חרדת בחינות

חרדה מהי?

חרדה הינה מצב לחץ בו מופר שיווי המשקל של הפרט עקב גורמים חיצוניים או פנימיים .

המצב נתפס כשינוי ומצריך הסתגלות מחודשת של הפרט והוא נאלץ להגיב למצב החדש. כאשר השינוי כרוך בסוג כלשהוא של פגיעה בריאותית או פגיעה בגוף, אובדן רגשי או אובדן מסוג אחר כגון: מעמד , סגנון חיים , מצב כלכלי וכו... הרי שהוא הופך למצב לחץ. חלק ממצבים אלו מהווים נקודת מפנה ללא יכולת חזרה למצב קודם כגון מצבים התפתחותיים הקשורים למחזורית חיי האדם כגון: לידה, או מצבים מקריים שאף הם יכולים להוות פוטנציאל למשבר (רביב וכצלנסון1986; איילון1983; קלינגמן ואייזן 1990 ). נטען כי הבסיס למצוקה הוא חרדה המכוונת לעתיד , וכי מצבור של חרדות מעיין אלה , עם תחושת ייאוש וחוסר אמונת הפרט ביכולתו להתגבר על כך מביאות לכדי דיכאון. האדם מכוון את כל משאביו לאיום על קיומו ולהסרת איום זה .

בני האדם מלווים מאז ומתמיד בחרדה המשתנה בהתאם לנסיבות הקיומיות ובהתאם לתפקוד , וכי חרדה הינה תגובה בלתי נמנעת לאיום. ככל שהמודעות שלנו לקיומינו התפתחה כן התפתחה עמה המודעות לסכנות שסביבינו ועימם החרדה.

על כן פיתחו יצורי הטבע בכלל והאדם בפרט אסטרטגיות להתמודדות בחרדה הנקראת "fight or flight " , דהיינו הילחם או ברח . בני האדם הרחיבו את רפרטואר התגובות שלהם על ידי תגובות נוספות כגון : כעס , צעקות , ותוקפנות כאשר מדובר במושג " הילחם " , או הימנעות , העלמות , שתיקה או שיתוק כאשר מדובר במונח " ברח".

למעשה כל יכולת ההשרדות שלנו תלויה בחרדה זו השוכנת לה במוח במקום הנקרא אמיגדלה.

החרדה הקיומית עשויה להביא למודעות כי קיומינו נמצא על סף הכחדה מה שמתקשר והביא לתודעת המוות ולחוסר ביטחון בקיים.

האדם במודרני מצא את עצמו חשוף להבנה כי קיומו אינו וודאי וכי עליו לנקוט בהחלטות כדי להבטיח את קיומו זה . אולם השפע הקיים בעידן זה מביא לידי הצפת ידע וכתוצאה מכך להכרת סכנות רבות יותר וצורך בקבלת החלטה ממגוון רב יותר של אפשרויות . כאשר כל החלטה טומנת בחובה את פוטנציאל ההפסד : אם אני מחליט כך הרי שיש סיכוי שאני אפסיד דבר אחר. רמת הקונפליקטים רבה יותר ועל כן הלחץ גדול יותר .החרדה הקיומית נמצאת עימנו כל העת, היכולת לקבל החלטות אוטומטיות נפגמה , קיים קושי להערכת המצב ונוצרת עמימות. (פלד, 2005)..

לאדם יש מנגנוני הגנה האמורים לשרת אותו במהלך מצב הלחץ והם באים לידי ביטוי בשלושה סוגי תגובות :1) התקפה - תסכול וכעס .

2)נסיגה - הכחשה , הזיות לגבי פתרונות מדומים , או תלות ופאסיביות .

3) קפיאה - דיכאון , שיתוק רוחני ופיזי , ייאוש והאשמה עצמית (איילון, 1983) .

לחרדה יש שלושה מרכיבים : 1) מרכיב פיזיולוגי . החרדה היא מערכת מוחית מולדת , בעלת נטייה גנטית .

2) מרכיב בין אישי - צפי לאובדן או לפגיעה במערכות היחסים הן בפועל או בדימיון.

3)מרכיב חשיבתי - תחושת כישלון , קושי באמונה כי אוכל להתנהל בעולם ולקבל החלטות נכונות (פלד, 2005).

כפיר (1997 ) גורסת כי לעיתים מצבי לחץ מביאים את הפרט להתמודדות מאתגרת ולאפשרות להתפתחות ולצמיחה , תוך איתור כוחות ופתרונות יצירתיים שעשויים לחזק אותו בסיטואציות שונות איתן הוא עשוי להתמודד בעתיד. הביטויים של חרדה מתונה אינם מסוכנים אובייקטיבית ולא קורה דבר בזמן שחשים חרדה או לחץ מתונים משום שזהו מצב טבעי. יתירה מכך, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מלמדים כי לחץ הוא גורם חשוב היכול לתרום לתהליך הלמידה למקד את הקשב ולגרום למוטיבציה מועילה. כל זאת, בתנאי שהלחץ הינו בתחום אופטימלי. לאחר שהלחץ עובר את הרמה האופטימלית, נוצרת פגיעה בתהליכי הקשב, הזיכרון והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והימנעות שמזיקים ודורשים טיפול. כמו כן כדאי לדעת שחרדה גבוהה שמתמשכת לאורך זמן יכולה לגרום לנזקים גופניים בלתי הפיכים.

מטרות משימה ומטרות יכולת

ניסן(2001) מדגיש כי צרכים בסיסיים המכוונים את האדם לפעולה משפיעה על התנהגות התלמיד המצוי בסיטואציות לימודיות בחברה המערבית. בבית ספר זוהו במחקרים שני סוגי מטרות אשר על התלמידים להשיג:

א) מטרות ממוקדות משימה- אלו הן מטרות שבהן מטרת הלמידה היא על מנת להגיע לידי הבנה , או על מנת להשיג אתגר ומיומנות נוספת. בלמידה מסוג זה הילד תופס כי הצלחתו תלויה ברמת ההשקעה והמאמץ שהוא נוקט , והלמידה עצמה מקבלת הערכה. מטרות אלה משפיעות על התפתחות הילד ומפתחות אצלו תחושת מסוגלות ורצון להתמודד עם אתגרים נוספים. הדבר מעודד שיתוף פעולה בין התלמידים , ומאפשר בחירה רבה יותר בין המטלות ובקבלת ההחלטות .התלמיד אוטונומי יותר , הנושאים מתבססים על עניין וצרכים והתוצאה נמדדת במושגים של שיפור , התקדמות ומאמץ. (מאהר ומידג' לי, 2001 ) התלמיד הופך את הידע למשמעותי עבורו ולפיכך הוא לומד מטעויותיו ואינו נרתע מכשלונות.(קפלן ומאהר,2001). תלמידים אלה מיחסים את הסיבות להצלחה או לכישלון לגורמים המצויים תחת שליטתם יטו לאמץ גישות שיביאו למאמץ נוסף או לבחינת אסטרטגיות חדשות . תלמידים אלו יהיו גאים בהצלחותיהם ויוכלו להתאושש במהרה יחסית מכשלונותיהם. חוויותיהם החיוביות יבנו בהם הנחה כי יש באפשרותם להצליח גם בעתיד.( בלומנפלד ומרקס, 2001 ) .

ב) מטרות ממוקדות ביכולת - אלו הן מטרות המתמקדות ביכולת והערך העצמי של הילד.(קפלן ומאהר, 2001). הילד עסוק בשאלה כיצד ישפטו , יתפסו אותו ואת כישוריו. מטרות אלה עלולות להביא את הילד לידי קושי רב בהתמודדותו עם כישלון ,ועלולות אף לעכב את התפתחותו שכן הוא יטה לבחור רק במשימות קלות ללא אתגר.

במטרות אלה קיימת הדגשה על תחרותיות והשוואה חברתית והערכה נמדדת בציונים , הדבר מעכב פעילות גומלין בין התלמידים ,ומידת האוטומנומיה של התלמידים בבחירת המשימות מועטה. בעקבות מטרות אלה תלמידים עלולים לחוש חסרי כישרון , לחוות רגשות שליליים ולחשוש מהתנסויות עתידיות. (בלומנפלד ומרקס, 2001 ).

תלמידים בעלי מטרת משימה יהיו על פי רוב בעלי עמדות חיוביות כלפי בית הספר ותהליך הלמידה המתרחש בו. הם יהיו בעלי יכולת הסתגלותית טובה, בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר, ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה. ואילו תלמידים בעלי מטרת יכולת יפתחו עמדות שליליות כלפי בית הספר, יחושו תחושות ניכור, קשיים בהתנהגות, הערכה עצמית נמוכה, ומוטיבציה נמוכה ללמידה .(קפלן ומאהר, 2001).

ניסן (2001) מוסיף כי הציונים משמשים אמצעי עיקרי לעידוד המוטיבציה במערכת החינוך הם משמשים להכוונה חברתית, כמשוב, כסיפוק הצורך בהערכה עצמית, וכאמצעי להכוונה ולפיקוח על התנהגות התלמיד.

חרדת בחינות

חרדת בחינות היא בעיה המטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. מדובר בתגובת לחץ המופיעה במצבים שבהם ישנה הערכה של הביצועים. כתוצאה מכך התפקוד נפגע ועולה מצוקה ותגובות חרדה.

קשה לאפיין את תכונות האישיות או מאפייני המזג של אדם שעלול לפתח חרדת בחינות. הסיבה לקושי זה הינה שבבסיס חרדת הבחינות ישנו סיפור חיים שונה לכל אחד. עם זאת, נראה שניתן לקשור על פני השטח בין תכונות מסוימות לבין חרדת בחינות. תכונות כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה, קושי לשאת תסכולים ונטייה אובססיבית יכולות להיות קשורות לחרדת בחינות. בנוסף, חרדת הבחינות מופיעה פעמים רבות אצל תלמידים וסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). במיוחד כאשר תלמידים אלו לא אובחנו בגיל צעיר ולא קיבלו עזרה מתאימה עלולה להיווצר דינמיקה של חרדת בחינות עקב היסטורית כשלונות ודימוי עצמי נמוך.

מצבי הערכה שכיחים מאוד ולכן אנשים הסובלים מחרדת בחינות חווים מצוקה רבה ואף פגיעה תפקודית. התגובה של חרדת הבחינות מתבטאת בארבעה תחומים:

סיבות לחרדת בחינות

יכולות להיות סיבות מגוונות להתפתחות חרדת בחינות, חלקן תלויות מצב, חלקן תלויות אישיות:

תלויות מצב:

1. חוסר הכנה מספקת לבחינה (כולל גם כתוצאה מלמידה לא יעילה / לא נכונה)

2. חוסר הבנה בסיסית של החומר לבחינה (כתוצאה מחוסר למידה מספקת או עקבית לאורך הקורס / השנה.(

3. החמרת יתר בהערכת החשיבות של הבחינה.

4. חוסר בהירות לגבי היקף החומר הנשאל בבחינה.

5. חוסר התאמה בין מה שנלמד בכיתה לבין השאלות בבחינה.

6. אוירה תחרותית ולא מפרגנת בכיתה.

תלויות אישיות:

1. דימוי עצמי נמוך

2. פחד מכישלון

3. תחרותיות יתר

4. פחד מאי עמידה בציפיות הסביבה (משפחה, חברים ללימודים, מורים)

5. מיקוד שליטה חיצוני (אין לי מזל, למה זה תמיד "קורה לי"(.

6. כניסה למעגל של "כשלון רודף כשלון".

ניתן לראות לפי הסיבות הנ"ל (ויתכן שישנן עוד שלא חשבתי עליהן) שיש סיבות שניתן לטפל בהן ויש כאלה שלא.