זה לא סוד שזוגיות היא אחד מתחומי החיים המורכבים ביותר ושרבים חווים בו קשיים ובעיות. מי שישקיע אפילו קצת התבוננות במצב הכללי השורר בתחום הזה בארץ ובעולם, יגיע למסקנה הפשוטה שהרוב המוחץ של האנשים חווים כישלון זוגי. לא נעים אבל זו המציאות.

נתחיל עם נתון מתוך סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

כ-27% אחוזים מכלל הזוגות שבאים בברית הנישואין בסופו של דבר מתגרשים. אחד מכל 4 זוגות! מטורף.

כעת נוסיף לחשבון את כל אותם זוגות שבאופן רשמי עדיין נשואים, אבל הזוגיות שלהם רחוקה מלהיות טובה ומאושרת… (אמנם אין לנו נתונים סטטיסטיים על כך, אבל כל אחד יכול לשער בליבו לפי מה שהוא מכיר בסביבתו הקרובה והרחוקה), ולכל אלה נוסיף גם את כל אותם רווקים ורווקות שמסתובבים במשך שנים במעגל החיפוש… ללא הצלחה.

התמונה שמצטיירת היא ללא ספק תמונה מאוד לא פשוטה שמעידה על כך שהרוב המוחץ של האוכלוסיה חווה כישלון זוגי!

מדוע זה כך?

מגיל הכי צעיר משקיעים בנו ומחנכים אותנו להצלחה. זה מתחיל בהורים ובסביבה הקרובה וכלה במערכת החינוך - לכולם יש אינטרס שנצליח בחיים. ובצדק.

זו הסיבה לכך שמשקיעים בנו בלימוד והקניית מיומנויות שונות - קריאה, חשבון, אנגלית, ספרות, אזרחות, וכו'... ובהמשך החיים ממשיכים לסייע לנו ומסבסדים לנו את לימוד המקצועות השונים במכללה או באוניברסיטה וכו'...

אז יכול להיות שמאוד נצליח מבחינה כלכלית, אבל… מה עם זוגיות? איפה בכל המסע ההתפתחותי שלנו נתקלתם בלימוד מסודר ושיטתי שיאפשר לנו להצליח מבחינה זוגית? למרות שמדובר באחד המקומות שמשפיעים על האדם בצורה משמעותית - מקום שיוצר אצל האדם את התסכולים הכי קשים (במקרה של חוסר הצלחה) ואת האושר הכי גדול (במקרה של הצלחה) - למרות זאת ה'מערכת' לא מצאה לנכון להכניס את הנושא הזה לתכנית הלימוד ולצערינו רוב האנשים גם לא מוצאים לנכון למלא את החוסר הזה ולפתח בעצמם את הכישורים הרגשיים ואת המיומנויות המעשיות שיאפשרו להם להצליח בזוגיות - להיכנס לקשר זוגי, להתחתן ולנהל זוגיות טובה, מצליחה ומאושרת.

רוב האנשים תופסים את הזוגיות כמשהו ספונטני וזורם - או שזה עובד או שזה לא עובד. או שיש אהבה או שאין אהבה. אבל איך זה קשור אלי וליכולות שלי? אבל האמת היא שזוגיות, כמו בכל תחום אחר בחיים, מחייבת כלים ומיומנויות שבלי שדואגים לבנות ולפתח אותם - זה פשוט לא עובד. וכמו שבעל עסק צריך שיהיו לו כישורים ויכולות מסויימות (גם מקצועיות וגם מנטליות) אם הוא רוצה להצליח בעסקים, ככה כל אדם שרוצה להצליח בזוגיות - להתחתן ולנהל זוגיות טובה ומאושרת שתחזיק מעמד לאורך ימים ושנים טובות - חייב שיהיו לו יכולות וכישורים מתאימים.

4 מרכיבי ההצלחה הזוגית

אז בגלל החשיבות הגדולה של הנושא, ולמרות שמדובר ב'עולם' שלם ורחב של כישורים ומיומנויות - רגשיות ומעשיות - החלטנו לעשות לכם קצת סדר ולשתף אתכם בארבעת המרכיבים הכי יסודיים שכל מי שרוצה למצוא זוגיות ולהצליח בה חייב לבנות ולפתח בתוך עצמו:

א. בגרות והתפתחות אישית

מהרגע שהאדם נולד הוא גדל. וכמו ברמה הפיזיולוגית כך גם ברמה המנטלית, על האדם לצמוח ולגדול. לצאת מהמקום הקטן והילדותי ולהפוך להיות גדול ובוגר. ברמה הפיזיולוגית זה קורה באופן ספונטני וטבעי - ככל שהזמן עובר התינוק הולך וגדל עד שנהיה גדול וחזק. אבל ברמה המנטלית זה ממש לא כך. ניתן לראות בצורה מאוד מוחשית שישנם גדולים בגיל שמתנהגים באופן מאוד קטן וילדותי וצעירים בגיל שמאוד בוגרים לגילם.

זוגיות לא שייכת לילדים קטנים. כמו שבצורה פשוטה ילדים לא שייכים לניהול קשר זוגי ולחתונה, כך גם ברמה הנפשית - זוגיות לא יכולה להצליח כשבפנים אנחנו עדיין ילדים קטנים. אחד הסימנים הכי חזקים לילדותיות היא המריבה. ילדים נוטים לריב. וזה בסדר גמור, שהרי הם ילדים. אבל אדם בוגר - אצלו זה לא שייך. רוב המערכות הזוגיות שמתפרקות - מתפרקות בגלל וויכוחים ומריבות (לא רק, אבל רוב). ואז הרבה פעמים מסיקים בני הזוג (או האנשים שבסביבתם) שהמריבה מעידה על חוסר התאמה ואז (אם זה נמשך יותר מדי זמן) הם פשוט בוחרים לפרק את החבילה.

אבל האמת היא שגם אם יש בינהם חילוקי דיעות (וברור שיהיו) זה לא אמור להביא אותם למקום של וויכוחים ומריבות. העובדה שזה כך פשוט מעידה על חוסר בגרות נפשית של בני הזוג. במקום מסויים הם עדיין ילדים קטנים ולכן הזוגיות לא מצליחה להם.

ואיך זה נראה בקשר שלפני החתונה?

אז אם זה פגישות ראשוניות, זה יכול להופיע בתור תחושה של חוסר נוחות כללית או סוג של מתח לפני או בזמן הפגישות, התמקדות פנימית בשאלה 'מתאים לי או לא מתאים לי' כשבדר"כ התשובה תהיה 'לא מתאים' או 'לא שייך', תשומת לב לחסרונות ולדברים השליליים של בן הזוג וכן הלאה…

כלומר, בפגישה ראשונה לא שייך לריב כמובן - אבל התחושה השלטת שם היא תחושה של ניתוק וחוסר שייכות. ואם מדובר על קשר שכבר מתפתח, שם בהחלט יכולים להיכנס לכל מיני וויכוחים, כעסים, היעלבויות, 'משחקי אגו' וכדומה. ההתפתחות הזאת היא רב שלבית ובאופן כללי מובא בספרי הקבלה והחסידות מודל מאוד יסודי בן ארבעה שלבים כללים של התפתחות:

1. עיבור
2. יניקה
3. גדלות א'
4. גדלות ב'

כמו תינוק שנולד וגדל, כך ברמה התודעתית אדם צריך לעבור משלב לשלב ולגדול מבחינה נפשית. באופן כללי מדובר על ציר של מודעות שבמקום הנמוך שלו האדם מאוד מרוכז בעצמו ולא רואה אף אחד (וממילא לא מסוגל לפתח כל קשר זוגי) ואילו במקום העליון שלו הוא רואה בצורה שלימה את הזולת ולכן מסוגל להתאחד ברמה מאוד עמוקה עם בן זוגו.

שני השלבים הראשונים - עיבור ויניקה - עדיין לא שייכים למקום הזוגי בכלל. אדם שנמצא מבחינה פנימית בשני השלבים האלה לא יוכל להצליח מבחינה זוגית בשום פנים ואופן והמקום הראשון שבו האדם נפתח למקום הזוגי הוא השלב השלישי שנקרא גדלות א' ואילו אדם שהגיע לגדלות ב' הזוגיות שלו תהיה באיכות אחרת לגמרי.

ב. השקפה ו'ציור' זוגי

בלי לשים לב, אדם רוכש לעצמו מילדותו הצעירה אמונות ותפיסות לגבי תחומים שונים בחייו. הוא רוכש אותן דרך הסביבה הקרובה והרחוקה, הוא רוכש אותן באמצעות לימוד והוא בעיקר רוכש אותן דרך מה שסופג בבית בו גדל. האמונות האלה שמתיישבות בתוכו, הופכות להיות מאוד מהר חלק ממנו - הדברים שעושים לו טוב, השאיפות והרצונות שלו, התגובות הרגשיות שלו ועד התגובות המעשיות שלו למצבים שונים - הכל נובע מאותו תפיסות וציורים שראה ושחדרו לתוכו.

זה נכון כאמור לכל תחום אבל זה במיוחד נכון בתחום הזוגי. המסרים והתמונות הזוגיות שראינו במהלך החיים - אם זה תמונות מהזוגיות של ההורים, תמונות מהזוגיות הקודמת או תמונות ומסרים מספרים, סרטים ואוירה חברתית כללית - התמונות האלה חודרות בנו ויוצרות לנו עולם שלם של השקפה לגבי זוגיות, אהבה ויכולת התמודדות.

אם ראינו ונחשפנו לזוגיות טובה, ערכית ומתוקנת - רוב הסיכויים שתהיה לנו הצלחה זוגית, אבל אם התודעה שלנו ספוגה בתמונות, מסרים וערכים לא נכונים ולא טובים רוב הסיכויים שבלי לשים לב, הרצונות, השאיפות, וההרגלים שלנו לא ייאפשרו לנו לנהל זוגיות טובה ומאושרת.

ולכן, אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחה זוגית זה היכולת לזהות את ה'ציורים' השגויים שחדרו לתוכינו, ואז ולתקן אותם ולבנות בתוכינו 'ציור' זוגי טוב ומתוקן.

ג. מיומנויות תקשורתית

כולנו יודעים שאחד האלמנטים הכי מרכזיים בזוגיות זה תקשורת. למרות שתקשורת היא רק תחום אחד מתוך 6 תחומים שצריכים להיות כלולים בתוך המערכת הזוגית, מדובר על התחום החשוב ביותר שמבטא בצורה הכי עמוקה את המקום הזה שנקרא זוגיות והוא גם הכלי החשוב ביותר שמאפשר לבני הזוג להתמודד עם כל הקשיים מבית ומחוץ - לפתור ולנצח אותם.

הרבה אנשים חושבים שתקשורת זה משהו ש'או שיש אותו' 'או שאין אותו'. אם יש לנו על מה לדבר, אנחנו יכולים לנהל שיחה זורמת ונעימה - אז התקשורת שלנו טובה. ואם אין כל כך שפה משותפת, השיחה נתקעת, אנחנו לא שותפים לאותם תחומי עניין וכו' - אז התקשורת לא טובה. אבל האמת שזאת טעות.

תקשורת זה מיומנות (מאוד בסיסית ואולי הכי חשובה) שהאדם יכול וצריך ללמוד לפתח, במידה והוא רוצה להצליח בזוגיות. כלומר, תקשורת - למרות שהיא קשורה לקשר שלי עם עוד מישהו - באמת זה מיומנות פנימית שלי שלא קשורה לזולת. זו לא תוצאה של חיבור או חוסר חיבור (יש תקשורת או אין תקשורת), אלא זה מה שבעצם מייצר ומאפשר את החיבור (גם עם מישהו שמצד עצמו הוא בלתי תקשורתי). אדם שרכש לעצמו את המיומנויות התקשורתית - יוכל לנהל את מערכות היחסים שלנו ברמה אחרת לגמרי.

המפגשים שלו עם הזולת הופכים להיות הרבה יותר מהנים ועשירים, הוא יכול להבין את השני בצורה הרבה יותר טובה, הוא יכול להוביל ולנווט את הקשר שלו למקומות הרבה יותר עמוקים שמאפשרים היכרות הרבה יותר רחבה ואמיתית אחד של השני שמעצימים מאוד את האיכות של הקשר ואת החוויה הרגשית בו וכמובן שהיכולת שלו להתמודד עם קונפליקטים - לנהל ולפתור אותם - היא באין ערוך למי שלא רכש לעצמו את המיומנות התקשורתית הזאת.

ד. כלי אהבה

אהבה היא הדבק שמחבר את בני הזוג ביחד. באופן טבעי בני זוג - איש ואשה - נמצאים בתנועה תמידית של התנתקות ופירוד. בגלל שבמהות שלהם הם נפרדים אחד מהשני, אנחנו זקוקים לכח חיצוני שיחבר ויאחד בינהם.

הגוף מורכב מאיברים ותאים שונים שבאופן טבעי שואפים להתפרקות. מה גורם לגוף להישאר חי ומאוחד - לפעול באופן הרמוני ושלם? הנשמה. כל עוד הנשמה נמצאת בתוך הגוף, הגוף יכול לחיות וכל האיברים נותנים ומקבלים אחד מהשני ואילו כשנשמה חס וחלילה יוצאת מהגוף - מיד הוא מתחיל להירקב ולהתפרק.

כך גם בזוגיות, האהבה היא הנשמה שמחברת ומאחדת את בני הזוג ומאפשרת להם לפעול כיחידה אחת הרמונית ושלימה. כשהאהבה חס ושלום מסתלקת מהקשר הזוגי - מיד הכוחות הטבעים של השוני המהותי ביניהם נכנס לפעולה והמערכת מתחילה להתפורר ולהתפרק. ואיך זה בדיוק תלוי בנו?

לכאורה, אהבה זה דבר ספונטני שפשוט קורה. לפעמים האהבה בוערת כאש הלהבה, ולפעמים היא דועכת וכבה. ובאמת, אהבה היא אחד הדברים הכי תנודתיים ובלתי יציבים שיש. פעם היא באה - פעם היא הולכת. לכאורה, ללא שליטה.

אבל האמת היא שכמו אש, האהבה זקוקה לכלים. כמו שללא שמן וללא פתילה - האש לי תדלוק, כך גם ללא כלים מתאימים האהבה לא תשרה בתוך הקשר הזוגי. האהבה היא תוצאה של הכלים בהם היא נתפסת. אם הכלים הם כמו קש - האהבה תבער בצורה מאוד עוצמתית וברעש גדול אבל גם תיגמר ותיכלה מאוד מהר, ואם הכלים הם כמו שמן זך - היא תבער, תחמם ותאיר את הבית בשקט ותשרה בו אוירה נעימה ולאורך זמן.

בני זוג שרוצים לאהוב, צריכים ללמוד לפתח בתוכם את הכלים המתאימים שיאפשרו לאור האהבה לשרות בתוך הקשר ולחבר אותם זה לזאת בצורה טובה ויציבה לאורך ימים ושנים טובות. ולא. לא מדובר רק על אחרי החתונה - זה נכון גם בתוך המערכת הזוגית של לפני החתונה, תוך כדי תהליך ההיכרות והבחירה.

לסיכום

פתחנו את המאמר בסטטיסטיקה המבהילה שהראתה לנו (לכאורה) כמה קטנים הסיכויים שלנו להצליח בזוגיות. ואכן בצורה פשוטה כשרואים את המצב הזוגי הכל כך בעייתי - וכשרוצים בצורה כל כך עמוקה כן להגיע לזוגיות טובה ומאושרת - זה יוצר פחד. פחד מלמצוא את עצמי חלק מהסטטיסטיקה. ועד שאני לא אהיה בטוחה ב-100% שאני לא הולכת להיות חלק מהסטטיסטיקה השבורה - אני אעדיף להישאר לבד ולהמשיך לחפש או אותו אחד שאיתו אני אהיה בטוחה… רק שבלי לשים לב, בין פגישה לפגישה אני הופכת לחלק מהסטטיסטיקה… אני בעצם חווה כישלון זוגי - אני עדיין לבד.

אבל זה לא חייב להיות כך!

למה לא? כי הסטטיסטיקה האיומה הזאת היא התוצר של כשל מערכתי. היא תוצאה של חוסר הדרכה וחינוך. הסטטיסטיקה הזאת היא מה שקורה למי שלא הכיל והטמיע בתוכו את 4 המרכיבים הנ"ל, אבל מי שזכה ובכל זאת קיבל (לפחות חלק) מהמרכיבים או שהשכיל לרכוש ולפתח אותם בעצמו, הוא כבר יהיה בע"ה מחוץ לסטטיסטיקה. הוא יוכל למצוא את החצי השני שלו ולהגיע לזוגיות טובה ומאושרת לאורך ימים ושנים טובות.