קיום של אלוהים טוב ומיטיב וכל יכול מציב בפנינו פרדוקס:
אם הכל כל כך טוב, אז למה הכל רע?
אם אלוהים כל כך עוצמתי וטוב, אז למה רע בעולם בני האדם? איך הוא איפשר יצירה של קיום שלילי?
אפשר ליישב את הפרדוקס באמצעות הסברים שפותרים את הפרדוקס ומסבירים ש"הכל טוב" למרות שנראה שהכל רע, או שהתרחש "שבר" שיש לתקנו, אלוהים טוב וככלל, הטוב יהיה נחלת בני האדם, כפי שעושה ההסבר האמוני-אלוהי.
אפשר ליישב את הפרדוקס גם באמצעות הסברים שנהוג להתעלם מהם, שמבהירים ש"הכל רע", אלוהים רע לבני האדם, וככלל, הרע יהיה נחלת בני האדם.
למעשה, ההסבר האמוני-אלוהי השתלט על תפיסת הרוח ומצטייר בעיני מרבית הציבור כאלטרנטיבה היחידה לקיום הרוחני, כאמת היחידה.
הנפש האנושית נוטה לאחוז באמת קוהרנטית אחת, אלא שדווקא אחיזה באמת אחת אוטמת לב ועיניים ונהיית לשורש הרוע.
ומכאן פרדוקס בו דווקא אמונה באלוהים הטוב היא מקור לרוע.
ולכן גם החשיבות של קעקוע של אמת רוחנית מוחלטת כלשהי.