את הג'יפ קשה לזכור, אבל את הרכב המשפחתי השני, BMW 700 בצבע כחול עז, צבע שכל גווניו היו החביבים ביותר על יורם, אנחנו זוכרים היטב. כשנסענו לבקר בטבריה את סבא וסבתא, מקס ומרים, עברנו ליד ההר שמעל לישוב הערבי טורען. שם היה יורם מספר את הסיפור הקבוע המתאר כיצד נוצרו המעגלים שבהר. לסיפור לא היה כל קשר למציאות, אך הוא הפך להכרחי בכל נסיעה.
בחורף היו מצטרפות לנסיעה שמיכות הפוך שלנו ובקיץ בגדי הים והגלגל של רן, פנימית של וספה. רן, שהיה ילד רזה במיוחד, זכור כמי שרץ על מזח הסירות בכינרת בעודו צועק לדודה חנה (האחות הגדולה של מיכל) ששמרה עלינו: "חנה, תראי...!" קופץ ונעלם מתחת למים בעוד הפנימית צפה בלעדיו. חנה לא היססה וזינקה אל המים באומץ להצלתו.
לטבריה ולכינרת נסענו הרבה, לא אחת בחברת משפחות נוספות מהכפר, ושם העברנו ימים ולילות במתחם אוהלים מסודר.