ניתוח תמונות של צלמת

הצילומים שלה אופיינו לתת תחושה של מציצנות לתוך חיים של אנשים ולכן בכל התמונות יש הרגשה של סנאפשוט.

בכל שלושת התמונות הקריטריונים הם זהים, אך עם זאת יש שוני קל:

קומפוזיציה - ממורכזת

עומק בפריים- שטוח, נובע מהשימוש בתאורה קדמית (כנראה פלאש) וגם מכך שהדמות קרובה לרקע.

צמצם (עומק שדה) - מלא

מהירות תריס (הקפאה או מריחת תמונה) - תמונה קפואה

גרעיניות - מאופיינות בגרעיניות מסויימת, בשביל לתת תחושה של הרחקה שכאילו אחד מהאנשים יצר את התמונה.

צבעוניות - הגוון הירוק והחום שולט, בגלל הפלאש הצבעים מקבלים השטחה

גודל הפריים - בתמונה הראשונה, קלוז אפ וב2 התמונות האחרות מדיום שוט.

זווית צילום - גובה העיניים

תאורה מלאכותית או טבעית (התייחסות לסוג התאורה, כיווני האור, עוצמת האור וצבעו) - תאורה מלאכותית, אור קדמי לבן (כנראה פלאש) חזק.

יחסי דמות רקע - הרקע מסמל עליבות, אך הדמות היא מרכז ואין לו משמעות

שימוש בצל (צל חד, צל רך, כייוון הצל, האם משמש כאוביקט)- לצל אין משמעות בתמונה, נוצר בעקבות התאורה.

בימוי התמונה - הדמות יודעת על נוכחות הצלמת ולכן יש מבט למצלמה, אך אין בימוי נוסף

ארט - ללא

עיבוד תמונה - ככל הנראה לי, אין עיבוד תמונה

אופן הצגת התמונה - ידוע שנאן גולדין הייתה מציגה את התמונות שלה כקולאז'ים או כמצגות במועדונים עם הרבה תמונות ברצף, כדי לתת תחושה של הצפה או כפי שהיא הגדירה- יומן ויזואלי