תולדות היהודים באלבה יוליה

 1. על תולדות היהודים ב - APULUM  ; GYULAFEHERVAR ;  KARLSBURG ;  ALBA IULIA    2. אשר זעליג רוסמן , ב- בּעֶטְלֶען   (בית- לחם ?)  ( ב-הִידַלְמַש ?) וְבַ- אַלְבַּא יוּלִיאַ.

יש הסוברים שראשוני היהודים הגיעו לטרנסיווניה  יחד עם הלגיון הרומי...

לדעת חוקרים אחרים  , מוצאם של היהודים הראשונים ב- GYULAFEHERVAR  היה מהארצות הסמוכות ( מולדביה, וואלאכיה, גאליציה, הונגריה ) וגם מגרמניה ..

…בתקופה הראשונה, רוב הציבור היהודי בטרנסילווניה וּבְבַּנַט (BANAT ) היו - כנראה -  ממוצא ספרדי, וגרו בערים:

GYULAFEHERVAR, LUGOS ,PANCSOVAS ,ZIMONY.

העדויות בכתב, הישנות ביותר, הם השמות של PETRUS JIDUS (1357) ושל JACOBUS JUDEAS  (1379 )  .

...התיעוד הנוסף שברשותנו על התישבות היהודים בטרנסילווניה, היא מתחילת המאה ה- 17. תקופה, בה הגיעו לטרנסילבניה יהודים רבים מטורקיה ומארצות הַ-בַּלְקָן שבשליטתם. 

חלקם הוזמנו ע" המושלים, כדי לסייע בשיקום הכלכלה של המחוז ובקידומה, אחרים באו כסוחרים או כְסַפַּקֵי-הצבא.

מסמכים אחדים מדווחים על התישבותם של יהודים ספרדים בטרנסילווניה, בערך בשנת 1526 . הם הוזמנו לטרנסילווניה ע"י הנסיך גאבור בֶּטְלֶן,שליט טרנסילווניה, כדי לְשַקֵם את כלכלת ממלכתו,שהיתה ירודה עקב מלחמות.

 ליהודים הותר לגורבעיר ב-ג"פ ( ג'יוּלאַפֶהֵרְוואַר ) בלבד. אלה שגרו בכפרים, השתייכו לקהילה היהודית ב- ג'וּלַפֶהֵרְוַאר.

לאחר פרסום "איגרת הַפְּדוּת" (הזכויות המיוחדות) של המושל BETHLEN GABOR החלו היהודים להתיישב בערים נוספות.  סוחרים יוונים ויהודים סִיְעוּ לשיקום ולפיתוח הכלכלה המקומית. דברזה הביא לפרסום איגרת הזכויות ב-18.7.1632.

...אליאס, יהודי מג'ולאפעהערוואר, רוכש בשנת  1634 את "זכיון השעווה הממלכתית.

אליאס גם מוביל את השעווה שנאגרה מיתר הערים, ב KOLOZSVAR-אל העיר   .MAROSVASARHELY

ב- 1653 גרו בג"פ  60 יהודים (ממוצא ספרדי). החל במאה ה-18 נוספו עליהם יהודים ממוצא אשכנזי, מארצות שונות באירופא. במפקד האוכלוסין ב -1735 הצהירו רוב היהודים על טורקיה (סלוניקי, ניקאפוי) כארץ מוצאם, אחרים על ארצות אירופה. במאה ה-19  היה רוב יהודי טרנסילווניה, ממוצא אשכנזי.

חיי הקהילה היהודית בג"פ התגבשו בתקופה שבין 1637- 1656 היהודים גרו בעיקר ברחוב שנקרא על שמם: "רחוב היהודים". בתקופה זו יסדו בית-כנסת ואת בית העלמין היהודי.

הרבנים הראשונים של העיר היו "חכמים" ספרדים. בטקסט עברי מ- 1591 מוזכר בית הדין המקומי.

ג'ולאפעהערוואר, כתחנה הראשונה של היהודים הספרדיים בטרנסילווניה, מוזכרת גם בקטע בתוך "ספר זכרון ליהדות קלוז'-קולוז'וואר" (הרב ד"ר משה כרמלי-ויינברגר), עמ'  263 באנגלית:

SEPHARADIC JEWS IN THE DEVELOPMENT OF  TRANSYLVANIA. .. WHEN THE  TURKS CONQUERED HUNGARY IN 1526, TRANSYLVANIA BECAME AUTONOMOUS. ...PRINCE GABRIEL (GABOR)( BETHLEN, WHO RULED TRANSYLVANIA AT THE BEGINNING OF THE SEVENTEENTH CENTURY MADE AN ATTEMPT TO RESTORE AND DEVELOP THE ECONOMY OF THE REGION BY INVITING GREEK AND JEWISH MERCHANTS FROM TURKEY... IN 1618 HE HEARD ABOUT THE JEWISH PHISICIAN, ABRAHAM SASA...THE PRINCE  WAS INTERESTED IN ATTRACTING THE FAMOUS PHISICIAN  TO TRANSYLVANIA...ABRAHAM SASA RESPONDED FAVORABLY  TO GABRIEL BETHLEN'S PROPOSAL AND HE CAME,  LEADING A GROUP OF SEPHARADIC JEWS WHO SUBSEQVENTLY SETTLAD IN THE  CITY OF  GYULAFEHERVAR.... 

הפרוטוקולים של קהילת ג"פ, הַכְּתּובִים בשפת הַלאַדִינוֹ, נשתמרו עד היום , באוסף של  המוזיאון היהודי בבוקרסט. (חלקם נעלם.. בשתי הזדמנויות[1][1] ) בג"פ נשאר , עד לפני כ- 30 שנה בית כנסת מפואר (מאוייר בפרסקות ובאורנמנטים נפלאים) שנקרא גם בשם: "בית הכנסת השפניולי". בג"פ היה קיים גם האיגוד של הסוחרים היהודים:  SIDO COMPANIA בדומה ל"קומפניות" של הסאסים, היוונים, הארמנים ואחרים.

...באיזור   DESהותר ליהודים לגור בתקופה מאוחרת יותר. לראשונה בכפרים ובעיירות שסביבתה. יהודי ג"פ היו מגיעים, כנראה, עם מרכולתם גם לאיזור זה כפי שמשתמע ממסמך משנת  1737בדבר שני בוררים לא יהודים מ-   DES שהוזמנו

 ע"י יהודי מג"פ לפסוק בתביעה  כסספית נגד לא-יהודי מג"פ. כנראה שהיהודי גר למעשה בדעש או בסביבתה או שהיו לו שם

עסקים, אך היה רשום כתושב ג"פ, העיר היחידה שבו הורשו היהודים להתישב ישיבת קבע.

לא ידוע מתי הגיעו היהודים הראשונים לבעטלהן  BETHLEN; BECLEAN ידוע על בית עלמין יהודי, שנסגר בתחילת המאה ה- 19 בבית הקברות "החדש ישנן מצבות  מלפני שנת  .1800באחד המקורות, יומנו של  TORMA JOZSEFמוזכרות ההטבות שניתנו ליהודים, ע"י הגראף   BETHLEN KAROLYתמורת דמי שכירות ומיסים גבוהים מאד, כדרכם.

על התקופה המאוחרת יותר ניתן למצוא מידע בפירסומים של:  "SCHEMATISMUS ELERI DIVERCESIE SZAMOSUJVARENSIS GRAECI RITUS CATOLICORUM."   שבירתה דעש) והארכיבים המחוזיים שם. SZOLNOK-DOBOKA מקור אחר: הלקסיקון של מחוז  ב"ספר הזיכרון של קהילות דעז' והסביבה" מסופר כי ברוך הערש רוסמן ובנו אהרן, שהגיעו ל-  RETEGבת חילת המאה ה- ,19 היו ממוצא ספרדי ."SPANYOL SARMAZASU".

KORNYEKEספר זכרון לקהילות  הקהילות של דֵז' וסהביבה:

 "VOLT EGYSZER EGY  DES, BETHLEN, MAGYARLAPOS, RETTEG, NAGYILONDA ES KORNYEKEMATYAS ALEXANDER : RETTEG  ES  pp. 374 .".ITT  KELL MEGEMLITENEM A SPANYOLORSZAGI SZARMAZASU BARUCH HERSCH ROSMANT SZUL. 1837 (AKI ARON FIAVAL EGYUTT   דבר זה היה ידוע במשפחתנו והיו שיחסו לכך את החזות הַכֵּהָה ( המזרחית ) של אחדים מבני המשפחה.

הוא שם גרמני מובהק שמובנו : "רכב", בתרגומו המילולי: "איש הסוסים". ROSSMANN אבל ידוע שחלק משמות היהודים,

נגזרו - בין היתר - מהמקצוע או מהעיסוק של האיש בעת שהוטל החובה לשאת שם משפחה, ע"י צו של יוסף השני, קיסר אוסטרו-הונגריא.....

( הצו פורסם בשנת  " : 1787 כל תושב אשר עד כה לא נשא שם משפחה או שם זיהוי אחר,

חייב לבחור לעצמו שם משפחה גרמני, החל בח' ינואר .. 1788שם גרמני, דווקא... "

הסחר בסוסים, כולל אספקתם לחיל הפרשים, הובלת סחורות לירידים, כולל השירותים הנלווים להם (נפחות, תיקוני עגלות, רצענות) היו בין הפרנסות השכיחות בקרב היהודים. ייתכן שיש "רצף מקצועי" מסויים עד לבנצי רוסמן, שבבעלותו היו אוטובוסים שהסיעו פעמיים בשבוע נוסעים בין  RETEGלבין  ,BUCURESTI בשנות השלושים של המאה העשרים.

ברור שבין "המוצא הספרדי" לבין השם "רוסמן", חלפה תקופת התערות והשתלבות בסביבה של מגורי המשפחה,

לפני שהגיעו ל ,RETEG-בשמם הגרמני "רוסמן". לאור כל האמור לעיל, תקופה זו אמורה להיות ב-ג"פ, אחד המקומות שבהם גרו ראשוני הספרדים בטרנסילווניה. כן, מעבר לשמות המצויים בספרי הזיכרון של דעש, ייתכן ש"השורשים" העמוקים יותר הם ( או היו ) בארכיבים של ג"פ , GYULAFEHERVAR; KARLSBURG; ALBA-JULIA; APULUM (בפנקסי הקהילה, בארכיב העירוני או/והמחוזי,במוזיאון העתיק ע"ש  MAJLATH וכן בספרות על תולדות היהודים בג"פ או במסמכי–הקהילות, שרוכזו בבוקרסט.

ההשערה הזאת עשוייה להיות מחוזקת בעובדה, שכאשר ר' אשר זעליג רוסמן נאלץ "לברוח" מבעטלהן, מצא מפלט בקהילה היהודית בג"פ. והמעשה שהיה כך היה (מֵהַמְסוִּפָר במשפחה: ...ר' אשר זעליג היה נפח בבעטלהן. היה בעל מבנה גוף רובוסטי, גבוה וחזק. פעם, בעת עבודתו בבית המלאכה שלו, בנפחות, הרגיז אותו מאד " שייגץ" ( גוי צעיר ) אחד והעליב אותו קשות...

התפתחה ביניהם מריבה וקטטה ולבסוף נטל  ר' אשר זעליג מוט מלובן באש מעל לַמַפּוּח והשליך אותו על "השייגעץ" שהציק לו. הצעיר נפצע קשה בעיניו ור' אשר זעליג נאלץ "להתקפל" מהר ולעקור למקום אחר. מקום המקלט היה ג"פ. אולי שם  גרו בני משפחה, שהסכימו להסתיר אותו עד יעבור זעם. איננו יודעים אם אז היה כבר נשוי. בכל אופן בנו הבכור, חיים זאב, נולד בג"פ. אשתו של אשר זעליג היתה יהודית בת אבהרהם ישעיה'  לבית KAIN  מ- HIDALMAS.

אפשרות אחרת: אשר זעליג עבר מ-בעטלטן ל-HIDALAMAS ', אל קרובי משפחה, בית קאַין. הכיר שם את בִּתָּם יהודית 

 והתחתן איתה. כעבור זמן, עברו ל- GYULAFEHERVAR  , שם גרו בני משפחה אחרים , נָתָּן, פֹּוִלֶייצר ואולי גם רוסמאן.

במאמר על תולדות הקהילה של  RETEG בספר הזכרון של דעש וסביבתה, נאמר שברוך הערש נולד בשנת 1837 מספר הדורות של צאצאיו עד סוף המאה ה-  18, אינו  "מתיישב" עם נָתּוּן זה. סביר יותר,  שנת  1737  תאריך שמחזיר אותנו לתקופה הספרדית של יהודי טרנסילווניה ומתאים לראשית ההתפשטות של יהודי ג"פ לעבר דעש וסביבתה.

אפשרות אחרת: ייתכן שבשנת 1837 נולד אהרון רוסמן ולא אביו, ברוך הערש רוסמן. במקרה זה יש להתעלם משני הדורות הראשונים בעץ המשפחה : ברוך הערש ואהרן רוסמן, ולהתחיל את עץ המשפחה בברוך הערש השני. הדבר יכול להתברר בעיון בתיעוד נוסף ( אם יש ) על יהודי,RETEAG   עיר מגוריו של ברוך הערש ושל בנו אהרון  ושל ג"פ ,העיר שבה הותר רשמית ליהודים "שפניולים" להתישב ( במאה ה- 17 ). בבית העלמין נמצאו קברים גם מלפני כן . ייתכן ששרדו גם רישומים של החברא קדישא.

עפ"י הרישום במרשם האוכלוסין שבעיר  BISTRITA ) BESZTERCE ( דו"ח ג'מנט אל סטיו ):

 .1 קובץ רישום מס'  74 עמ'  69 :

  ביום 1/07/1865 נולד בכפר SAZARM ,   ROSMAN TOBYASבנם של ROSMAN AHRON - SZARA REGINA .

 .2 קובץ רישום מס' 74 עמ' 71:  ב-13/11/1866 נולד בכפר SAZARM, ,MENDEL ROSMAN,  

      בנם של ROSMAN AHRON – SZARA REGINA

  .3 קובץ רישום מס'  74 עמ' 76: ב- 7/4/1869  : נולד בכפר SAZARM,  ZELIGבנם של  SALAMON ROSMAN - MILI ABRAHAM .

ZELIG           נפטר ב- ALBA-JULIA ב-30/7/1933)  ב- ז' מנחם-אב תרצ"ג. היה אביו של חיים זאב ראסמאנן (אבי ז"ל)                   שנפטר בחיפה, בכ"ו בכסלו תשי"ז.

    קובץ רישום  מס'   110 מס' 4773/1933   ?…

  .4 קובץ רישום מס  14 עמ' 151- 152 מס' 1:  ב- …….נולד בכפר SAZARM , ROZMAN  TOBIASבנם החוקי של

 ROZMAN  SALAMON - ELLEK             ו- MINDEL. רשום גם בקובץ רישום מס'  74עמ'  149 מס' 1

*הערות (ב"א): כאן החלו לרשום   ROZMANשם בעל צליל יותר הונגרי מ ROSMAN-הגרמני. התוספת  "הבן החוקי" באה כנראה להדגיש כי אשתו השנייה של שלמה דב ROZMAN SALAMON   היא חוקית. אשתו הראשונה היתה:MILI  ABRAHAM  (כנראה נפטרה). הבנים מאשתו הראשונה (הרשומים בקובץ): ZELIG  ו- LAZAR ( עבר לגור בבודפשט ). אשתו ממשפחת פוליצר (ראה רשימת סוזנה ונדל).  הבנים מאשתו השנייה  (הרשומים בקובץ):  JAKOB ; TOBIAS .

הילדים הנוספים של שלמה דב - SALAMON ROSMAN: בלומה; אדולף ( גר ב- CLUJ, נספה בשואה) לא נכללו בדו"ח של ג'מנט. ייתכן שהם נולדו ב-  BETHLENורשומים בקובץ של העיר BETHLEN עיר מגוריו של אשר זעליג אחרי .  SAZARM ייתכן שזו גם הסיבה שג'מנט לא דיווח על רישום פטירתם של בני משפחת רוסמן, ב – SAZARM. כנראה, כולם עזבו את הכפר) בספרי הזיכרון של דֵש ( ברומנית: דֵז'DEJ  ) והסביבה, רשומים מספר משפחות בשם רוסמן. רובם נספו בשואה.     לא היו כולם קרובי משפחה