחה או עישון), קנביס, החומר DF 118 (דיהידרו-קודאין), וכן מתיל-פֶנו-בּרבּיטוֹן. כל אחד מהחומרים מדרגה ב` שהוא בהגדרה מסוכן פחות מחומרים בדרגה א`, הופך על ידי שימוש בהזרקה לחומר בדרגה א` מבחינת הסיכון.
דרגה ג`-תרופות כוַאליוּם, תרופות אלה משמשות בדרך כלל להרגעה, להרגשת תרדמה, לרפוי שרירי שלד וכנוגדי פרכוסים, אך פגיעתם רעה אם עושים בהם שימוש לא-הולם. כדי להדגיש את החומרה של שימוש לרעה של בני-נוער בסמים מזיקים נדגיש כאן בקצרה את ההשפעות השליליות של צריכת חשיש :קשיים חברתיים וקשיי התנהגות והגשמה; פגיעה קוגניטיבית כולל בעיות של זיכרון; השפעה על מערכת הנשימה כגון ברונכיטיס כרוני ורגישות גדולה יותר לדלקת ריאות; הגדלת הסיכון לתופעות פסיכוטיות, פיתוח התמכרות לחשיש המתרחשת בערך ב-10% מצורכי החשיש הכבדים.
בין גורמי הסיכון העלולים לדחוף בני-נוער לשימוש בחומרים וסמים נמנים הסעיפים הבאים:
א. גורמים ביולוגיים כגון שינויים באנזימים הקשורים למסלולים מטבוליים של החומרים הנצרכים או שינויים בהתבטאות הגנטית של קולטנים במערכת העצבים המרכזית המכוונים את השפעותיהם של חומרים אלה.
ב. גורמים משפחתיים-יחסים מעורערים בתוך המשפחה, אי-פיקוח והשגחה מצד ההורים.
ג. לחץ חברתי של ידידים בני-גילם המשתמשים אף הם בסמים וחומרים, הוא מהגורמים בעלי העוצמה הרבה ביותר המפתה בני-נוער לנסות אף הם צריכת סמים וחומרים.
ד. אי-מעורבות וקשרים חברתיים דלים בבית הספר ובקהילה.
ה. בעיות רגשיות והתנהגותיות, או פגיעה של חסך בהקשבה.
ו. תכונות של אישיות אנטי-חברתית, או נטייה להיגרר למצבי סכנה ואתגר וגירוי-סף.
ז. גיל צעיר במיוחד של תחילת התנסות בצריכת חומרים וסמים, הוא גורם משמעותי בהתמכרות ארוכת-טווח לצריכה זו. לדוגמא, צעירים המתחילים לשתות בגיל הנמוך מ-15 שנה, סיכונם גדול פי-4 לפתח בהמשך תלות באלכוהול.
תסמינים ספציפיים של צריכת סמים או חומרים יכולים להופיע בקטגוריות הצריכה השונות. בצורכי סמים אופיאטיים בהזרקה תוך-ורידית לחץ הדם נמוך, ניכר כיווץ של אישוני העיניים, וכמובן סימנים חיצוניים של דקירות או צלקות של דקירה מהזרקה לריר הגומה בין הזרוע לאמה (cubital fossa), לעתים בגפים התחתונות או אף בורידי הצוואר. לעתים תופענה מורסות עוריות או אף צלוליטיס.
בשואפי צבע, מדללי צבע, דבקים ועוד ניתן להבחין בכתמי צבע על בגדים או על העור בעיקר סביב האף והפה, או כפות הידיים. בנוסף, ניתן לחוש בריח של חומרים מסוימים בהבל הפה.
באלכוהוליסטים ניתן לחוש בריח האלכוהול הנודף מפיהם, רמת אלכוהול מוגברת בדמם, התנהגותם בדרך כלל רגועה ושלווה, הדיבור עלול להיות בלתי ברור, והליכתם בלתי יציבה. בצרכני-יתר של בנזודיאזפינים ניתן להבחין לעתים בהתנהגות נטולת-עכבות (disinhibited) אך בפירוש לא דמוית-שכרות.
בצרכני סמים ממריצים (psycostimulants) ניתן להבחין בדיבור מהיר, אישונים מורחבים, רעד, חוסר מנוחה או אף לחץ-דם מוגבר. באופן כללי ניתן לאתר בצרכני-סמים וחומרים מדי-פעם דלקות של מערכת הנשימה, דלקת לא-זיהומית של תוך-הלב (endocarditis), בעיקר של הצד הימני), כבד מוגדל, מפגעים נוירולוגיים (בעיקר נוירופתיה היקפית).
התסמינים הבלתי-ספציפיים של צריכת חומרים וסמים יכולים להתבטא בשלושה תחומים:
1. תלונות על עייפות מתגברת, ירידה במשקל, אנמיה ולעתים גוון צהבהב ותופעות בריאותיות בלתי-מוסברות.
2. שינויים בהתבטאות רגשית או במאפיינים של אישיות כגון מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות רגילות, הינתקות מחוג המשפחה, שינויים תזזיתיים במצבי-רוח ובמוטיבציה.
3. התעוררות בעיות חברתיות כגון התנהגות בלתי-אחראית, ירידה בביצועים בבית הספר, בהקשבה או ביכולת הביצוע, התרועעות עם ידידים חדשים הנמצאים מחוץ למסגרת חינוכית או תעסוקתית סדירה, הסתבכויות עם החוק, ודרישה גוברת לכסף מזומן ("דמי-כיס") על בסיס יומי